מצטערים לבאס, אבל אנחנו לא עפנו על "קרוב אלי"

סרטה של תום נשר שזכה בפרס אופיר וייצג את ישראל באוסקר, אינו רע בכלל כסרט ביכורים • אך הוא אינו חף מבעיות, והמהלך הדרמטי השאפתני שהיא מבקשת לבצע לא מצליח לשכנע

לא בדיוק דרמה פסיכולוגית. מתוך הסרט. צילום: שי פלג, באדיבות סרטי יונייטד קינג

תום נשר בת ה־27 מפגינה מידה לא מבוטלת של אומץ, ביטחון וכישרון ב"קרוב אלי", סרט הביכורים עטור הפרסים שלה כתסריטאית־במאית, ואין ספק שבמקרה שלה התפוח לא נפל רחוק מהעץ. כלומר מאביה, אבי נשר.

כפי שאתם כבר בוודאי יודעים, סרטה הראשון של נשר - שהיה הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר בשבוע שעבר, ושייצג את ישראל בטקס האוסקר הקרוב - שואב את השראתו ממותו הטרגי של אחיה, ארי, ב־2018, ואף מוקדש לו. העלילה מתחקה אחר עדן (ליה אללוף), צעירה תל־אביבית שאננה, ילדותית ומגניבה בעיני עצמה, שעולמה חרב עליה בעקבות מותו הפתאומי של אחיה הצעיר והאהוב, נתי (עידו טאקו), בתאונה.

עדן מנסה להקהות את הרגשות העזים שמציפים אותה באמצעות אלכוהול, סמים וסקס עם גבר נשוי (שמגולם בידי שלומי שבן). תוך כדי, היא מגלה לתדהמתה שבחודשים האחרונים לחייו נתי ניהל קשר רומנטי סודי עם תיכוניסטית ביישנית בשם מאיה (דריה רוזן). למה לא סיפר לה על כך?

עדן חשה פגועה ונבגדת. היא מתחילה לבלוש אחר מאיה, ועד מהרה העניין בחברה הסודית של אחיה הופך לאובססיה של ממש. השתיים מתיידדות בהדרגה ועושות בונדינג סביב סיפורים על נתי. עדן לוקחת את מאיה התמימה תחת כנפיה ומלמדת אותה איך להיות תל־אביבית מגניבה. אבל מה בעצם המטרה שלה? לאן היא חותרת?

תום נשר זכתה בפרס הבימוי והסרט הטוב ביותר, צילום: קוקו

האריזה של הסרט - כלומר, הצילום, העריכה, הסטיילינג והפסקול - מרשימים מאוד כולם. אך כיאה לסרט ראשון של יוצרת בראשית דרכה, "קרוב אלי" אינו חף מבעיות. המהלך הדרמטי השאפתני שנשר מבקשת לבצע כאן באמצעות תסריטה אינו מצליח לשכנע, לרגש או לבקוע את עורן של הדמויות. יש כאן כמה וכמה מקומות שבהם התוכן והטון מתנגשים ביניהם ויוצרים רגעים שמעוררים אי־נוחות, ואפילו תימהון. נוסף על כך, למרות הטרגדיה הקשה שפוקדת את עדן, קשה מאוד לחוש כלפיה אמפתיה. למעשה, מצאתי את עצמי מחבב אותה פחות ופחות ככל שהסרט נמשך.

בחלקו האחרון של הסרט יש סצנה קצרה אחת, שבה נראה שנשר מפלרטטת לרגע עם כיוון עלילתי אחר - אפל ובוגר יותר (ומסחרי פחות) - שכמו נלקח מיצירה שונה לחלוטין. לפתע הסרט מתעורר לחיים והופך לא צפוי, קצת מסוכן אפילו. חבל שאין כאן עוד רגעים כאלה, שיאתגרו ויבלבלו את הצופים, ויוסיפו לסיפורן של עדן ומאיה עוד קצת עומק ומורכבות.

בתור סרט ביכורים קצבי ועכשווי שמכריז על הגעתה של יוצרת חדשה ומבטיחה, "קרוב אלי" אינו רע בכלל. אבל בתור דרמה פסיכולוגית נשית שעוסקת בנעורים, במוות ובמין? קצת פחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר