האישה שרוצה להרגיש כמו כלב

אם גם אתם מרגישים אהבת אמת ותחושת הורות אותנטית כלפי חיית המחמד שלכם, בוודאי תתחברו לתערוכת היחיד החדשה של דפנה טלמון, שלקחה את הקשר בין בני האדם לבעלי החיים צעד אחד קדימה. בתערוכה "כַּל-בִּתִּי || My dog-ther" שתיפתח מחר (חמישי) בגלריה P8 בתל אביב (אוצרת רעות ברנע), בוחנת טלמון את הקשר הזה, בו קיימת היררכיה ברורה, כשהיא רוצה לעטות עליה פרווה ולהרגיש לרגע כמו הכלבים שלנו.

את הפרווה, שאספה ממספרות כלבים באופן עמלני וסיזיפי, היא טוותה לצמר כלבים ממנו יצרה באמצעים מסורתיים מרבדי פרווה, שמשמשים כיסוי וביטוי פיזי. במקביל, היא מנסה ליצור מתוך הריבוי כלב-על העשוי עשרות רבות של כלבים (וגם מעט משיער ראשה) - ובכך לייצר קשר עמוק ומיסטי הקושר את גורלה בגורל הכלבים כולם ושמייצג חוזה חדש בינם ובינה.

סריגת המרבדים הסיזיפית והאינטנסיבית היא פעולה שבטית דרכה מחברת אותנו טלמון אל רעיון התקשור עם בעלי החיים באופן מוחשי, פיזי, כזה שמפעיל כמה חושים במקביל, בהם חוש הראייה, חוש הריח וחוש המישוש.

עוד דרך בה מנסה טלמון להתקרב אל כל ההולכים על ארבע היא באמצעות פריצת מחסום שפת הכלבים וחיבור אליהם דרך תקשור. היא פנתה למתקשרת מתוך רצון עז להצליח לתקשר עם כלבתה, מלאה בכוונות אמיתיות לצד הומור, ספקנות וציניות. אם האמנות מצליחה לגשר בין בני האדם, אולי הגיע הזמן שהיא תנסה גם לגשר בינינו לבין בעלי החיים.