"לא מובן מאליו": סאבלימינל מקדש את השבת - ומתכונן לעצמאות

איך נראה יום שישי טיפוסי שלך?

"סופי השבוע הם הרגעים החשובים בחיים, מבחינתי. הקידוש והמסורת הם שורש מאוד עמוק בנשמה שלי. ימי שישי אצלי מוקדשים לילדים, אור (10) ויונתן (8). אני אוסף אותם מבית הספר, אנחנו קונים פרחים ומצרכים לקידוש, אוכלים צהריים ועושים משהו כיפי ביחד, כמו לשחק כדורגל, לרכוב על סוסים או לשחק במכוניות על שלט. לפעמים הולכים לים, או אפילו סתם לרחוץ את הרכב, אבל תמיד עוצרים בדרך לקנות מתנה בחנות הצעצועים בשכונה - ותמיד יש תירוץ אחר. כשחוזרים הביתה עם שלל המתנות, ריחות הבישולים מקבלים את פנינו".

איך נראית ארוחת שישי שלכם?

"בורכתי בבשלניות סביבי. מהצד שלי יש מטבח פרסי־תוניסאי, מלא סלטים ואווירה של צחוקים, מוזיקה, שירה ושמחה. מהצד של אשתי אינס, שהיא גם בשלנית נהדרת, מגיעים המאכלים האוקראיניים, שהם עמוקים וחריפים, עם הרבה בשר. כשאנחנו מגיעים לחמותי, כבר מלובי הבניין עולים ריחות מדהימים מהדירה שלה. לרוב אני עושה את הקידוש, יחד עם הילדים, שמכירים אותו בעל פה. בסופו של דבר, הכיף שלי אחרי האוכל זה להתעלף על השטיח, ושהילדים קופצים עלי כאילו אני איזה מתנפח".

יש לך זיכרון ילדות מיוחד מסופי השבוע?

"כילד, הייתי מתעורר בשבת לצלילי מוזיקה ישראלית ברשת ג' ולמערכוני הגשש החיוור, שידענו בעל פה. אבא שלי אהב טבע וטיילנו המון בארץ ישראל, בדרך כלל לצפון. כל פינה נידחת בארץ עשתה לו גאווה בלב. הוא נפטר לפני שלושה חודשים ממחלה קשה, ובשבילו קידוש ושבת היו קודש הקודשים, בעיקר מהבחינה שכל המשפחה צריכה להיות יחד. לאחרונה הוצאתי שיר לזכרו בשם 'שומר עליך', שיצרתי עם אושר כהן. אני מאמין שהוא היה גאה ביצירה הזו, שמקדשת את הקשר בין אבא לבן".

בקרוב נציין את יום העצמאות ה־74. כציוני נלהב, מה התחושות שלך לגבי החג?

"יום העצמאות הוא יום קדוש בשבילי, וחלק מהמשמעות ומהזהות שלי. בפרס ובתוניסיה הוריי נאלצו להסתיר את הזהות היהודית שלהם, ואילו אני יהודי־ישראלי שזוכה לחיות עם ילדיו במדינה שלנו. שבוע־שבועיים לפני יום העצמאות כבר הייתי מטפס על עצים וקושר לבית חוטים עם דגלי ישראל. היום ימי העצמאות שלי מלאים בהופעות, ותמיד פוגשים קהל שמח בטירוף, שחוגג את זה שאנחנו יכולים לחיות כמו שבא לנו. צריך לשמור שגם לילדים, לנכדים ולנינים שלנו תהיה האפשרות הזו, ולזכור ששום דבר פה לא מובן מאליו".