"הנוסע השמיני: רומולוס" חוזר אל הרגעים הגדולים בסדרה - וזה פשוט לא עובד

אם התגעגעתם לחייזרים הרצחניים עם הדם החומצתי, סביר שתפיקו הנאה מסוימת מהסרט השביעי בסדרה • הבעיה היא שהוא נטול מקוריות, הדמויות שלו לא מעניינות, ואין בו שום דבר מיוחד שלא ראינו כבר בעבר

בחזרה אל היכלות הנוסטלגיה. צילום: מתוך הסרט

אחרי שני פריקוולים מוצלחים למחצה, שניסו להעמיק את המיתולוגיה ולעשות דברים קצת פחות צפויים, "הנוסע השמיני: רומולוס", הסרט השביעי בסדרת המד"ב/אימה הוותיקה והאהובה, מבקש לשוב למקורות, לפנות לקהל חדש ולתפקד כמעין אלבום "מיטב הלהיטים".

לראיה, העלילה מתרחשת בין הסרט הראשון (1979) לסרט השני בסדרה (1986), הדמויות המרכזיות צעירות מאי־פעם, והתסריט מלא באזכורים ובמחוות לרגעים הגדולים בסאגה המתמשכת.

מצד אחד, ההחלטה הנ"ל מניבה כמה דברים יפים שישמחו את ליבם של כל מי שהתגעגעו לחייזרים הרצחניים עם הדם החומצתי (שכזכור, מחבקים את הפרצופים של קורבנותיהם, מטילים ביצים בבטנם ופורצים מתוך בית החזה שלהם). מצד שני, סרטו של התסריטאי־במאי פדה אלוורז ("לא לנשום", "הנערה ברשת העכביש") הוא הסרט הראשון מכל סרטי "הנוסע השמיני" שהולך על בטוח וממחזר חומרים ישנים, במקום להתקדם ולהתפתח.

הנוסע השמיני: רומולוס טריילר רשמי // 20th Century Studios Israel

פתיחת הסרט, שמשליכה את הצופים אל עומק החלל באופן מיידי, דווקא אווירתית ומוצלחת מאוד. הפונטים של הכותרות, הטכנולוגיה האנלוגית, השקט המוחלט - כולם כאילו מכריזים על כניסתנו אל היכלות הנוסטלגיה. מייד לאחר מכן אנו פוגשים את ריין (קיילי ספני), יתומה בת 20 ומשהו שתקועה על כוכב חשוך ומדכא (שמתהדר בווייב הדיסטופי של "בלייד ראנר"), ואת אנדי (דיוויד ג'ונסון), "אחיה" האנדרואיד, שמתוכנת להגן עליה.

כדי להימלט אל כוכב ידידותי יותר, ריין ואנדי מחליטים לחבור לחבורת שודדים שמתכננת לבזוז תחנת חלל נטושה. בעזרת הציוד שיגנבו, גיבורנו יוכלו לצלוח את המסע לקצהו השני של הגלקסיה. הבעיה? ניחשתם נכון. תחנת החלל הנטושה גדושה בחייזרים החמודים והרצחניים שלנו.

מעבר לחוסר המקוריות המוחלט שלו, הבעיה הגדולה ביותר של "הנוסע השמיני: רומולוס" היא העובדה שאף אחת מדמויותיו - למעט אנדי האנדרואיד, אולי - אינה מעניינת או זכירה בשום צורה. קיילי ספני, שיושבת על המשבצת של ריפלי (סיגורני וויבר), הגיבורה הנשית האגדית של הסדרה, מגישה הופעה יעילה אך נטולת נוכחות ממשית. וכך גם שותפיה הצעירים (והמאוד לא מרשימים) לשוד.

אלמנט מבאס נוסף מגיע בדמות הופעת אורח מפתיעה ומיותרת של דמות מאחד מהסרטים הקודמים, שמוצאת לפועל בעזרת טכנולוגיה ממוחשבת מפוקפקת (ודי מכוערת). למה ממשיכים לעשות את זה?

כאמור, "רומולוס" אינו סרט רע, ובהחלט תמצאו בו סיקוונסים שמצליחים להלהיב ו/או להגעיל ו/או להפחיד ו/או לספק את הסחורה. אבל כבר ראינו את כל הדברים האלה בעבר, בסרטים טובים בהרבה. ומה לעשות, הסחורה משומשת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר