"מנהור", "מקלוט" ו"חזלוש": מה רוצים מאיתנו במהדורות החדשות?

במהלך פשיטה במרכז רצועת עזה איתרו הכוחות כמה פירים שהובילו לרשת מִנהוּר באורך של מאות מטרים".
הרשות לפיתוח הגליל מציעה "סיוע במענק מִקלוּט ליישובי קו העימות".
"מנסים כנראה לחזלֵש אותנו", מתלונן יושב ראש מושב מרגליות שבאצבע הגליל.

"מה קורה לשפה העברית?" שואלת אותי ידידתי ש'. "מקלוט? מנהור? נהיינו אמריקנים שהופכים כל מילה לפועל?"

אז זהו, שלא. האנגלית האמריקנית צצה בכל פינה, אבל כאן זו רק העברית. בבית הספר לימדו אותנו שבעברית יש "שורשים", ומהשורשים אנחנו יוצרים מילים מכל הסוגים. מהשורש קו"ם נולדו מקום, קיום וקוֹמָה, תקומה וקוממיות. מהשורש חב"ר נולדו מחברת וחיבור, חבר וחברותא.

קוראים יקרים, ספרי הדקדוק הטעו אתכם. אכן שורשים רבים הם מקור למילים חדשות. אבל גם ההפך מתרחש בעברית, ולא מאתמול. מילים שצנחו להן בשפה ללא שורש, או נולדו מתוך שורש מוקדם יותר, יוצרות שורשים חדשים, ומהשורש החדש נולדות עוד מילים. קוראים לזה "שורשים גזורי שם". אלפי שורשים כאלה יש בשפה, ורוב המילים החדשות נוצרות כך: לא השורש יוצר מילה, המילה יוצרת שורש. כך מהמילה העתיקה "עיר" נולדה בימינו "עיוּר", אורבניזציה, ומהמילה היוונית "פילוסוף" נולד בימי הביניים הפועל "להתפלסף".

***

זה קורה בכל תחומי החיים והשפה, אבל אנחנו היום בעניין ביטחוני, כדברי הגששים. הצהלית, שפת הצבא שכולנו משתמשים בה, עמוסה מילים שנוצרו בדרך הזו. ומה לנו עכשווי יותר מאותו ביטוי מבלבל "תמרוּן קרקעי". הפועל הזה, "לתמרן", נוצר מן המילה "תמרוֹן", פרי מוחו הקודח של בן יהודה, בעקבות המילה הערבית תמרין. מ"תמרוֹן" נולד שורש: תמר"ן, ומהשורש נולדו צאצאים חדשים: הפועל לתמרן, ושם הפעולה תמרוּן, פעולה קרקעית משולבת. הפועל החדש אפילו זכה לדימוי. אתר לענייני משפחה שואל "איך מתמרנים בהצלחה בין הורות וזוגיות", ועל איתמר בן גביר נכתב שהוא "מתמרן את סמוטריץ' ונתניהו".

"מקלט" היא מהתנ"ך. "עיר מקלט", זוכרים? "מקלט" גזורה מהשורש לקלוט, לקבל מישהו ליישוב או לארגון כלשהו. "מקלט" נשארה בשפה והנה נוצר ממנה שורש חדש: למַקְלֵט, ושם הפעולה מִקלוּט

המקרה של "מנהוּר" ו"מקלוּט" מורכב יותר. "מקלט" היא מהתנ"ך. "עיר מקלט", זוכרים? "מקלט" גזורה מהשורש לקלוט, לקבל מישהו ליישוב או לארגון כלשהו, כמו ועדות הקליטה ביישובים הקהילתיים. "מקלט" נשארה בשפה והיא אקטואלית מאוד, והנה נוצר ממנה שורש חדש: למַקְלֵט, לבנות ולארגן מקלטים, ושם הפעולה מִקלוּט. לדרך הזו קוראים גם "שורש תנייני", שורש שנולד מתוך שורש. גם "מנהרה" היא מילה תנכית, מספר שופטים: "מפני מדיין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים". מאחר שמדובר במחילה הפתוחה לשני הצדדים, הדעה הרווחת היא שהמנהרה קשורה לנהרה, אור, אבל יש שקושרים אותה דווקא לנהר. בכל מקרה, מ"מנהרה" נוצרו "מנהוּר", בניית מנהרות, והפועל למַנְהֵר. הם משמשים בעיקר את שפת המהנדסים האזרחיים הבונים מנהרות וממנהרים את ארצנו, אבל המפגש עם מנהרות חמאס ועתה עם מנהרות חיזבאללה העביר גם את המנהור לתחום הצבאי.

ומה הסיפור עם חזל"ש? נפלאות השפה העברית. למעשה, ניתן ליצור שורש חדש מכל מה שמופיע בשפה. לא רק מילים כמו מנהרה ומקלט, גם מילים לועזיות רבות. לכן אנחנו מדסקסים, מפטרלים, מצנזרים, מקליקים ומפנטזים. פקידים ופקידות במשרדי הצבא בקריה "מניילנים" כל מה שזז על שולחנם: "ניילנתי מפות של כל מיני ערים בגדה המערבית", כותב יאיר אסולין בספרו "נסיעה". לאלה מצטרפים ראשי תיבות צהליים שהפכו למילים. עם בוקר מגלחצים (מבצעים גילוח צחצוח), חומר סודי מבּלמסים (הופכים לבלתי מסווג), וכשצריך, כאמור, מחזלשים, מראשי התיבות חזל"ש, חזרה לשגרה. נאחל לכל אזרחי ישראל חזלוּש מהיר.

