מיכל אנסקי סיפרה אמש (רביעי) בפוסט שהעלתה לרשת החברתית אינסטגרם על מחול השדים המתחולל במוחה מאז הובחנה בשיתוק ע"ש בל באביב של שנת 2019 ואיבדה את השליטה על השרירים בחצי מפניה. בטקסט חשוף, היא דיברה על המצב הנפשי הקשה והממושך שבו הייתה נתונה בעקבות המחלה, ועל העידוד והחיזוק שקיבלה מקרוביה, שעמד בניגוד מוחלט לקולות הפנימיים שלה על בגידת הגוף. לקראת סוף דבריה חלקה בתובנות חשובות שאליהן הגיעה.
"זה לא החיוך שלי, החיוך הזה עקום ומכוער. כל מה שאנשים רואים כשהם מסתכלים עליי זה את האי סימטריה שהותיר השיתוק", שיתפה אנסקי בתחילת דבריה במחשבותיה שלא נתנו לה מנוח במשך תקופה ארוכה מאוד. "כל המשפטים האלה היו כמו שלטי ניאון מהבהבים אצלי בתודעה. אפס שליטה על הביקורת העצמית", העידה.
View this post on Instagram
"המשכתי קדימה בעשיה והגשמה ובחרתי להאמין לרופאים והמטפלים שהבטיחו שזה יעבור כלא היה", שיתפה בתקווה שננטעה בה. "לא הבנתי בשנתיים הראשונות שמדובר בפוסט טראומה. האבחון הגיע, ואיתו ההבנה שהשיתוק שחטפתי והטיפולים שלא עזרו היו אירוע של טראומה מתמשכת. מה שפירשתי כחוסר איזון הורמונלי, התברר כמחלה של הנפש", חלקה. "הקולות בחוץ 'איזה שטויות, תראי איך את נראית שבועיים אחרי לידה', 'אף אחד לא מסתכל על השפתיים', 'מה את מתבאסת מהשטות הזאת', ציטטה. "ובתוכי הכול מצטמצם לכדי בגידה אלימה מאוד של הגוף. מדובר בשיתוק, והוא נמצא ושום דבר לא באמת מצליח לרפא אותו עד הסוף. בארץ לא יודעים כמעט כלום על המחלה הכרונית ממנה אני סובלת".
לקראת סוף דבריה שיתפה, כאמור, במסקנות שאליהן הגיעה. "אז הבנתי. הבנתי שמה שאני צריכה לרפא זה לא את החיוך, אלא את הראש. ובחרתי לשים לסחרחרה הזאת סוף. כל כך הרבה דברים טובים קרו בעקבות השיתוק. יש לי אהבה עצומה. אני עובדת על לאהוב את מה שהתעקם, אני היא זו. ואני ממש אחלה. מי שהייתי כבר לא כאן, ואני מפסיקה לחלום על מכונות זמן ועל תרופות פלא. אני לא 'איך שאני נראית'. אתם כבר קיבלתם אותי ככה", פנתה לקהל, "עכשיו רק נותר גם לי לקבל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו