"ג'וקר: טירוף בשניים" עומד בימים אלה בלב הסערה בקרב המעריצים והמבקרים כאחד, כשהם מוקיעים ומשתלחים בו, תוך השוואה לסרט הראשון והמוערך. לטובת גיבוש רשימת המשכונים נוספים מפוקפקים לאורך ההיסטוריה של הוליווד, השתדלנו להקפיד על שני חוקים: הסרט הראשון חייב להיות להיט קופתי או לפחות הפקה אהובה ומוערכת, ואילו ההמשכון היה צריך להיות מוקרן בקולנוע (ולא יצא ישירות לווידאו / DVD / סטרימינג). פעם שנייה פדיחה.
שקע במצולות: "ספיד 2" (1997)
לא רק ש"ספיד" המקורי מ-1994 היה סרט אקשן מעולה ואחד הטובים של הניינטיז, הוא גם היה שובר קופות ענק שהפך את קיאנו ריבס ואת סנדרה בולוק לכוכבים. אוטובוס שטס ברחובות לוס אנג'לס ויתפוצץ אם המהירות שלו תרד מתחת לשמונים קמ"ש, ושני גיבורים צעירים ונחשקים שצריכים להציל את המצב ולמנוע מטרוריסט אכזר (דניס הופר) לבצע את זממו? תנו לנו עוד!
וזה בדיוק מה שעשו, או לפחות ניסו. "ספיד 2" די עבד על אותו קונספט, אבל התרחש הפעם על ספינת תענוגות שמאיימת להתנגש במכלית נפט ולעשות בום גדול. זו בעצם היתה הטעות הראשונה של היוצרים, שכן ספינת קרוזים לא מסוגלת לשעוט מהר כמו אוטובוס סורר, ולכן האפקט ה"ספידי" פחות או יותר הלך לאיבוד. העובדה הפשוטה הזו לא עצרה את ההפקה, שהצליחה להחזיר את בולוק ואת הבמאי יאן דה בונט (שאמנם לא התלהב מהרעיון לצלם המשכון, אבל היה תחת חוזה). ריבס עצמו היה אמור לשוב, אך בסופו של דבר התחרט והוחלף על ידי ג'ייסון פטריק הפלקטי, שלא הצליח להשתחל לנעליו של הכוכב המקורי. מפה לשם הסרט התרסק בקופות והסב לאולפני פוקס הפסדים של עשרות מיליוני דולרים. הביקורות קטלו בטענה שהאקשן משעמם ושהמשחק מביך (במיוחד של פטריק), ואפילו בולוק הודתה שהיא ידעה שהסרט ייכשל אחרי שראתה את המוצר המוגמר. איך אומרים בקרקעית הים? בלו בלו בלו.
מזייפים בניוטרל: "גריז 2" (1982)
ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון לא שבו להמשכון הזה, שבעצם מתרחש כמה שנים אחרי מאורעות הסרט הראשון ומציג דור חדש של תלמידים נאים, מזמרים ומפזזים. אבל זה בסדר, מפני שמייקל קרינגטון הבריטי (מקסוול קולפילד), שמגיע ללמוד בתיכון "ריידל" במסגרת פרויקט חילופי סטודנטים, הוא בעצם בן דודה של סנדי (ניוטון ג'ון) מהסרט המקורי, וגם חלק מהצוות החינוכי מ"גריז" המשיך בתפקידו. יש המשכיות.
אבל הפעם, לא רק הסטודנטים התחלפו אלא גם התפקידים שלהם, כאשר מייקל הוא הילד הטוב והמלוקק ואילו סטפני (מישל פייפר בתפקיד הראשי הראשון שלה), היא מנהיגת הכנופייה המחוספסת. השניים כמובן מתאהבים למרות הפערים ואחרי שפע של שירים וריקודים, אבל "גריז 2" לא גירד את ההצלחה של קודמו. הפסקול שלו די נשכח ותואר כחיקוי מיותר וממוחזר של המקור, "בלי האנרגיה ובלי הכוכבים", כך לפי אחת הביקורות. שנים לאחר הכישלון אמרה פייפר שהסרט הזה לימד אותה "לא לפתח ציפיות", אך למרות הביקורות הקוטלות והכישלון בקופות, "גריז 2" עדיין נחשב לסרט קאלט.
לא נובח ולא נושך: "זאב צעיר 2" (1987)
הנוסחה הלא-מנצחת לסרט המשך באייטיז: שימו בסיקוול בן דוד של אחד מגיבורי הלהיט המקורי וצאו לדרך. אבל בדיוק כמו שזה קירטע עם "גריז 2", זה נכשל גם עם "זאב צעיר 2", אחרי שלקחו את ג'סטין בייטמן (בפעם הראשונה שלו על המסכים) לגלם את בן דודו של מייקל ג'יי פוקס משובר הקופות המקורי, שהיה אחד מסרטי ההתבגרות הטובים של העשור ההוא. ההמשכון? הרבה פחות מוצלח.
בייטמן, כאמור, נכנס לנעליו של פוקס וגילם תלמיד סולידי שיכול להפוך לנער-זאב. הוא מתקבל לאוניברסיטה על סמך הפוטנציאל הספורטיבי שלו, שכן המאמן של פוקס מהסרט הראשון הניח (וצדק) שהיכולת הזאבית עוברת במשפחה. אך למרות ההצלחה הגדולה והמטמורפוזה שהופכת אותו לתלמיד הכי פופולרי (ושעיר) בקמפוס, הזאב הצעיר החדש לומד, כמובן, שהזוהר מתעתע ושהכי טוב להישאר נאמן לעצמך. רק חבל שגם במקרה הזה, הסיקוול לא עמד ברף שהציב קודמו, קרס בקופות וספג ביקורות איומות. בייטמן אמנם שרד את המבוכה והמותג זכה לריבייבל ב-2011 כסדרת טלוויזיה מצליחה, כך שתמיד כדאי להישאר אופטימיים.
עובדת בונוס: הכישלון של "זאב צעיר 2" טרפד את התוכניות לצלם סרט שלישי בסדרה, הפעם עם אליסה מילאנו בתפקיד הראשי כנערת זאב.
סקס לא מוכר: "אינסטינקט בסיסי 2" (2006)
האינסטינקט הבסיסי שלנו היה לשכוח לגמרי מהסרט הזה, שהמשיך את מעלליה של קתרין טרמל (שרון סטון) מהמותחן האירוטי המקורי שגרם לעולם להזיע ולהתנשף ב-1992. "אינסטינקט בסיסי 2", יצירה מיותרת וחסרת הצדקה שהעבירה את העלילה מסן פרנסיסקו ללונדון, החליפה את מייקל דגלאס בדיוויד מוריסי והכי חשוב - את הבמאי המוערך פול ורהובן במייקל קייטון-ג'ונס האלמוני יחסית.
גברת טרמל, הפאם פאטאל הנרקיסיסטית, שוב מסתבכת עם רשויות החוק, חשודה במקרי רצח ומפתה את הפראייר התורן - פסיכיאטר שנשלח מטעם הסקוטלנד יארד לאבחן אותה, ומשלם על כך את המחיר. הסרט כשל בקופות, קיבל ביקורות נוראיות וגרוע מכל: נמחק מהר מאוד מהתודעה. מתברר שסקס לא תמיד מוכר.
סופר פלופ: "המארוולס" (2023)
הכישלון הצורם ביותר של אולפני מארוול עד היום, פרק ההמשך של "קפטן מארוול" גרם למעצמת גיבורי-העל לחשב מסלול מחדש ולצמצם באופן דרסטי ודרמטי את היצע הפרויקטים שלה לשנים הקרובות. בכל זאת, הפסדים מוערכים של כ-240 מיליון דולר לא הולכים ברגל. איך נפלו גיבורות.
כתבנו בשנה האחרונה לא מעט על הסרט הזה ולכן לא נוסיף יותר מדי, אלא רק נדגיש שלמרות הכל, "המארוולס" הוא לא יצירה קולנועית גרועה במיוחד, אלא פשוט סרט סתמי, מהונדס וגנרי, כזה שנוצר כדי למלא מכסה מוגדרת מראש ולהיות חוליה מקשרת בשרשרת "תכנים" אינסופית - ולאו דווקא בשביל צורך נרטיבי מובהק. מקווים שהלקח נלמד.
איזכורים מפוקפקים של כבוד: "המסכה חוזרת" (אבל ג'ים קארי לא); "מלתעות 2" (הסרט אמנם הצליח בקופות, אבל נחשב לגרוע במיוחד); "עוד אמריקן גרפיטי" (העסק לא המריא בלי ג'ורג' לוקאס כבמאי); "העוקץ 2" (הסרט רע, אבל הדעות חלוקות אם מדובר בהמשך ישיר או לא); "איש הנצח 2: הזירוז" (הראשון סרט הוא קאלט, השני סתם פקאקט); "זולנדר 2" (תקלה אופנתית מביכה); ו"האחים בלוז 2000" (מה הם חשבו לעצמם, בלי ג'ון בלושי?).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו