כבר כמה שנים טובות מומחי הוליווד מנבאים שהשחקן גלן פאוול ("טופ גאן: מאווריק", "רק לא אתה") עומד להפוך לכוכב ענק. כעת, עם סרטו החדש והמצוין "היט מן", סוף־סוף ניתן להבין מדוע.
בסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי, פאוול בן ה־35 מגלם את גארי ג'ונסון, מורה מופנם ובודד בקולג' בטקסס שמחלטר בשעות הפנאי כסוכן סמוי משטרתי. המשימה שלו: להתחזות לרוצח שכיר ולהפליל אנשים המבקשים לשכור את שירותיו. כדי לעשות זאת, ג'ונסון עוטה שלל זהויות ותחפושות שמותאמות ספציפית לאדם שהוא עומד לפגוש - מה שמספק לפאוול הזדמנות חלומית לגלם שלל דמויות ולהפגין את המנעד המרשים שלו כשחקן.
אך לאחר שרשרת הצלחות מרשימה, שבמהלכה ג'ונסון מביא למעצרם של כמה לקוחות, גיבורנו מוצא את עצמו מסתבך כשהוא מפתח רגשות לא צפויים כלפי מאדי (אדריה ארחונה), אישה יפהפייה ונואשת שמבקשת לשכור אותו כדי שיחסל את בעלה. התוצאה היא קומדיה רומנטית חיננית, אפלה, סקסית ומלאת הפתעות.
פאוול הוא זה שפיתח את הפרויקט, והוא גם חתום על התסריט לצד הבמאי האדיר ריצ'רד לינקלייטר ("לפני הזריחה", "התבגרות"), שכבר שיתף עימו פעולה כמה פעמים בעבר.
"נתקלתי בסיפור של גארי ג'ונסון לראשונה במהלך תקופת הקורונה", מספר פאוול בשיחת זום עם עיתונאים לרגל יציאת הסרט. "מייד היה לי ברור שהדמות הזאת מרתקת. חבריו במשטרה כינו אותו 'לורנס אוליבייה' של הרוצחים השכירים המזויפים, כי הוא ניגש לכל משימה בצורה אחרת ועם דמות שונה.
"אז התקשרתי לריצ'רד לינקלייטר וסיפרתי לו על הדמות הזאת - וברור שהוא כבר הכיר את הסיפור הזה. התברר שהוא כבר ניסה בעבר לעשות סרט על ג'ונסון, אך הוא לא הצליח לפצח את התסריט".
פריצת הדרך המיוחלת, מספר פאוול, הגיעה כשהשניים החליטו להתמקד במערכת היחסים שנרקמת בין ג'ונסון לבין אישה שמבקשת ממנו לרצוח את בעלה. במציאות ג'ונסון שכנע את האישה לרדת מזה, ודרכיהם נפרדו, אך בסרט השניים ממשיכים להיפגש ואף מתאהבים.
"היו לנו המון שאלות על מערכת היחסים שמתפתחת ביניהם, וברגע שהתחלנו ללכת לכיוון הזה הכל התחיל לזרום. ג'ונסון בעצם נתקע בתוך הזהות המסוכנת והמלהיבה הזאת, שהיא כל כך שונה מהזהות האמיתית שלו, וזה הופך את הסיפור לרכבת הרים כיפית ולא צפויה.
"אני מאוד גאה במה שיצא. הסרט הזה לא מתאים לאף ז'אנר. אי אפשר לנחש מה הולך לקרות, כי הוא פועל בכל כך הרבה אזורים שונים".
איך היית מסכם את העבודה עם ריצ'רד לינקלייטר?
"זה היה אחד מהתהליכים היצירתיים הכי קלים ומהנים שהיו לי. השיחות שלנו פשוט הפכו לעמודי תסריט, והחברות שלנו התמזגה עם העבודה על הסרט ללא מאמץ.
"זו אחת מהסיבות לכך שהוא נחשב כזה קולנוען קסום. הוא פשוט מאפשר לסיפור לחשוף את עצמו, ובסרטים שלו הוא תמיד משאיר מקום לחיים עצמם. זו שיטה מאוד שונה ומאוד פורייה. אם הייתי יכול, הייתי שמח להמשיך לעבוד איתו ככה עד שהאצבעות המקלידות שלי יפסיקו לתפקד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו