משני צידי הפואטיקה

השקת ספר השירה השני של נעם דובב, "כשחשך", התקיימה לפני כשבוע, בתאריך הפלינדרומי 22.02.2022. זאת, כשנתיים לאחר שהשקת ספרו הראשון "הלימת מילה" התקיימה בתאריך הפלינדרומי 02.02.2020. כפי שניתן לנחש אך קשה להאמין, שני ספרי השירה של דובב כוללים אך ורק שירים פלינדרומיים: שירים שאפשר לקרוא משני הצדדים, מימין ומשמאל.

המסורת העברית של כתיבת פלינדרומים מתחילה כבר בימי הביניים, וניתן לציין בין היתר את המשורר, הפרשן, הבלשן והפילוסוף אברהם אבן עזרא, בן המאה ה־12, שחיבר פלינדרומים עבריים רבים, ובהם השאלה הפלינדרומית המשיחית: "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא?", ותשובתה הפלינדרומית אף היא: "דעו מאביכם כי לא בוש אבוש שוב אשוב אליכם כי בא מועד".

דובב הוא "פלינדרומאי" עכשווי ידוע וחובב מושבע של משחקי מילים, שחתום על זיהוי הפלינדרום "נטול גלוטן" ושיצר, בין היתר, את הפלינדרום העברי הארוך ביותר אי־פעם, המונה 1,111 מילים וחותם את ספרו הראשון. בהתאמה, כותרות ספריו של דובב, המופיעות בעברית (הלימת מילה, כשחשך), אנגלית (Not On, Word Row) וערבית (كلمة ملك, نكاد داكن), וכן שמות שערי הספר, שמות השירים, והשירים עצמם - כולם פלינדרומים.

שני ספריו של דובב ראו אור בהוצאת "ברחש", שהקימו בשנת 2016 המשורר דניאל עוז והמשורר והמתכנת ערן הדס (שגם עורך את ספריו של דובב), במטרה להוציא לאור ספרי שירה וקומיקס אלטרנטיביים. בכך הם מצטרפים למסורת ספרותית בת כמה עשורים, שמאמינה בכתיבה "לא־לירית", תחת אילוצים מלאכותיים. אחד מהאבות הרוחניים של המסורת הזו הוא הסופר היהודי־צרפתי עטור הפרסים ז'ורז' פרק, שכתב כבר בשנות ה־60 סיפור פלינדרומי בן 1,247 מילים, וכן רומן שלם ללא האות e.

השאלה הנצחית שעולה בנוגע לכל אמנות קונספטואלית, ולשירתו של דובב בתוכה, היא אם היצירה מתעלה מעל להיותה גימיק, ומצליחה לייצר שירה טובה שנוגעת במציאות ובנפש.
יתרה מזאת, בניגוד לספרו הראשון ועב הכרס של דובב, שכלל שלל שירים מסוגים שונים, שבהם שירי אהבה, שירים פוליטיים, שירים ארספואטיים ושירי טבע - ספרו השני והצנום בהרבה מוקדש לאחיו הצעיר עוז, שהלך לעולמו ב־2019. עובדה זו מחריפה את השאלה ומעלה את התהייה: האם ניתן לכתוב שירת אובדן כנה ונוגעת הכבולה באילוצים הפלינדרומיים המחמירים? במקרה של דובב - התשובה מורכבת. לעיתים המסגרת הנוקשה של הספר חותרת תחת הרגש של האבל, והופכת את השירה למלאכותית ואת חוויית הקריאה בשירים למשחקית וטכנית בלבד.

כמו כן, האילוץ הפלינדרומי יוצר באחדים משירי הספר תמהיל של תחביר קלוקל וחלקי ושל משלבי לשון לא אחידים, ששכרם יוצא בהפסדם. כך למשל, בשיר החותם את הספר, הנראה יותר כמו הודעה אוטומטית של תוכנת מחשב מאשר כמו שיר: "הרצון: / החצנה ראויה / בדפוס, בלב סופד / בה יואר. // הנצחה נוצרה". דוגמה נוספת לכך נמצאת בשיר "SOS": "עוז, / לי לב / עורג // שחוח / אני / - אין אח - // וחש / גרוע / בלי לזוע". הצירוף החורק של הפועל "חש" עם הסלנג היומיומי "מרגיש גרוע" יוצר תפלצת לשונית, שמתחרזת באופן חלקי: "וחש גרוע / בלי לזוע", שאינה יכולה להעביר ברצינות תחושות אובדן.

עם זאת, כמה מהשירים שבספר יפים ומרגשים מאוד. למשל "רץ עוז ועצר", הבנוי כטור של פעלים: "רץ / עמד / נפל / חלם / קם / חלה / לחם / קמל / חלף / נדם / עצר". דוגמה נוספת לשיר שמצליח לחצות את מכשול האילוץ המלאכותי ולעמוד כשיר של ממש הוא השיר "דהה ההד": "דהו רישומים / של כתמי מים / תכל שמים / ושיר / והד".

נעם דובב / כשחשך, עורך: ערן הדס, ברחש, 55 ע'