"כדי להיות יזם אמיתי - אתה חייב להיות אופטימי בנשמה"

לאחר כשנה וחצי בתפקיד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, בעיצומה של תקופה רוויית אתגרים ומשברים, חוזר אמנון מרחב לסקטור הפרטי, לניהול חברת יזמות נדל"ן. מרחב, שגם כיהן בעבר כמנכ"ל עיריית ירושלים במשך חמש שנים, כיועץ המשפטי של העירייה וכמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מבהיר כי הסיבה לעזיבת התפקיד האחרון היתה רצונו להתקדם מבחינה אישית ולפנות לאפיקים חדשים שמאתגרים ומעניינים אותו.

"הדומיין שלי הוא ניהול ארגונים גדולים ומורכבים, ניהול משברים והובלת שינוי", הוא אומר. "הניסיון הניהולי שלי חוצה מגזרים ותחומים, במגזר העסקי והציבורי. אני יודע לראות את הגוף שאני מנהל, לקדם אותו ולפתור חסמים גם מנקודת מבט משפטית, גם כלכלית, גם רגולטורית. בכל מקום שבו הייתי וניהלתי הצלחתי להוביל שינויים, לחזק את הארגון, לבנות צוותים מנצחים ולהגשים יעדים ותוכניות עבודה. זה נכון גם לתקופה שלי במשרד הכלכלה והתעשייה, אולי באחת התקופות המאתגרות ביותר לניהול משרד ממשלתי. עם השגת היעדים המרכזיים שהצבתי לעצמי הרגשתי שזה הזמן הנכון להתקדם".

אחד העקרונות המרכזיים שמרחב סבור כי יש לשפר במגזר הציבורי הוא נושא הרגולציות: "תפיסתי היא שהמגזר הציבורי צריך להתמקד רק באסדרה ולא בביצוע - ולהשאיר את הביצוע לסקטור הפרטי. לספק לו את התנאים האופטימליים ובמידת הצורך גם סיוע תקציבי כדי להצליח. לצערי, התפיסה השלטת כיום במגזר הציבורי היא של מעורבות פקידותית ממשלתית רבה, שמתבטאת ברגולציה מיותרת ומכבידה.

"חלק מגורמי המקצוע בממשלה עסוקים כל הזמן בסוגיה איך הממשלה תסכל את האנשים שמתחמנים אותה… ואני מאידך גורס שגם אם יש 5%-3% שמתחמנים - לא צריך לקבוע את המדיניות לפיהם אלא להפך, יש להתמקד ב־95% שהם אנשים שומרי חוק שרוצים להתפרנס בכבוד וצריכים סיוע ממשלתי כזה או אחר, או לכל הפחות שהמדינה לא תפריע".

אז מה היית משנה?

"צריך ללכת על מבנה ממשלתי מצומצם של עד כ־15 משרדי ממשלה, כשכיום יש מספר כמעט כפול, להקפיא כמעט לחלוטין רגולציות חדשות ולהתחיל לבטל תהליכים ביורוקרטיים מסורבלים שהתפתחו ב־76 שנות המדינה להר של חסמים ביורוקרטיים שממש מחסלים כל יזמות פרטית בכל תחום".

ספר על הדברים המרכזיים שעשיתם בתקופתך במשרד הכלכלה והתעשייה.

"גולת הכותרת היא רפורמת היבוא 'מה שטוב באירופה טוב לישראל'. זו התשובה האולטימטיבית ליוקר המחיה הקטסטרופלי בישראל, ואנו צופים שהיא תביא להוזלה של כ־6,000 שקלים בשנה בממוצע בהוצאה של משפחה בישראל על מוצרי צריכה". 

למה היא כל כך חשובה ומוצלחת בעיניך?

"כי לראשונה מדובר ברפורמה מקיפה שמטפלת בהגברת ההיצע והתחרות במשק, שהם דברים הכרחיים וקריטיים להוזלת יוקר המחיה. מה שהבנו מהר מאוד אחרי שנכנסנו לתפקידנו במשרד הוא שכל ההמצאה הזו של תקנים ישראליים ייחודיים והמצאה נוספת של 'יבואן בלעדי' בעצם חוסמים את השוק הישראלי ליבוא של מאות אלפי מוצרים איכותיים וטובים על ידי יבואנים מקבילים ושחקנים נוספים. כך יצרו לעצמם המונופולים והיבואנים הבלעדיים שוק שבוי שאפשר להם להעלות מחירים כאוות נפשם והפכו את ישראל למדינה הכי יקרה כמעט ב־OECD".

איך התגברתם על זה?

"כשנוסעים לאירופה אין עלינו אזהרת מסע לגבי קניות בסופר או מסעדות, אז למה מה שטוב באירופה לכמעט 800 מיליון בני אדם לא יהיה טוב גם לנו? לכן אמרנו שכל מוצר שעומד ברגולציות האירופיות ושמשווק באירופה מותר לייבא אותו לישראל מבלי שיהיה צורך להתאימו לתקנים ישראליים ייחודיים ומבלי שיצטרך לעבור כל מיני בדיקות ייחודיות בכניסה לארץ".

לשנות קונספציה

אחד המשברים הגדולים בענף הנדל"ן (ובענפים נוספם במשק הישראלי) הוא המחסור בידיים עובדות, שהחל עוד לפני המלחמה והתגבר במהלכה בעקבות עזיבת רבבות עובדים זרים. מרחב, כמי שעסק בנושא גם במשרד הכלכלה והתעשייה וגם נדרש לו כעת בסקטור הפרטי, קורא למדינה לאפשר הבאת כ־400 אלף עובדים זרים בהקדם. "המשק צומח וזקוק לידיים עובדות בעיקר במקצועות הבסיסיים. יש מחסור עצום בעובדי כפיים בבניין, בעובדי תעשייה וגם במגזרים נוספים כמו ניקיון ושירותים.

"כבר לפני המלחמה התחלנו להיאבק על הגדלת העובדים הזרים. הבנו שהתלות בעובדים הפלשתינים היא טעות שתעלה למשק במחיר כבד. לצערי, תוך זמן קצר החשש וההערכה שלנו התאמתו בכך שעם פרוץ המלחמה נעלמו מהמדינה כל העובדים הפלשתינים ונעצרה הפעילות בענפים שלמים כמו הבניין והתשתיות. זה מסב נזק כלכלי כבד למשק, שכולנו משלמים ונשלם עליו. אני גם רואה את הרגישות הרבה של הציבור ושל חלק מראשי הערים שלא מעוניינים לאפשר חזרה של העובדים הללו לעבודה בישראל". 

מה לדעתך צריך לעשות?

"לשנות את כל התפיסה הממשלתית בנושא הבאת עובדים זרים לישראל. כשהייתי מנכ"ל משרד הכלכלה הצלחנו להניע תהליך שבסיומו אומצה מדיניות ממשלתית חדשה ומקילה יותר בתחום, אך לצערי פירותיה חלקיים מאוד ועדיין לא רואים את השפעתה על שינוי המדיניות, בעיקר בגלל הקושי של הדרג המקצועי במשרדי הממשלה לשחרר".

מה עיקריה של המדיניות החדשה?

"בראש ובראשונה הוגדר ששיעור העובדים הזרים בישראל יעמוד על כ־3%. אנחנו דרשנו 4% (שהם כ־400 אלף עובדים), ואני מניח שזה אכן מה שיוגדר בסוף. דבר נוסף הוא שאם בעבר נדרש מי שמייבא כל טייח או מסגר מחו"ל להגיע לממשלה לצורך קבלת החלטה, כיום במסגרת המדיניות החדשה הועברה הסמכות מהממשלה לצוות מנכ"לים של משרדי ממשלה שינהלו את התהליך". 

ועדיין, לא רואים שהעובדים הזרים מגיעים במסות, ויש גם תלונות על חוסר התאמה למקצועות שמביאים אותם למלא כאן.

"נכון, יש עוד הרבה עבודה לעשות. צריך לדלל הרבה רגולציות וחסמים ביורוקרטיים כדי להקל על הגעת העובדים הזרים במספרים גדולים ובמהירות. צריך לאפשר למעסיקים עצמם לבצע את המיונים של העובדים - תהליך שכיום הממשלה מבצעת - שכן הרי זה האינטרס העליון של המעסיק להביא עובדים מיומנים לעבודה אצלו".

למה זה לא קורה?

"אני מזהה שלחלק מהפקידות המקצועית במשרדי הממשלה הרלוונטיים עדיין קשה להתנתק מהקונספציות השגויות בתחום הזה. הם עדיין מאמינים שניתן להביא ישראלים (בייחוד ערבים וחרדים) לעבודה במקצועות הבניין וברצפת הייצור בתעשייה, וכן לשטוף כלים במסעדות ולעשות ספונג'ה במשרדים. זו הבנה שגויה של המגמות בשוק התעסוקה ושל הרצון של הישראלים, מכל המגזרים, להשתלב במקצועות איכותיים. התפיסה הישנה של 'בואו ניקח ערבי ישראלי שיעבוד בשכר מינימום בשטיפת כלים או במפעל' לא מציאותית. הם רוצים לעבוד במקצועות איכותיים יותר ומכניסים יותר – וטוב שכך.

"לכן ההבנה צריכה להיות שעובד זר לא בא על חשבון ישראלי במקצועות האלה, ולכן אין טעם להתנגד לכך ולהקשות על זה. יתרה מכך - המציאות מלמדת שכל עובד זר מייצר כשתי משרות נוספות לעובדים ישראלים. זה יגדיל את הפעילות הכלכלית, יגדיל את התוצר, יגדיל את הכנסות המדינה, ינייד עובדים ישראלים למקצועות טובים יותר ומכניסים יותר, וכולם ירוויחו. הנזק שנגרם מכך שענפי הבנייה, התשתיות והתעשייה לא עובדים במלוא הפוטנציאל בגלל המחסור בידיים עובדות הוא בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים". 

"ירושלים מוכנה לצמוח"

מרחב (59) מתגורר במודיעין מזה 27 שנים, ובין היתר שימש במשך 12 שנים כחבר מועצת העיר, סגן ראש העיר (ללא שכר) ויו"ר החברה הכלכלית לפיתוח מודיעין. הוא נשוי לשיר ואב לארבעה. בנו הבכור, נדב, נהרג בתאונת דרכים לפני 25 שנים בגיל שש. בשעות הפנאי הוא רוכב בשטח, שוחה ורץ, מעיד על עצמו כחובב מוזיקה ישראלית ושירה בציבור. 

ספר קצת על בחירתך לנהל חברת נדל"ן.

"זה תחום מרתק ואחד ממנועי הכלכלה הישראלית. אני מכיר את התחום לפני ולפנים - יזמות, השבחות, תכנון, בנייה וביצוע הם דברים שנדרשות להם הרבה מאוד יכולות, ידע והבנה, ושם אני נמצא. הביקוש לדיור בישראל הוא קשיח וצפוי להישאר כך עוד הרבה שנים, לכן זה תחום שימשיך לצמוח ולגדול. נכון - בכל מקום קשה כיום. אנחנו נמצאים במלחמה, הריבית גבוהה, וקיימת אי־ודאות, אבל למרות זאת אני אופטימי. קודם כל - אתה לא יכול להיות יזם אם אתה לא אופטימי בנשמה.

"שנית - מי שמכיר את הנתונים ואת מגמות ההתפתחות מבין שבשני העשורים הקרובים אוכלוסיית ישראל תגדיל את עצמה. כבר כיום, כשחיים פה 10 מיליון איש, אין מספיק דירות, והפער רק ימשיך ויגדל ועימו יעלו הביקושים - ובהתאם גם המחירים. לכן הפוטנציאל לצמיחה ולעסקים טובים קיים, ומי שיידע לכלכל את צעדיו בצורה נכונה יצליח".

מה הצעדים העיקריים כדי לאפשר לענף הנדל"ן לצמוח?

"צריך לטפל בשלושת אמצעי הייצור של היזמים בנדל"ן. ראשית, הקרקע: להגדיל את היצע הקרקעות על ידי שיווק קרקעות בהיקפים גדולים, וגם לעודד בעלי קרקע פרטית למכור אותה או לממש תב"ע (תוכניות בניין עיר) - למשל על ידי הטלת מס רכוש על בעלי קרקע שלא בונים.

"המרכיב השני הוא הכסף. יש לייצר מתווה מימון בריבית מופחתת לטובת מיזמי בנייה למגורים, בייחוד לדיור להשכרה שכיום אין שום כדאיות כלכלית בייזום שלהם עקב הריבית הגבוהה. אגב, בנושא השכירות צריך גם לתקן את חוק עידוד השקעות הון, שהשינוי שהאוצר הכניס בו לפני כשלוש שנים היה אסון והרג את השוק החשוב הזה. המרכיב השלישי הוא נושא כוח האדם שעליו דיברנו". 

החברה שאותה מנהל מרחב כיום מתמקדת ברכישת קרקעות פרטיות במרכז ירושלים, בהשבחתן ובביצוע. "זו חברת יזמות נדל"ן קלאסית", הוא מסביר, "החברה מקדמת כמה פרויקטים למגורים, תעסוקה ומלונאות מאוד מיוחדים. הפרויקטים המרכזיים הם בירושלים, שם נבנה כמה מגדלי יוקרה למגורים. אני מאמין שהשוק הירושלמי בנוי לעלות מדרגה ולהיכנס באמת לתחום מגדלי היוקרה ולשלם את המחיר. הציבור הירושלמי מחפש את השדרוג הזה, וכיום ההיצע מאוד מוגבל, ולכן חלק מהרוכשים הפוטנציאליים רוכש דירות יוקרה במגדלים בתל אביב. אנו מזהים את הביקוש המתעורר ולא חוששים להיות Market Makers.

"כדי להצליח בזה שמנו לעצמנו כלל - של להיות מצוינים באמת, ולא רק כגימיק שיווקי. לכן אנחנו עובדים עם האדריכלים המובילים בארץ ובעולם, שמים דגש על תכנון המבנה והדירות תוך התחשבות מקסימלית בסביבה, וגם מביאים סטנדרט של חוויית מגורים אחרת עם מגוון פסיליטיז". 

יש כיום לא מעט קשיים והתנגדויות.

"נכון, לצערי זה המצב כיום בכל פרויקט נדל"ני. התהליכים ממושכים מאוד, הרבה ביורוקרטיה ואיטיות, וגם התנגדויות שמעכבות. אין ספק שזה צריך להשתנות, אבל יחד עם זאת מי שיש לו נפש יזמית ונחישות מצליח. לשמחתי בירושלים העירייה והוועדה המחוזית מעודדות פיתוח ובנייה וזה מושך יזמים לעיר". 

איפה נראה אותך עוד כמה שנים?

"קודם כל אני מאחל לנו כעם וכמדינה שהמלחמה תסתיים במהרה, שהחטופים יחזרו ושנשוב למסלול חיים נורמלי. אין לי ספק שהמשק יצמח וישתקם במהירות מהטראומה של המלחמה ונחזור לראות פעילות כלכלית מואצת. באופן אישי, אני מצפה למימוש הפרויקטים המדהימים שלנו".