"קעקעתי הרבה צלקות": האמן שמעניק נחמה למילואימניקים

לפני כשלושה חודשים סיים ניר רובינסקי (26), נגביסט לוחם חוד בגדוד חי"ר של חטיבת השיריון, סבב רביעי של מילואים עם למעלה מ-260 ימים בהם היה בבארי ובעזה. במהלך התקופה הארוכה, הסטודיו לקעקועים שלו בתל אביב היה מושבת. כמי שמצייר מגיל 10, רובינסקי קעקע גם חברים מהמילואים שלו, בהם גם קעקועים בסימן המלחמה.

מילואימניק מהצנחנים עשה קעקוע של מסוק באוויר בעקבות טיול בחו"ל במהלכו שמע שפרצה מלחמה ושורד ממסיבת הנובה ביקש קעקוע סמלי למה שהתרחש שם ולחברים שאיבד.

בחודש הבא יחזור ניר לסבב חמישי של מילואים ובינתיים הוא מנסה בין הסבבים להפעיל את העסק שלו מחדש ויוצא במבצע של 30% הנחה לכל חייל, מילואימניק ואנשי כוחות הביטחון שיגיעו אליו להתקעקע.

"תמיד אהבתי לצייר. אני מתקעקע מגיל מאוד צעיר. יש לי מלא קעקועים על הגוף. מי שאומר לך מספר זה אומר שאין לו מספיק", הוא צוחק. "האהבה שלי התגברה עד שבסוף הצבא הקצין שלי, שהיה חבר טוב, רצה שאחתום קבע, אבל אמר בסוף 'עזוב, לך אחרי החלום שלך ותהיה מקעקע'. הוא דחף אותי לזה ובחמש השנים האחרונות אני עצמאי שמשכיר עמדות קעקוע. כיום אני בסטודיו בתל אביב.

"בזמן המילואים לא יכולתי לעשות כלום. אנשים באים אליי לעיצובים שלי הרי, זה לא שיכולתי לשלוח למקעקע אחר. אבל יום אחרי שחזרתי ממילואים, כבר הייתי בסטודיו. הרבה מהלקוחות שלי לשמחתי חיכו לי, אפילו מעל חצי שנה".

איך המלחמה באה לידי ביטוי בקעקועים?

"כשהייתי בשטח היתה איתי מחברת. זה קשה, אבל בכל רגע פנוי שהיה לי השתדלתי לצייר ועשיתי הרבה ציורים שקשורים למלחמה - וזה גם מאוד עזר לי. לא אהבתי בהתחלה את הרעיון של ישר לקעקע אנשים בסמלים של מלחמה, של מספרים ותאריכים, כי קעקוע זה משהו שצריך לחשוב עליו ולא לפעול מרגש.

"קעקעתי הרבה מהחברים במילואים והרבה מילואימניקים באופן כללי עם דברים שסימלו בשבילם והזכירו להם חוויות. למשל, לוחם מצנחנים הגיע אליי אחרי טיול, הוא רצה לקעקע דמות שלו בטיול בהרים שיש מסוק מעל. מי שבמילואים יודע שמסוק זה לא תמיד דבר טוב כשרואים אותו. דוגמה נוספת היא בחור שנפצע שעשה קעקוע ברגל של חרב עם כנפיים. בעיניי דברים כאלה יותר חזקים מאשר תאריכים".

קעקעת גם את עצמך מאז 7 באוקטובר?

"הקעקוע היחיד שעשיתי בתקופה האחרונה זה את השם גיא, השם של אח שלי, שאני מאוד אוהב אותו. הוא אח תאום שלי. אני לא יודע אם זה קשור למלחמה, אבל שנינו היינו במקביל במילואים והגעגוע והדאגה התגברו מעבר למה שקורה ביום-יום. לא נפגשנו חודש וחצי והחלטתי לקעקע את השם שלו. הוא היה בצפון ואני בעזה".

בחרת לצאת במבצע עבור מילואימניקים.

"נכון. אני יודע שאני נתתי את כולי מבחינה פיזית למדינה, והחלטתי שאני רוצה גם להעניק תוספת מהידע ומהיכולת שלי. יש הרבה מילואימניקים שנפצעו פיזית או נפשית, ולפעמים קעקוע יכול לעזור.

"קעקעתי הרבה צלקות, פצעים שאפשר היה לטשטש, וראיתי כמה לאנשים זה עושה טוב וגורם להם אושר. אני די מכוסה בקעקועים וחושב שזה מאוד עוזר. זה נותן לי כוחות".