"לא הייתי יכול להתמודד עם אנשים"

כשהיה ילד, האמן הרב־תחומי רועי יעקובינסקי, הידוע גם בזכות שם הבמה שלו "Binsky", התמודד עם קשיים שפתיים, גמגום והפרעות קשב וריכוז, שגרמו לכך שהוא סבל מקשיי הסתגלות חברתית בבית ספרו. הפחד מדחייה גרם לכך שהוא חשש להצביע בכיתה כדי שלא ישמעו אותו "נתקע", כדבריו.

"דברים שקשורים באנשים וביצירת קשר איתם זה משהו שכל הזמן הייתי מדחיק, כי לא הייתי יכול להתמודד עם אנשים", הוא מספר בראיון ל"ישראל היום" לרגל פתיחתה של "דודליזם", תערוכת היחיד שלו, ביום חמישי הקרוב במרכז תאו בהרצליה. "רק כאשר יצאתי עם האמנות שלי לרחוב במטרה לתקשר עם אנשים הרגשתי שמשהו בי נפתח, שזה נותן לי ביטחון עצמי ושאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה".

נראה שהדבר השתלם לו: בשנים האחרונות דמות הלב האדום שבתוכו עין כחולה, שאותה יצר, כבשה את קירות ורחובות תל אביב. "התחלתי ליצור את הדמות מהשפתיים שלה כדי לבטא את הקושי בדיבור שלי, כשיום אחד ציירתי מעין כפפת אגרוף למין דמות שציירתי. החלטתי להוסיף לה עין, ואז הלב קפץ - והשאר היסטוריה. הדפסתי אלפי עותקים של הדמות הזו, ובעזרת עוקבים שצברתי ברשתות החברתיות הצלחתי למסור את כולם, והם הגיעו גם לערים אחרות ואף לחו"ל", הוא מספר בגאווה.

אף שלקח לו זמן רב עד שמצא את האומץ ליצור אמנות ("עבדתי במשך כעשר שנים בבתי קפה ובמסעדות, בכל דבר שהצלחתי להתפרנס ממנו"), יעקובינסקי יודע שהוא עשה את הבחירה הנכונה - ומתרגש מהתערוכה החדשה, שבמרכזה יעמדו יצירותיו. "אני עובד עליה בטירוף כבר חצי שנה, אני לא ישן בלילות", הוא צוחק, "כל הציורים נוצרו במיוחד לתערוכה. יש בהם מוטיבים של שפתיים, לב ועיניים, אבל כל אחד מהם שונה מהאחר".

למרות כל הקושי שחווית, אתה מצליח לשמור על אופטימיות?

"אני מצייר מהלב כי זה הדבר היחיד שאני יודע לעשות, אין לי יכולת לעשות משהו אחר. אני מנסה לשדר אופטימיות בזכות הלב, ולכן גם יצרתי 120 עבודות מקרטון ממוחזר, שחצי מסכום המכירה שלהן ייתרם למטה משפחות החטופים והנעדרים. תמיד אעדיף לחשוב שיהיה טוב מאשר לחיות בחשש".