ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, יוצא נגד יצירת אמנות המוצגת במוזיאון בעירו. ימים ספורים לאחר פתיחתו מחדש של מוזיאון רמת גן, יצירה בשם "ירושלים" של האמן דוד ריב מעוררת מחלוקת ושאמה הכהן אף קרא בפייסבוק להסירה. זאת משום שהיא כוללת, לצד תמונה של חרדי המתפלל מול הכותל, את הכיתובים "ירושלים של זהב" ו"ירושלים של חרא".
בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו כתב שאמה "חופש הביטוי הוא נשמת אפנו, עד שהוא מאיים להפוך לחופש השיסוי והביזוי. בטח היכן שהוא מתחיל לקבל ארומה של גזענות. ירושלים היא סמל. היא נמצאת בלבו של כל יהודי וקדושה לכל הדתות. כבר באירוע הפתיחה היו שלא יכלו לשאת את הפגיעה והפסיקו את ביקורם במוזיאון בגלל היצירה הזו. מצמרר רק לחשוב מה היינו מרגישים ועושים אם היצירה הזו היתה במוזיאון בפולין, גרמניה או צרפת.
"רמת גן חרטה על דגלה ליברליות שפויה ומאוזנת, אך לא פוגענית ובטח לא מתאבדת. כל מי שכבר ביקר ראה שבתערוכה יש לא מעט יצירות פרובקטיביות, אך מעוררות רגשות וויכוח מבלי לבזות אף סמל לאומי, מקום קדוש או מגזר".
לדבריו, היצירה היא "חציית גבול מביקורת לגיטימית אל בוטות משסה ומבזה. רמת גן לא בנתה מוזיאון בסכום עתק ולא תסבסד אותו כל שנה כדי שילדיה ואחרים יחשפו לשפת ביבים". לצד דעתו בנושא ביקש ראש העיר מתושביה להכריע את גורל היצירה בסקר שהעלה לעמוד הפסייבוק.
סגנו של שאמה הכהן, רועי ברזילי, שמכהן גם כיו"ר המוזיאון, מתנגד בתוקף להסרת היצירה. "האיש שיצר את התמונה הזו הוא דוד ריב, אחד האמנים המוכרים שפועלים היום", אומר ברזילי. "האמירות שלו ידועות ומוכרות. הוא יוצר על יסוד דימויים מן המציאות הפוליטית. ירושלים לא מושלמת, מעולם לא היתה, לא בימי הביניים ולא היום. מאיר אריאל היה הראשון שכתב 'ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שכול' כאנלוגיה ניגודית לנעמי שמר. ירושלים היא לא חרא בדיוק באותה מידה שהיא גם לא זהב. עבודתו של דוד ריב היא קריצה הומוריסטית שמתייחסת לאופן שבו דימויים מסוימים מקבלים יחס של האדרה, למשל דימוי המתפלל".
עורך הדין דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח פנה במכתב לשאמה שבו נאמר כי "הזכות החוקתית לחופש הביטוי מחייבת מתן עצמאות למוסד התרבות בכלל, ולתוכן האמנותי המועלה במסגרתו בפרט. במקרה שלפנינו האוצרת הראשית של המוזיאון ויו"ר המוזיאון, שהוא גם ממלא מקום המנכ"ל, תמימי דעים ומתנגדים בתוקף להסרת היצירה. החלטתך היא התערבות פוליטית פסולה בתוכן האמנותי המוצג במוזיאון. אף לו היתה לראש העירייה סמכות כלשהי בעניין, ההחלטה להסיר את היצירה היתה פסולה לגופה, בכך שהיא לא מבטאת את האיזון הנכון בין חופש הביטוי לבין פגיעה ברגשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו