בגלל העלייה החדה במחירי הדירות, שלמעשה הוכפלו במהלך העשור האחרון, אחוז האנשים אשר גרים בדירות שנמצאות בבעלותם ירד לשפל של 66.5% בשנת 2018, זאת לעומת 70.2% בשנת 1997. עיקר הירידה באחוז זה נבע מירידה ברכישת דירות על ידי משפחות שנמצאות בעשירוני הביניים.
עיון בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה שני נתונים מפתיעים במיוחד - בעשירון התחתון דווקא חלה עלייה באחוז הגרים בדירות שבבעלותם, והאחוז הגבוה ביותר של גרים בדירות שבבעלותם היה במשקי בית ביישובים פריפריאליים (77.3%).
לצד ההכפלה במחירי הדירות, חלה בין השנים 2003-2018 עלייה של פי שלושה באחוז הבעלות של משקי בית על שתי דירות או יותר (מ-3.2% ל-10.1%), כאשר עיקר העלייה היה משנת 2008; מתוך בעלי שתי דירות או יותר, ל-53,400 משקי בית, (2% סך הכל מכלל אוכלוסיית משקי הבית) היו שלוש דירות או יותר.
כאמור, אחוז הגרים בדירות שבבעלותם ב-2018 היה 66.5%, וכאן מדובר בירידה משמעותית לעומת הנתונים שנרשמו שני עשורים קודם לכן. נתון זה הוא נמוך מממוצע האיחוד האירופי (69.3%), ודורג ברבע התחתון בהשוואה לשאר המדינות החברות באיחוד. בנוסף לכך, אחוז הגרים בדירות השכורות בשנת 2018 היה 28% - עלייה לעומת 24.3% שנרשמו בשנת 1997.
הנתונים הנזכרים כאן מובאים מתוך סקר הוצאות משק הבית לשנת 2018, המודד את רמת החיים החומרית והכלכלית של משקי הבית בישראל מהיבט ההוצאות, ההכנסות, הבעלות על מוצרים ונתוני הדיור השונים. מדגם הסקר כלל 8,792 משקי בית, מ-247 יישובים שונים.
מהנתונים עולה כי ההוצאה החודשית הממוצעת לשכר דירה בישראל ב-2018 עמדה על 3,307 שקלים. כמו כן, הערך הממוצע של דירה אשר נמצאת בבעלות פרטית עמד על 1.833 מיליון שקלים - פי שלושה וחצי מהערך (במחירים קבועים) בשנים 1986-1987, שעמד על 530 אלף שקלים בלבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו