היום, לפני 30 שנה בדיוק, עלה למסכים בתפוצה רחבה הסרט "חומות של תקווה" ("The Shawshank Redemption"). דרמת בית הכלא האייקונית הזו, שנחשבת לאחת מהיצירות הקולנועיות הטובות ביותר אי פעם, אמנם דשדשה בתחילת הדרך בקופות (ואפילו לא זכתה באוסקר), אבל עם הזמן קיבלה את הכבוד המגיע לה - סוג של חנינה אם תרצו.
אז מדוע מורגן פרימן חשש לגלם את הדמות שלו ומה מקור הכינוי שלה בסרט? אילו עוד שחקנים היו מועמדים לגלם את התפקיד שניתן בסופו של דבר לטים רובינס? ומה הקשר ל"המתים המהלכים" ול"דברים מוזרים"? הנה 10 עובדות שאולי לא ידעתם על הסרט, תזכרו אותן ותצאו קינג(ים).
1. אף ש"חומות של תקווה" היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר והפסקול הטוב ביותר - הסרט לא זכה בפסלון מוזהב אחד. מה פשר המחדל? ובכן, אם לוקחים בחשבון את יצירות המופת האחרות שהתמודדו על התארים האלה בטקס האוסקר של אותה שנה, ביניהן "פורסט גאמפ", "ספרות זולה" ואפילו "מלך האריות", מבינים שהתחרות היתה קשה במיוחד. בסופו של דבר היה זה "פורסט גאמפ" שחזר הביתה עם הפרסים הנחשקים ביותר, וגבר על "חומות" בקטגוריות הכי הנחשבות שבהן שני הסרטי היו מועמדים (סרט, שחקן ותסריט). החלטה נכונה? הוויכוחים בקרב המעריצים נמשכים עד היום.
2. הלם: על אף הביקורות המהללות, "חומות של תקווה" נחשב, לפחות בתחילת הדרך, לאכזבה קופתית גדולה, לאחר שגרף ברחבי העולם כ-30 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה של 25 מיליון דולר - לפני הוצאות שיווק והפצה. עם זאת, במהלך 1995 הפיצו אולפני וורנר יותר מ-300,000 קלטות וידאו של הסרט בארה"ב בלבד, ובמשך הזמן הוא ביסס את עצמו כאחד מכותרי הווידאו המושכרים ביותר בכל הזמנים. אולי יש לכם עותק מאובק בבוידעם ששכחתם להחזיר לספרייה?
דרך אגב, מורגן פרימן טען בעבר כי השם המשונה של הסרט באנגלית הרחיק ממנו את הצופים, במיוחד בתקופת טרום-האינטרנט שבה אנשים לא יכלו לשתף את חוויית הצפייה והסתמכו בעיקר על ביקורות בעיתונים.
3. "חומות של תקווה" מבוסס על הסיפור הקצר "ריטה הייוורת' והבריחה משושנק" של סטיבן קינג, שיצא לאור ב-1982. מדובר באחת מהיצירות הכי אהובות ומוערכות של הסופר הנודע - ואולי גם המפורסמת ביותר שלו (ביחד עם "אני והחבר'ה") שאינה סיפור אימה (כמו "קארי", "הניצוץ", "זה", "מיזרי", "העמדה", "בית קברות לחיות" ועוד).
4. ב"חומות של תקווה" מגלם מורגן פרימן, כמובן, את דמותו של רד, אסיר ותיק בכלא "שושנק" שמתחבר עם האסיר הטרי אנדי דופריין (טים רובינס). בספר המקורי רד הוא גבר אירי ג'ינג'י מאפיר בשם אליס רדינג, כאשר "רד" (Red) הוא גם קיצור של שם משפחתו וגם קריצה לשיערו האדמוני. פרימן האפרו-אמריקני, כמובן, רחוק מלהיות ג'ינג'י, ולכן הוא הופתע מאוד שהתפקיד בכלל הוצע לו. עם זאת, הבמאי פרנק דרבונט אמר שהוא תמיד ראה את פרימן כרד בגלל "הנוכחות הסמכותית" של השחקן האהוב. דרך אגב, גם הריסון פורד, רוברט רדפורד, ג'ין הקמן, פול ניומן וקלינט איסטווד היו מועמדים לתפקיד.
5. שימו לב לזה: טום הנקס, שכאמור "גנב" למורגן פרימן את פרס האוסקר ב"פורסט גאמפ", קיבל הצעה לגלם את אנדי - אבל לוח הזמנים העמוס שלו לא איפשר לו להיענות להצעה. שחקנים נוספים שהיו מועמדים לתפקיד: טום קרוז, ג'ף ברידג'ס, ניקולס קייג', ג'וני דפ וקווין קוסטנר.
6. במהלך הסרט שואל אנדי את רד לפשר הכינוי המוזר שלו, כאשר האחרון משיב "אולי זה בגלל שאני אירי". בכך למעשה מתייחס פרימן ל"גרסה" המקורית של דמותו מהספר. בדיחה פנימית שרק מומחים הבינו באותה תקופה.
7. רד אמנם סוחר בסיגריות בין כותלי הכלא, ומספק חפיסות לאסירים רבים. עם זאת, הוא לעולם לא נראה מעשן בעצמו. בחור פיקח.
8. כלא "שושנק" - גם בספר וגם בסרט - מבוסס על כלא תומסטון שבמדינת מיין בארה"ב (שבה לא מעט מסיפוריו של קינג מתרחשים). המקום אמנם נסגר ב-2004, בשל מצבו הרעוע, אולם התיירים והמעריצים שפוקדים את האזור עדיין יכולים ליהנות מחנות מזכרות שמוקדשת לו.
9. חלק מהיצירות של סטיבן קינג מתרחשות באותו יקום והסופר נוהג לעיתים להזכיר ו"לארח" דמויות ומקרים בספרים אחרים. ואכן, אנדי דופריין, שהיה בנקאי מצליח לפני שנכלא בגין שני מעשי רצח, מוזכר בקצרה בספרו של קינג "תלמיד מצטיין מדי", שראה אור גם הוא ב-1982. סרט שמבוסס על הספר, בכיכובם של איאן מקלן ודיוויד שווימר, עלה לאקרנים ב-1998 וכשל בקופות.
10. "חומות של תקווה" היה הסרט הראשון בבימויו של פרנק דרבונט, שלימים הופקד על האדפטציות הקולנועיות של "גרין מייל" ו"הערפל"- שגם הן מבוססות על יצירות ידועות של סטיבן קינג. כמו כן הוא חתום על העונה הראשונה (וחלק מהשנייה) של "המתים המהלכים", אבל בעשור וקצת האחרונים הוא די נעלם ופרש מעשית מהוליווד.
החדשות הטובות: בשנה הבאה יתפקד דרבונט על תקן במאי אורח של שני פרקים מהעונה החמישית והאחרונה של "דברים מוזרים". "מה שגרם לי לחזור מפרישה זה שאשתי ואני אוהבים מאוד את הסדרה", אמר בחודש שעבר הבמאי על להיט המד"ב של נטפליקס. "התוכן שאנחנו צורכים היום מלא באנשים איומים שעושים דברים איומים, אבל יש ל'דברים מוזרים' הרבה מאוד לב והחיוביות הזו משכה אותי". נתראה בעולם ההפוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו