"מה שבאמת קורה בחברה הישראלית": הולכים להתקעקע במוזיאון תל אביב

במסגרת אירועי "לילה לא שקט" של פסטיבל לבונטין 7, יהפוך מוזיאון תל אביב לאמנות ב-13 ביולי לסטודיו חי לקעקועים, זאת תוך ניסיון להגדיר מחדש את גבולות הביטוי האמנותי.

מותג הקעקועים "ארט בוקה" מנוה צדק יכנס להיכל הקדוש של המוזיאון, ושישה אמני ארט של הסטודיו ישאבו השראה מיצירות המופת המוצגות בחלל, בהן יצירות של פיקאסו ופייר בנואר, ויצרו בהשראתן קעקועים ייחודיים על שישה מתנדבים לסשן קעקועים בלייב. מדובר במפגש מסקרן בין האמנות הגבוהה על כותלי המוזיאון לבין אמנות הקעקוע, שנתפסת כ"אמנות רחוב" או "אמנות שוליים". בין אמני הקעקועים שישתתפו: עידן וייס, רויטל רטיג, מעיין צינוביץ, נועם מנצורה וליהי סייג.

מי שמוביל את היוזמה הזו הם אביב שריקי, המנהל האמנותי של "לילה לא שקט" ועומרי דובוסק כהן, הבעלים של סטודיו "ארט בוקה", ששמח לאתגר את התפיסה המסורתית של הקעקועים ולהפוך את הגוף המקועקע לקנבס חי שמנהל דיאלוג עם האמן.

"כשהקמנו את הסטודיו לפני חמש שנים המטרה הייתה להביא בשורה לעולם הזה", מסביר דובוסק כהן (29), הבעלים של "ארט בוקה" ומי שמתהדר בלמעלה מ-30 קעקועים על גופו. "העולם הזה משתנה. זה כבר לא אנשים שעושים קעקועים אלא אמנים שעושים אמנות; יצירות שיישארו על אנשים לכל החיים שלהם. ככל שהזמנים התקדמו, הקפדנו בסטודיו לעשות אירועים שוברי שגרה בכל מיני תערוכות אצלנו בסטודיו. ב-2019 זכינו בכנס הקעקועים הבינלאומי בתל אביב, ומאז אנחנו מחפשים דרכים לעשות את האמנות הזאת ולקחת אותה צעד אחד קדימה.

"אביב שריקי, המנהל האמנותי של הפסטיבל, שאל אותי אם יש לי רעיון למשהו מגניב ושובר מסוכמות ואמרתי מיד 'קעקועים במוזיאון!'. ראינו את זה כהזדמנות בפעם הראשונה בהיסטוריה לא רק לקעקע שם אלא גם לצייר בהשראת הציורים שתלויים על הקיר".

אז איך זה הולך לעבוד?

"שישה מקעקעים מהסטודיו יגיעו למוזיאון. הם כבר היו שם וראו בסיור מקדים את הציורים והכינו סקיצות בהשראת הציורים שמשכו אותם. בערב עצמו אנחנו מביאים ארבעה מתנדבים ועוד שניים שייבחרו בהגרלה שעושים בלבונטין. כל המקועקעים יראו את הסקיצה, אבל מעבר לזה יתנו לנו יד חופשית לחלוטין".

מהן הצפיות שלך מאירוע כזה?

"קודם כל, זו פעם ראשונה שדבר כזה קורה ועצם העובדה שזה קורה במוזיאון היא הכרה בתחום הזה כתחום אמנותי. זה בעצם החיבור הכי אינטימי ועמוק בין מה שבאמת קורה בחברה הישראלית למה שקורה בתוך המוזיאון השמרן, מוסד התרבות הכי חשוב באמנות. בעיניי זה להביא את הקידמה, להגיד שדווקא בישראל, המדינה הקטנה שלנו, מעריכים את אמנות הרחוב שנתפסת לפעמים כנמוכה יותר".