"על כלבים ואנשים", הסרט הישראלי הלא־תיעודי הראשון על אירועי 7 באוקטובר, הוקרן אתמול (שישי) בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע של ונציה, וזכה לקבלת פנים חמה ומרגשת. את הסרט - שהתחרה במסגרת התחרות Orizzonti, השנייה בחשיבותה בפסטיבל - ביים דני רוזנברג ("מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", "החייל הנעלם"), והעבודה עליו החלה כבר בחודש נובמבר האחרון, כאשר רוזנברג והצוות הקטן שלו יצאו לצלם בקיבוץ ניר עוז והסביבה.
זהו אמנם לא סרט תיעודי, אך הוא גם אינו סרט עלילתי שגרתי. הסיפור מתחקה אחר דר, נערה בת 16 מניר עוז, שיוצאת ממגוריה הזמניים באילת, ושבה לביתה בקיבוץ כדי לחפש אחר הכלבה שלה, שולה, שנעלמה במהלך אותה שבת מקוללת. אמה של דר, כך אנו למדים בהדרגה, נחטפה לעזה, ויש רושם שכעת דר נותרה לבדה. מפעם לפעם היא סורקת את הסרטונים המזוויעים מיישובי העוטף (ומעזה עצמה) שמועלים בטלגרם כדי לחפש אחר סימן חיים מאמא שלה, ובאמצעו של הסרט מופיעה סצנת חלום רבת עוצמה באנימציה שבה דר מדמיינת כיצד הכלבה שלה רצה אחרי הטנדר שעליו אמה מובלת אל תוך עזה.
את דר מגלמת אורי אבינועם בת ה־18, אבל מלבדה, כל האנשים שבהם היא נתקלת מגלמים את עצמם - בני קיבוץ ניר עוז, חיילים, עובדי זק"א, אישה שמצילה חיות שנותרו בשטח ועוד.
התסריט, כך מספר רוזנברג, לא ממש היה כתוב כשהצילומים החלו, והוא הלך והתגבש תוך כדי שיחות עם אבינועם, עם המפיק איתי תמיר, ועם האנשים השונים שדר פוגשת במהלך המסע שלה. התוצאה היא סרט פוסט־אפוקליפטי מרסק לב - אבל גם עדין וחסר פאתוס - שמשוטט כמוכה הלם בין יישובי הגבול החרבים, תוך ניסיון לעכל את ממדי האסון.
"נותרתי המום"
"לא רציתי שייווצר מרחק מאירועי 7 באוקטובר", אמר רוזנברג לאחר הקרנת הבכורה. "הרגשתי דחיפות להבין את הכאוס ואת הגיהינום עלי אדמות שנמצא שעה אחת בלבד מביתי בתל אביב. את ההשראה לסיפור קיבלתי כשהתנדבתי לצלם עדויות של שורדי הטבח, ופגשתי נערה ששני הוריה נחטפו. הכוח שלה והחיוביות שלה והרצון שלה להילחם הותירו אותי המום".
"אחרי 7 באוקטובר", הוא המשיך, "העולם הבדיוני התרסק אל תוך חומת המציאות, והנטייה שלי היא להשתמש בקולנוע כדי לנסות ולהבין את המציאות טוב יותר. כשהחלטנו לעשות את הסרט היה לי ברור שאני לא יכול לכתוב דמויות בדיוניות בזמן שהאירוע עדיין מתרחש. לא היתה לי זכות. לכן לקחנו רק את אורי, כדי שתגלם דמות בדיונית המבוססת על אנשים אמיתיים. אבל ידעתי שכל העדויות וכל הקולות שנשמע בסרט - גם מהצד הישראלי וגם מהצד הפלשתיני - יהיו אמיתיים. זו היתה האינטואיציה שלי".
"לא היו דיאלוגים כתובים", הוסיפה אורי אבינועם. "דני לא רצה לשים לדמויות מילים בפה. זו היתה חוויה יוצאת דופן וסוריאליסטית. בתור שחקנית זו זכות גדולה לקבל מידה כזו של חופש יצירתי".
מתחת לרדאר
הפרמיירה המאוד אמוציונלית של הסרט ביום שישי לוותה בחששות מצד המשלחת הישראלית שתבוצע פרובוקציה פרו־פלשתינית שתבקש לשבש את ההקרנה. ביומו הראשון של הפסטיבל פורסמה עצומה שעליה חתמו כ־300 אנשי קולנוע ואמנים, שתקפה את קברניטי הפסטיבל בשל החלטתם לכלול את "על כלבים ואנשים" ואת "למה מלחמה", של עמוס גיתאי, בתוכנייה השנה. בהחלט נראה שההחלטה לשבץ את ההקרנות של "על כלבים ואנשים" ביומיים האחרונים של הפסטיבל (שננעל הערב) לא היתה מקרית, ונבעה מהרצון לחלוף מתחת לרדאר התקשורתי ולהפחית עד כמה שאפשר את הסיכויים להתרחשותה של תקרית לא נעימה.
"אנחנו פתוחים לאנשים שונים ולדעות שונות", אמר מנהל הפסטיבל אלברטו ברברה לאתר ההוליוודי "דדליין" בתגובה לעצומה האנטי־ישראלית. "אנחנו אף פעם לא נדחה סרט מסיבות אידיאולוגיות. אנחנו רואים הרבה הפגנות פרו־פלשתיניות, אבל כמעט ולא רואים הפגנות למען החטופים הישראלים. אסור לנו לשכוח שהטבח ב־7 באוקטובר הוא זה שהצית את סבב הלחימה הנוכחי".
בסופו של דבר, ההקרנה עברה בשלום, ובתום הסרט הקהל הרב שמילא את האולם רחב הידיים מחא כפיים במשך דקות ארוכות. עם זאת, במהלך הרב-שיח עם היוצרים, שהתקיים מייד אחר כך, אחד הצופים האיטלקים ניצל את ההזדמנות שניתנה לו כדי לתקוף את הסרט בגסות, לקול צעקות וקריאות בוז רמות מצד הקהל, וטען ש"לספר סיפור יפה" על ילדה שמחפשת את הכלב שלה בשעה ש"מתחולל רצח עם" בעזה אינו מעשה מקובל.
"אני משתמש בסיפור הזה כדי לשקף את המציאות כפי שאני רואה אותה", ענה לו רוזנברג הנסער. "אני לא מקבל את נקודת המבט שלך לגבי איך שאני מתאר את המצב. אם אתה חושב שהסרט הזה הוא על ילדה שאיבדה את כלב שלה, אז לא הבנת שום דבר".
"לדעתי, הפואנטה של הסרט היא שלא צריך לבחור צדדים", הוסיפה אבינועם. "אנחנו לא קבוצות ספורט. אפשר להרגיש נורא עבור הישראלים שנרצחו ונחטפו ב־7 באוקטובר, ואפשר באותו הזמן גם להרגיש נורא עבור החפים מפשע בצד הפלשתיני שנהרגים. כולנו רוצים לחיות. זה מה שרצינו להראות בסרט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