***

עם הקמת צה"ל עסקו ועדות מינוח בקביעת המילון הצהלי. על הדרך יצרו כמה וכמה שורשים גזורי שם ששינו את פני השפה. חלקם התמקדו בעולם הצבאי. השורש פג"ז נולד מהמילה החדשה "פגז" שמקורה ארמי, ומכאן נולד הפועל להפגיז. השורש ער"פ נגזר מ"עורף", שהרי אנחנו עם קשה עורף. ממנו נגזרה "הערפה", המוגדרת במילון הצבאי "שם כולל לסוגי לחימה הגנתית, שהכוח המגן נע בהם לאחור". מהשימוש הצבאי בלייזר נולד שורש עברי: לז"ר, ושם הפעולה לְזִירה. כותבי המילון הצבאי המציאו את השורש עדכ"נ על פי הצירוף "עד כאן", ומכאן "עדכון", והוא פרץ מזמן את גבולות הצבא.

את הפועל "לאַכֵּן", לקבוע מיקום, יצרו המחדשים מהמילה הארמית אֵיכָן, המקבילה ל"היכן". התצפיתניות, שהפכו לאחד מסמלי המלחמה, נוצרו בהרחבה של "תצפית", שורש תנייני מ"לִצְפּות". מ"תצפית" נולד שורש: תצפ"ת, והפועל לתַצְפֵּת.

מונחים רבים בשפה הצבאית צומחים מהשטח. הפעילות המבצעית היא כר נרחב לחידושים. בחיל השריון מוכרת ה"פוּדרה", חוויית האבק העולה מדהירת הטנקים, ונולד פועל חדש: להתפַּדֵר. חיילים המתרוצצים בין ג'בלאות מג'בלים: "יושב לו ברכב המחומם בזמן שאנחנו מג'בלים כמו מטורפים", כתב יאיר אנסבכר בספרו "כצל ציפור". ג'בל בערבית: הר. גם הערבית במשחק גזורי השם.

המילה "קָדֶר" מתייחסת לאימונים מתישים, וגם הולבשו עליה ראשי תיבות: "קליטה דרך הרגליים", ומכאן פועל: לקַדֵר. ומה עושים המפקדים להגברת המוטיבציה? "מרעילים" את החיילים. כאן נדרש הסבר. אין קשר בין "רעל" כסם ממית לבין הרעל בוורידים של החייל המורעל. הרעל הצבאי התגלגל מראשי תיבות של אחד מערכי צה"ל: רוח הלחימה. החייל המורעל עושה דברים ברַבַּק, שוב ערבית, שוב ראשי תיבות: ראש בקיר, ושוב פועל: להתרַבֵּק.

היורה פצמ"רים מפַצמֵר, המוהנדס שמפעיל מגלה מוקשים ממַגמֵק. המילה שכפ"ץ, ראשי תיבות של "שכבת פיצוץ", התגלגלה לאפודי המגן. מי שלובש אותם משוכפץ, והדרך לתחום הציבורי והאישי קצרה: "לפני מחזור - כדאי לך ללבוש שכפ"ץ, יש ימים בחודש שבהם הפתיל שלי קצר", כותבת ג'סטין במדור היחסים של וויינט. המפקד, קודקוד בשפת הקשר, זכה לפועל משלו: לקַדקֵד.

הסלנג הצבאי מתמקד בהווי הצבא ובטיפוסי חיילים ומפקדים, בדרך כלל באופן לא מחמיא, ומשחק גזורי השם נמשך. החייל העייף או חסר המוטיבציה "מנצנץ" בעקבות "ראש נצנץ", "מתעפץ", בפ' רפה, בעקבות עפיצות: עייפות צבאית, "מתחפשׁ", בעקבות ראשי התיבות חפ"ש, "חייל פשוט". לקראת סיום השירות הוא "מתפַזֵם" - חולם יום וליל על הפז"ם שלו, וברגעים קשים "נשבז", בעקבות "חייל שבוז בלבנון" מהסרט "שתי אצבעות מצידון", ראשי תיבות של "שבור זין". פועַל שנולד בחיל האוויר והפך כלל ישראלי הוא "לתכמן", ראשי תיבות של "תכנון מכמונת". המתכמן מתקַמְבֵּן, מלשון קומבינה, ובשעת הצורך מכַּסְתֵחַ - ועדת החקירה בדרך.

***

ביחידת המודיעין 8200 נולד מאגר שלם של שורשים ופעלים חדשים, רובם מתחום המחשוב. כך נולד הפועל "רימֵט", שלט מרחוק, בעקבות הצירוף האנגלי remote control; הפועל ליגֵף בעקבות log off, פקודת יציאה מהמערכת; והפועל שִפדֵל, בעקבות הפקודה הכפולה shift-delete. לאלה נוסף הפועל שִלְחְסֵף, שנגזר מהפקודה העברית "שלח סוף". לצד פעלי המחשב חוגגים ביחידה פעלים כמו לצַיֵיח, לנסח בקשה מוגדרת למידע, בעקבות צי"ח, ציון ידיעות חיוניות. לפסטן בפ' רפה פירושו בחיל הרגלים לנוע בתוך שטח הררי, בדרך כלל תוך כדי טעויות וקשיי ניווט, בעקבות "פּיסטין". לפִּסְטֶן בפ' דגושה משמש בחיל המודיעין לצרכים שונים, מתייחס למצבים של שיבוש או תקלה, ומקורו לא ברור. על קצין המרבה בהסברים אומרים ב־8200 שהוא "מדַמְגֵג", מדבר דמגוגיה. ואילו בין המגלניסטים נולד הפועל לטזמן. המשמעות לא ברורה, המקור הוא השד הטאזמני טאז. יפה להם.