טום קרוז וג'יימס קמרון כנראה ידעו מה הם עושים כשהם החליטו שלא לכבד את טקס האוסקר השנה בנוכחותם. גם "טופ גאן: מאווריק" וגם "אווטאר 2" אמנם היו להיטי ענק שקיבלו לא מעט קרדיט על כך ש"הצילו את הוליווד" אחרי כמה שנים שחונות ומאתגרות מבחינה קופתית. אך למרות מספר המועמדויות המכובד, סרטיהם זכו בפסלון אחד בלבד ("מאווריק" בקטגוריית הסאונד, "אווטאר 2" בקטגוריית האפקטים), והיעדרותם של קרוז וקמרון חסכה להם כמה שעות יבשושיות (וצפויות) למדי. ניתן להניח שהיה להם נחמד יותר לצפות בטקס בנוחות של הסלון שלהם.
מי שלא נהנה מגורל דומה, לעומת זאת, הם היוצרים והכוכבים של שלושה מהסרטים המדוברים ביותר של השנה, שנכנסו לטקס עם לא מעט אופטימיות ושמחת חיים ויצאו ממנו בידיים ריקות לחלוטין לנוכח ה"סוויפ" הכמעט מוחלט של "הכל בכל מקום בבת אחת" וסרט המלחמה "במערב אין כל חדש", שקטפו את מרבית הפרסים שחולקו במהלך הערב.
בואו נתחיל עם "הרוחות של אינישרין" הנפלא, של מרטין מקדונה, שהיה מועמד ללא פחות מתשעה אוסקרים. הטרגדיה הקומית בכיכובם של קולין פרל, ברנדן גליסן, קרי קונדון ובארי קיוגן (שהיו מועמדים כולם!), זכתה להתעלמות כמעט מוחלטת, כאשר ההתייחסות היחידה שקיבל במהלך הטקס הגיעה בדמותה של בדיחה בינונית של המנחה, ג'ימי קימל (שהעלה אתון לבמה במחווה לג'ני האתון, חברתו הטובה ביותר של דמותו של קולין פרל בסרט).
למרות שמו, גם "טאר המנצחת", של התסריטאי-במאי טוד פילד, היה לוזר רציני. שש מועמדויות בכל הקטגוריות המרכזיות תרגמו את עצמם לאפס זכיות. מעריצי הסרט (שכוללים את כותב שורות אלה) בוודאי קיוו בסתר ליבם שקייט בלאנשט תחקה את דמותה בסרט ותעלה לבמה כדי לחטוף את הפסלון מידיה של מישל יאו המקסימה והמרגשת (שזכתה עבור תפקידה ב"הכל בכל מקום בבת אחת"). טוב, בלאנשט כבר זכתה פעמיים בעבר, אז לפחות זה.
עוד מפסיד גדול היה "הפייבלמנים", של סטיבן ספילברג, שנכנס לטקס עם שבע מועמדויות ויצא עם כלום בפיתה. לכך יש גם להוסיף את העובדה שהדרמה האוטוביוגרפית של הבמאי המהולל, שככל הנראה איבד את מגע הזהב שלו, גם נחלה כישלון צורב בקופות. ספילברג בן ה-75 יכול היה להתנחם בכך שקי הוי קוואן, שזכה בפסלון בקטגוריית שחקן המשנה עבור תפקידו ב"הכל בכל מקום בבת אחת" והגיש את אחד הנאומים המרגשים והאמוציונאליים ביותר של הערב, החל את דרכו המקצועית כילד בתפקיד שורט ראונד ב"אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור".
בנוסף, הרגע היפה ביותר של הערב, מבחינתי לפחות, היה כאשר קוואן הדביק להריסון פורד, שהגיש את פרס הסרט הטוב ביותר לצוות של "הכל בכל מקום", נשיקה גדולה ודביקה.
ספק אם היה בכך כדי לנחם את ספילברג למוד ההפסדים (במהלך הקריירה שלו הוא כבר הספיק לצפות בוודי אלן, וורן בייטי, ריצ'רד אטנבורו, אנג לי וג'יין קמפיון זוכים על חשבונו), אבל גם זה משהו אני מניח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו