המלחמה כהזדמנות: איך מוחקים את המונח "פריפריה" אחת ולתמיד?

"תמריצים להקמת מפעלי ייצור מקומיים"

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

 "המלחמה חידדה את ההבנה כי עלינו לקדם תהליכים שיביאו לבנייה איכותית וחכמה"

"המלחמה חידדה את ההבנה כי עלינו לקדם תהליכים שיביאו לבנייה איכותית וחכמה באמצעות הכנסת טכנולוגיות חדשניות לתחום הבנייה, ובמקביל לוודא שענף הבנייה יתבסס על תמהיל מגוון של כח אדם בכדי לצלוח את האתגרים שעומדים מולנו בימים אלו. קיימת כיום הבנה עליה אין עוררין – ענף הבנייה אינו יכול להמשיך להתבסס על מקור אחד של ידיים עובדות. נמשיך לקדם החלטות בנושא בחודשים הקרובים. במקביל, שמנו דגש אסטרטגי לקידום והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בענף הבנייה. המשרד הכין תכנית הכוללת תמריצים להקמת מפעלי ייצור מקומיים של בנייה מתועשת, תמרוץ חברות סטרט-אפ בשלבים שונים, עידוד ותמרוץ קבלנים לערוך שימוש בבנייה מתועשת בין השאר במכרזים ממשלתיים, בניית תשתית דיגיטלית נדרשת בפרויקטי הבנייה ועוד. כולי תקווה שהימים הקשים אותם אנו עוברים כמדינה יביאו לשינויים שבסופו של דבר יקדמו את הענף".

"מלחמת עצמאות מחודשת"

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון

 "התכנון מהווה כלי שרת המאפשר צמיחה, היערכות למצבי חירום ושיקום אזורי עימות"

בימים אלו בהם מדינת ישראל מצויה במלחמת עצמאות מחודשת. בו בעת, הולך ועולה הצורך בחשיבה מחוץ לקופסא כחלק מגיבוש אסטרטגיות חדשות לפיתוח באזורי עימות והגברת תחושת החוסן הלאומי. כתוצאה מהנסיבות הביטחוניות, שיפור המיגון בין היתר, תוך מתן פתרונות מיגון באמצעות קידום התחדשות עירונית, תופסים מקומם בראש סדר העדיפויות הלאומי. מינהל התכנון פועל במרץ להבטחת מגוון פתרונות לאנרגיות מתחדשות לטובת ביטחון אנרגטי, וכן קידום תוכניות רבות להתחדשות עירונית אשר יגדילו את מספר הדירות הקיימות עם פתרונות מיגון. בשנת 2023 כ-47% מכלל התוכניות היו תוכניות להתחדשות עירונית, והשאיפה בשנים הקרובות היא להמשיך ולהגדיל את היקף זה. בימים טרופים אלו אנו נוכחים לראות שהתכנון מהווה כלי שרת המאפשר צמיחה, הגברת החוסן הלאומי, היערכות למצבי חירום ושיקום אזורי עימות – ועל כן נמשיך לתכנן את פני העתיד בראייה אופטימית. בפירות העבודה התכנונית נזכה לצפות בשטח בשנים הקרובות".

"להאיץ ולפתח את ההתחדשות העירונית"

אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

 "ערים שלאורך שנים לא היו על מפת הפעילות, מצויות עתה בעומק תהליכי תכנון ממשלתי"

"על רקע אתגרי התקופה, חשיבותו של ענף ההתחדשות העירונית בולט במיוחד. המלחמה העמיקה מאוד את ההכרה הציבורית בחשיבות של קידום הליכים אלה לייצור של סביבות מגורים מוגנות ובטוחות, והעמידה בראש סדר העדיפות את הצורך בחיזוק יישובי הדרום והצפון, והפיכתם למוקד משיכה למשפחות חדשות רבות. צורך לאומי זה, התחבר באופן ישיר לפעילות שעומדת בראש סדר העדיפות שלנו – יצירת מציאות חדשה בערי הפריפריה של מדינת ישראל, במסגרתה פועלת הממשלה לקידום מתחמי התחדשות עירונית רבים ומשמעותיים באותן ערים. כיום, ניתן לראות כי ערים שלאורך שנים רבות כלל לא היו על מפת הפעילות, מצויות כבר עתה בעומק תהליכי תכנון ממשלתי. הגשמת מטרה זו, תוך הצבה של לוחות זמנים מוגדרים והעמדת תקציבי ביצוע ברורים, תאפשר למדינה להתקדם בתוך מספר שנים למציאות חדשה. בשנת 2024 אנו ממשיכים להאיץ ולפתח את ההתחדשות העירונית בקרב אוכלוסיות חדשות ובחבלי ארץ חדשים, במטרה לאפשר איכות חיים ובטחון אישי לכלל האוכלוסייה בישראל".

"אנשים עם מעוף שבונים מדינה"

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

 "לעבוד יחד, לפעול נכון ולהסתכל קדימה על טובת אזרחי ישראל"

"הענף שלנו חזק. מספר התחלות הבנייה בשנת 2023, למרות השנה הקשה שעברה עלינו, מוכיח את זה. לא קל להיות יזם וקבלן בניין בישראל, אבל אנשי הענף הם אנשים עם מעוף שבונים מדינה. הם עושים את זה מצוין. עם זאת, המדינה צריכה להבין שגם בעולם הכלכלי היא לא יכולה להילחם את מלחמות האתמול. ה"מלחמה" המרכזית שלנו היום היא לא קרקע או תכנון, אלא חוסר כדאיות כלכלית של היזמים להתחיל בנייה. על המדינה לייצר כדאיות למשקיעים לשוק, להוריד את מס הרכישה ולהוריד את מחירי הדיור. המדינה יכולה לעשות עם קבלנים גם עסקאות קומבינציה, ולייעד את הדירות להשכרה ארוכת טווח למשל. משרדי הממשלה יכולים לתקן ולהתחיל לעבוד בצורה משותפת למען אותן מטרות, כמו שאזרחי ישראל עשו במלחמה. לעבוד יחד, לפעול נכון ולהסתכל קדימה על טובת אזרחי ישראל".

"לשנות את הקונספציה"

ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים

 "לשיקום הנזקים, נצטרך כ-150,000 עובדים לתקופה של שלוש שנים"

לאחר שהמלחמה שתסתיים וכולנו תקווה שזה יקרה מהר, העבודה שתהיה לענף השיפוצים והבנייה תציג כמות שמעולם לא נתקלנו בה. מעל מיליארד וחצי שקל של נזקים לבתים שנצטרך לשקם. ההערכה היא שנצטרך לשיקום עוטף עזה, הדרום והצפון כ-150,000 עובדים לתקופה של שלוש שנים. אחת המסקנות מהמלחמה היא שאסור לנו להסתמך עוד על כח עבודה פלסטיני בלבד. חובה עלינו עכשיו לפעול לשינוי מיידי ולשנות את הקונספציה בהעסקה של העובדים בצורה הבאה: לעודד ולתמרץ עובדים ישראליים לעבוד בענף, ובייחוד יוצאי צבא; להביא עובדים זרים בתעריפי שכר נורמטיביים או בעסקה ישירה; להעסיק גם פלסטינים מעל גיל 40, נשואים שעברו הערכה ביטחונית של השב"כ".

"להחליף את הדיסקט. עכשיו"

רונית שבירו, עו״ד, מבעלי קבוצת שבירו

 "אנחנו זקוקים להנהגה חדשה. לאנשי מקצוע הגונים וישרים הנקיים מפוליטיקה"

ערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל. החברה שלנו גאה להיות מבוני הארץ עוד מלפני קום המדינה כשמונים שנה. אבל משהו בי נשבר השנה. הריקבון השלטוני מכרסם בחברה הישראלית על כל גווניה ומאיים על עצם קיומה. אנחנו זקוקים להנהגה חדשה, לאנשי מקצוע הגונים וישרים הנקיים מפוליטיקה. אנחנו זקוקים להנהגה שתחשוב בראש ובראשונה על טובת הציבור. כל הקריאות שלי לגוף תכנוני וביצועי מתכלל נפלו על אוזניים ערלות. אין הנהגה מתפקדת. אין בחינת השטח. אין החלטות משמעותיות ונכונות. אנחנו זקוקים במוקדי קבלת ההחלטות לאנשי מקצוע טובים שיסמנו אסטרטגיה ויפעלו על פיה. אנחנו עם סגולה עם אנשים נפלאים שיכולים להביא את המדינה לשגשוג שלא חלמנו. צריך רק להחליף את הדיסקט. עכשיו".

"המונח פריפריה חייב להימחק"

יגאל דמרי, מנכ"ל ובעלים חברת י.ח דמרי

 " דווקא היום, אחרי ה-7 באוקטובר, נוצרה הזדמנות פז למחוק את המונח פריפריה"

"הדבר הכי חשוב זה התוויה של דרך ברורה עם חזון, סבלנות ודבקות במטרה. בתחום הבנייה לוקח שנים לתכנן, לבנות, לפתח ולייצר. הממשלה צריכה לקבל החלטות ארוכות טווח ולייצר וודאות. דווקא היום, אחרי ה-7 באוקטובר, נוצרה הזדמנות פז למחוק את המונח פריפריה ולעודד זוגות צעירים לעבור לכאן. מדובר באזורים בהם יוכלו זוגות צעירים למצוא איכות חיים במחיר סביר ובמרחק הליכה מהמרכז. ראשית, צריך להשקיע בתשתיות, תעסוקה וחינוך. אנחנו יודעים שזה השיקול המרכזי בהחלטה של זוגות צעירים. שנית, על מנת להביא זוגות צעירים ומשפחות מבוססות חייבים לתמרץ אותם על ידי סבסוד הקרקע, מענקים וכל כלי שיעזור להוריד מחיר ולהקל עליהם. חשוב להבין שישראל מדינה קטנה, הערים שאנחנו קוראים להן "פריפריה" נמצאות היום במרחק של 45 דקות עד שעתיים מתל אביב, ובאמצעות תחבורה מתקדמת הזמנים עוד יתקצרו, לכן המונח פריפריה חייב להימחק".

"פסיליטיז וסטנדרט שלא נופלים מפרויקטים במרכז"

יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים של קבוצת יוסי אברהמי

 "להפוך את המעבר לפריפריה לכדאי ואטרקטיבי עבור רוכשי הדירות"

"על מנת להסיט ביקושים ממרכז הארץ העמוס אל ערי הפריפריה, המדינה צריכה לפעול בשני מישורים. ראשית, להפוך את המעבר לפריפריה לכדאי ואטרקטיבי עבור רוכשי הדירות. זאת, באמצעות: יצירת מוקדי תעסוקה גדולים בערים פריפריאליות, שיספקו משרות לתושבים שיעברו; הקמת מוקדי בילוי, תרבות ומסחר שיהפכו את המגורים בפריפריה לנוחים ונעימים יותר; שיפור מוסדות הבריאות בפריפריה והבאת כוח אדם איכותי וכיוצא בזה. שנית, כדי שהתושבים ירצו לעבור מהמרכז לפריפריה וגם להישאר, נדרשים פרויקטי מגורים ברמה גבוהה ובאיכות בנייה מקסימלית, עם פסיליטיז וסטנדרט שלא נופלים מפרויקטים במרכז. לשם כך, המדינה צריכה להגדיל את הכדאיות הכלכלית ליזמים ולקבלנים שיבנו בפריפריה, למשל על ידי הקלות במיסוי, מתן זכויות בנייה עודפות, ומתן תמריצים כלכליים אחרים". 

"שירצו להישאר בה ולעבור אליה"

יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי

 "יש להגדיל את אפשרויות התעסוקה ולהוסיף עבודות איכותיות בפריפריה"

"על מנת להרחיב את אזורי הביקוש לפריפריה, צריך להפוך אותה לאטרקטיבית בעיני רוכשים וזוגות צעירים. לשם כך, יש להגדיל את אפשרויות התעסוקה ולהוסיף עבודות איכותיות, לשפר את מסגרות החינוך, לייצר תרבות איכותית ואפשרויות בילוי וכמובן לייצר תחבורה מתקדמת שתקרב אותה למרכז הארץ. כל זה, יאפשר לחסל את המונח פריפריה אחת ולתמיד, שכן אזור זה יהפוך למבוקש ואטרקטיבי, כזה שמי שגר בו ירצה להישאר ומי שלא ירצה לעבור אליו".

"על הממשלה להתמקד במה שביכולתה"

משה מילר, מנכ"ל ומייסד קבוצת שובל

 "הניסיון מלמד כי ככל שהממשלה מתערבת יותר, כך המחירים ממשיכים לנסוק"

"מזה שנים שממשלות ישראל מעלות בכל תקופה בלון ניסוי מתוך כוונה להתערב בשוק הדיור. אלא, שהניסיון מלמד כי ככל שהממשלה מתערבת יותר, כך המחירים ממשיכים לנסוק וקצב התחלות הבניה עדיין לא מדביק את הביקוש. על הממשלה להתמקד במה שביכולתה. לטפל בחסמים ובבירוקרטיה כמו בועדות המקומיות, לדוגמה. ישראל היא מהמדינות המפגרות בעולם בכל הנוגע לבירוקרטיה. אפילו אם יזם מבקש היתר במסגרת מסלול ירוק, יעברו מינימום שנה וחצי עד שנתיים עד שיקבל היתר בניה. ההתנהלות מול הרשויות המקומיות קשה, ארוכה ומסובכת. יזמים ממש יורקים דם עבור כל בקשה ועבור כל היתר. המהלך של מכוני הבקרה רק מסרבל את ההליכים במקום להקל עלינו.  בנושא העובדים הזרים המציאות עגומה. עובדה היא שלמרות שהמדינה אישרה הבאתם של עשרות אלפי עובדים זרים, הם לא מגיעים בגלל שהשיטה פגומה. במקום לפעול באמצעות חברות כוח אדם או בהסכמים בין ממשלות, יש לפתוח את האפשרות להעסקה ישירה".

"לשנות את דפוסי החשיבה"

מריו קופל, מנכ"ל אורון נדל"ן

 "המחיר שישראל משלמת על חוסר המוכנות שלה לחירום הוא בלתי נתפס"

"מלחמת חרבות ברזל הוכיחה שהמחיר שישראל משלמת על חוסר המוכנות שלה לחירום הוא בלתי נתפס. כדי לשנות את פני הדברים, ישראל מוכרחה לשנות את דפוסי החשיבה שלה ולהתחיל לתכנן בצורה מסודרת, לטווח ארוך – תוך כיסוי כל האפשרויות וקביעת תהליכים מסודרים שחלים על כל הנוגעים בדבר, באופן שיאפשר תגובה מסודרת ומסונכרנת באופן מושלם בכל המערכות הרלוונטיות במדינה. בתחום התכנון והבנייה, הדבר משול לצורך שקיים כבר שנים ביצירת ודאות תכנונית חוצת רשויות וגופי תכנון, שתאפשר לישראל היערכות טובה יותר למצבי חירום, ממלחמה ועד לרעידות אדמה; תאפשר הליכי התחדשות עירונית מהירים הנעשים תחת תכנון מדויק; ותספק הגנה למאות אלפי האזרחים שעדיין חיים בבניינים רעועים, ללא מיגון וללא ביטחון". 

"לצמצם את המרחק התודעתי"

רון אבידן, מנכ"ל חברת אזורים

 "השינוי המשמעותי בפריפריה טמון בהשקעה אסטרטגית בתשתיות ופיתוח מרכזי תעסוקה"

"המדינה שלנו אמנם קטנה, אך ההבדלים בין המרכז לפריפריה גדולים ומעמיקים בכל התחומים – מבריאות וחינוך, ועד תשתיות, תחבורה, דיור ותעסוקה. השינוי המשמעותי בפריפריה טמון בהשקעה אסטרטגית בתשתיות ופיתוח מרכזי תעסוקה – תוך מתן תמריצים וחיבוריות יעילה וישירה למרכז באמצעות כבישים ותחבורה ציבורית, אשר צריכים לצמצם את זמני הנסיעה ואף את המרחק התודעתי. החלטת הממשלה להרחבת כביש 6, וחיבור ערי הצפון באזור הגליל המערבי כמו נהריה ישירות למרכז, הוכיחה את כוחה בעידוד הביקוש לנדל"ן בפריפריה. רוכשי הדירות מבקשים איכות חיים, דירות חדשות וגדולות במחירים סבירים עם נגישות לתחבורה ציבורית וצירי תנועה מרכזיים. השקעה בתשתיות מובילה לצמיחה משמעותית ומשיכה של תושבים חדשים, וכתוצאה מכך לצמצום פערים חברתיים וליצירת הזדמנויות שוות. הרציונל הוא שמגורים בפריפריה לא יהוו חסם לעבודה במרכז הארץ, ולהפך. מעבר לכך, פיתוח תשתיות, תעשייה וחיבוריות יעילה למרכז תגדיל את הכדאיות הכלכלית להתחדשות עירונית בפריפריה".

"ציפייה מהרגולטור לקצר זמנים"

איילת רוסק, מייסדת ומנכ''לית מכלול נדל''ן

"האזורים שנפגעו מהמלחמה לא רק ישתקמו, אלא תהיה בהם תנופת נדל''ן משמעותית."

"המלחמה הדגישה את הצורך הדחוף במיגון כל בית ובזירוז התחדשות עירונית. כתוצאה, ישנה ציפייה שהרגולטור יקצר את זמני ההמתנה להיתרי הבנייה. כמו כן, הרצון להתמגן עלול לחלחל לדיירים סרבניים שירצו לשדרג את איכות הדיור שלהם, ולצמצם התנגדויות אשר מעכבות את תחילת ביצוע הפרויקט. בנוסף, בעקבות הצורך לשקם את אזורי העוטף, הצפון והדרום, ייתכן כי המדינה תיתן ליזמים תמריצים כלכליים או זכויות בנייה נוספות ובכך תמשוך יותר יזמים לאזורים עם כדאיות כלכלית פחותה מאשר במרכז. בתרחיש שכזה, האזורים שנפגעו מהמלחמה לא רק ישתקמו - אלא תהיה בהם תנופת נדל''ן משמעותית."

"פריפריה זה לא המיקום"

יחיאל סגל, מנכ"ל ובעלים קבוצת בית ירושלמי

 "בסופו של דבר, ישראלים רוצים לגור ולעבוד במוקד ההתרחשות ובמקומות בהם קורים הדברים"

"פריפריה זה לא המיקום, אלא מהות תכנונית. להבנתי פריפריה בישראל מהותה 'מה קיים במרחב', ולא 'המיקום של המרחב', שהרי במחיר מיכל דלק אחד ניתן להגיע מהגבול למרכז הארץ. ישראל היא מדינה קטנה, צפופה וקרובה, ולכן המיקום לא קובע אם מדובר בפריפריה, אלא מה בנוי בה. הדרך לבטל את הפריפריה היא שינוי תפיסת עולם טוטאלית. אותה תפיסת עולם תכנונית בירושלים, תל אביב וחיפה – צריכה לחול בנתיבות, אשקלון, טירת הכרמל או בקרית שמונה. הדרך הנכונה היא לתכנן את הערים באותה תפיסת עולם עכשווית ומודרנית, כגון עירוב שימושים אגרסיבי, בנייה לגובה ופינוי שטחי קרקע לשצ"פים, היקפי בינוי מאסיביים ליצירת מרכזים, ביטול שכונות וערי לינה. בסופו של דבר, ישראלים רוצים לגור ולעבוד במוקד ההתרחשות ובמקומות בהם קורים הדברים, וברגע שהמדינה תדאג לפיזור הולם של תעסוקה ופנאי – ההבדלים בין פריפריה ומרכז יתבטלו".

"תחושת אחריות לאומית"

איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען התחדשות עירונית

 "ראשי הערים נדרשים לקחת חלק במאמץ הלאומי למגן את תושבי המרכז והפריפריה"

"'אני מקווה שהמלחמה שחווינו בשבעת החודשים האחרונים, שהיא קצה קצהו של התרחיש הלבנוני-איראני, נכנסת לדמיון ולמחשבות של קברניטי כל עיר ועיר. מתוך תחושת אחריות לאומית ואחריות לתושבי העיר שלהם, נדרשים ראשי הערים לקחת חלק במאמץ הלאומי למגן את תושבי המרכז והפריפריה, ולהתחיל לעבוד סביב השעון לקידום תכניות של התחדשות עירונית. מעבר לכל היתרונות הנדל"ניים הברורים בתכניות אלו, בראש ובראשונה הן יספקו מיגון הולם ואיכותי לכל תושבי מדינת ישראל באשר הם" 

"היזמים זקוקים לרשויות התכנון"

אודי בלום, מנכ"ל מטרופוליס

 "הפתרון: פרויקטי התחדשות עירונית שיספקו תחושת ביטחון לתושבים"

"בעקבות המלחמה והאיומים הביטחוניים מצפון ומדרום, אזרחים רבים כבר אינם מסתפקים במגוריהם הישנים ופונים לתהליכי התחדשות עירונית. אנו צפינו בחודשים האחרונים בזינוק משמעותי בביקושים ליחידות דיור חדשות במרכז הארץ, הכוללות מיגון. גם בפריפריה, הפתרון הוא ללא ספק פרויקטי התחדשות עירונית, שיספקו תחושת ביטחון לתושבים. עם זאת, בעלי הדירות והיזמים זקוקים לרשויות התכנון על מנת להוציא לפועל את הפרויקטים. אנחנו רואים שיפור בהליכי התכנון ומקווים שהנושא ימשיך להשתפר, חסמים בירוקרטיים יוסרו והכל כדי לקדם פרויקטים חדשים בלוחות זמנים סבירים".

"המטרו ירחיב את גבולות המרכז"

שחר רז, בעלי קונטמפו נדל"ן

"ישנה התרחבות של הביקושים לדיור מצד משקיעים מחוץ לבועה התל אביבית"

"הרכבת הקלה שהחלה לפעול והמטרו שיצטרף בעתיד, ירחיבו באופן משמעותי את גבולות מטרופולין המרכז של ישראל. זה ניכר היטב בשטח כבר היום: לוד, רמלה וירושלים הובילו את טבלת יחידות הדיור שאושרו במסגרת התחדשות עירונית בשנה שחלפה, ואחריהן חדרה, חיפה ובת ים. מחד, אפשר לראות התרחבות של הביקושים לדיור מצד משקיעים מחוץ לבועה התל אביבית, אבל הפריפריה הדרומית והצפונית עדיין לא נהנית מאותו עניין. פיתוח תשתיות תחבורה כמו רכבת, כבישים מהירים ותחבורה ציבורית איכותית – יקרבו את הפריפריה למרכז. זה יצטרף להקמת אזורי תעשיה וטכנולוגיה בפריפריה. אפשר לראות כבר היום בערים כמו באר שבע ודימונה עם עיר הבה"דים שהתעסוקה מושכת גם את שוק הדיור למעלה".

"הפרטה של הועדות המקומיות"

עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז

 "אם השלטון המקומי והארצי היו עובדים בשיתוף פעולה הדוק ההליכים התכנוניים היו מתקדמים מהר"

"המדינה חייבת לאמץ שני נושאים מרכזיים שיכולים להוביל לבנייה נכונה ברמת התכנון והביצוע: ראשית, סנכרון בין צרכי המדינה לצרכי הרשויות המקומיות. קיים מחסור מובהק של למעלה מ-100 אלף דירות שרק הולך ומחריף מידי שנה, וצריך לתת מענה לאוכלוסייה הולכת וגדלה עקב ריבוי טבעי, עלייה של יהודי התפוצות, גירושים ועוד. ברגע שהשלטון המקומי לא מעוניין בתוספת דירות, ואילו השלטון המרכזי כן, בסוף מי שצריך לגשר ולסנכרן על הפערים הללו זה אנחנו הקבלנים. אם השלטון המקומי והארצי היו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם יעדים ברורים ומקובלים על כל הצדדים – היינו רואים כיצד כל ההליכים התכנוניים היו מתקדמים הרבה יותר מהר. שנית, צריך לבצע מהפכה בכל הקשור לנושא הרישוי בוועדות המקומיות. יש צורך בהפרטה של הועדות המקומיות לחברות חיצוניות".

"חוסר מוכנות למציאות"

יגאל צ'ודנר, מנכ״ל ומייסד נתיבי הקמה

 "הזמן הוא קריטי, וחשוב לשקם במהירות את חיי השגרה, היישובים והתשתיות"

"גם לפני המלחמה היינו במצב לא פשוט – קורונה, ריבית, היצע נמוך של דירות, זמנים ארוכים לקבלת היתרים ועוד. לאור המצב החדש, הממשלה אמורה לטפל בנושאים חדשים שעלו על הפרק, כמו: פיתוח תשתיות ואזורים חדשים, ריבוי פרויקטים ממשלתיים, ביטחוניים וציבוריים, שיקום מבנים קיימים, פיתוח תעשיית הבנייה, הקלות רגולטוריות ומיסוי ועוד. כל אלו יוצרים רשת ביטחון עבור קבלנים ומשקיעים, ומעודדים פעילות בתחום אף בתקופות מאתגרות. זמנים ארוכים לקבלת אישורים יכולים להשפיע על קצב הבנייה לאחר מלחמה. הזמן הוא קריטי, וחשוב לשקם במהירות את חיי השגרה, היישובים והתשתיות. כיום, נראה שהרשויות, הקבלנים והיזמים אינם מוכנים למציאות כזו. חשוב להכשיר צוותי תכנון מיומנים כדי להתמודד עם האתגרים. בנוסף, עבודות התשתית, כמו המטרו והרכבת הקלה, חייבות להמשך. השוק והרשויות צריכים להיות מודרכים כדי לקבל ולהנפיק היתרי בנייה ביעילות ומהירות."

"יצירת ערים חכמות"

איתי הוז, סמנכ"ל רגולציה בחברת בית וגג

 "המטרה לייצר ערים ושכונות שמתאימות לקצב החיים המודרני ויודעות לסייע באיזון נכון של חיי התושבים"

"נוצרה הזדמנות לשנות כיוון בבניה נכונה למגורים בישראל, שצריכה להתבצע תוך מספר עקרונות משותפים ומקובלים על כלל הציבור. יש חשיבות לאומית ביצירת ערים חכמות שמבוססות על קהילתיות, שילוב של טבע ומרחבים ירוקים. המטרה לייצר ערים ושכונות שמתאימות לקצב החיים המודרני ויודעות לסייע באיזון נכון של חיי התושבים. התכנון חייב לעודד אורח חיים שיחזק אינטראקציה של הציבור בינו לבין עצמו ועם הסביבה, ויתרום להורדת תחושת הניכור. הדגש יהיה לא רק על בניית מגדל, בניין מרקמי או בית צמוד קרקע, אלא הוא יהיה על הפן האקולוגי וההתחשבות בסביבה ובאדם, עם ציפוף עירוני נכון שיוביל לשימוש בתבונה בתשתיות ובמשאב הקרקע. עירוב השימושים יהיה חייב לעבור אף הוא רביזיה מסוימת כי המטרה ליצור ערים שכל השימושים בהן יוכלו להיות בבניין אחד, כמו מגורים לצד בתי ספר, משרדים, מרפאות, מסחר, פנאי וכיוצא בזה".

"השפעה מטרידה לאובדן התמיכה העולמית"

פולי טטרו, שותף ומייסד טופ קפיטל

 "הניצחון האמיתי על אויבנו יהיה חיזוק ההתיישבות בכל רחבי המדינה"

"מדינת ישראל ניצבת באחת משעותיה הקשות. כמובן שלמלחמה בשטח ישנה השפעה ישירה על הכלכלה, אך לאובדן התמיכה העולמית ישנה השפעה שלילית מטרידה לא פחות, ובעיקר על היכולת שלנו לצאת מהמשבר הכלכלי מהר ככל הניתן בתום המלחמה ולרסן את הגרעון הממשלתי ההולך ומעמיק. על מנת להפוך את המלחמה להזדמנות, על קובעי המדיניות ורשויות הביצוע להשקיע כעת את כל המשאבים הניתנים באישור עתודות לבנייה ובעיקר באזורי הפריפריה, תוך חיזוק ההתיישבות, השקעה בתשתיות ושיפור דרמטי של הנגישות למרכז הארץ. את הפערים ההולכים וגדלים בין היצע לביקוש עקב הצניחה בהתחלות בניה, חייבים לגשר בצורה זו של הגדלת היצע הדיור העתידי כבר היום. בסופו של דבר, הניצחון האמיתי על אויבנו יהיה חיזוק ההתיישבות בכל רחבי המדינה".

"שינוי הקיבעון המחשבתי"

אדריכל גיל שנהב, כנען שנהב אדריכלים 

 "המהלכים יובילו לכך שלפחות 20% מהצעירים שעזבו את הגליל והנגב ישמחו לחזור לערי מולדתם"

"הרעיון ב"חיסול" הפריפריה הוא שינוי הסטיגמה השלילית שהיא מבטאת, ולכן אנו מציעים את החלפתה במילה מרחבים. שינוי השיח יוביל לשינוי הקיבעון המחשבתי סביב המרחבים והתחלה של תהליך רחב ומעניין שיעלה את ערך המרחבים בקרב הציבור. לא עוד מקום מרוחק ולא מזמין, אלא אזור יפה ומעניין שצריך לבחון מה הוא מציע. במקביל, הממשלה צריכה לנתב את רוב הסכומים שהיא משקיעה ביצירת מלאי דירות באזורי הביקוש להשקעה בבריאות, תעסוקה, חינוך, פנאי ותרבות במרחבים. המהלכים הללו יובילו לכך שלפחות 20% מהצעירים שעזבו את הגליל, הנגב ושאר ערי המרחבים ישמחו לחזור לערי מולדתם, היכן שיש להם עתיד ומגוון הזדמנויות להצלחה. גם תושבים חדשים יבחרו לתקוע יתד שם. על ידי שינוי סדר העדיפויות ניתן ליצור את אזורי הביקוש הבאים".

"אנשים יראו בפריפריה אלטרנטיבה"

אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז

 "בסוף זוג צעיר עושה גם את החישוב הכלכלי במעבר לאזור מרוחק"

"בשביל לעודד אנשים לגור בפריפריה כדוגמת הצפון הרחוק או הדרום הרחוק, המדינה חייבת לדאוג למעטפת שלמה שתספק להם איכות חיים ברמה גבוהה שלא נופלת מהמרכז ואף עולה עליה. חייבים לחזק את האזורים הללו בקידום תשתיות תחבורתיות, מרכזי תעסוקה, מרכזי חינוך ומרכזים רפואיים. ברגע שהמדינה תדע לספק לאנשים מחוץ לאזור המרכז את היסודות הללו, הם יראו בפריפריה אלטרנטיבה מספיק טובה למגורים. יתר על כן, יש צורך בהגדלת המענקים הקיימים ליישובים הללו. בסוף זוג צעיר עושה גם את החישוב הכלכלי במעבר לאזור מרוחק. אם תהיה לו עבודה, מסגרות חינוך טובות לילדיו, מקומות בילוי ופנאי וגם כדאיות כלכלית – הוא לא יהסס במעבר".

"לסלול רשת רכבות בזק"

אדריכל תימור שוורץ, תימור שוורץ אדריכלים

 "על מקבלי ההחלטות לאמץ תפיסה הרואה את מדינת ישראל כמטרופולין אחד גדול"

"על מנת לחסל סופית את הפער ההולך וגדל בין מדינת תל אביב העשירה לבין הפריפריה הענייה – על מקבלי ההחלטות בממשלה, ובכלל, לאמץ תפיסה הרואה את מדינת ישראל כמטרופולין אחד גדול של מגורים, תעסוקה, תחבורה, תרבות ותיירות (4 הת"וים), מה שיטשטש במהירות את הפערים בין המרכז לפריפריה. לשם כך אני ממליץ על סלילת רשת "רכבות בזק", שיסעו במהירות של מאות קילומטרים לשעה ויקצרו את זמן הנסיעה מתל אביב לעפולה ל-20 דקות בלבד, כנ"ל גם לבאר שבע. ביצוע פרויקט הרכבת יופקד בידי חברה בינלאומית שתהיה זכיינית לתקופה של 25 שנה. בד בבד, על מנת להשלים את המשימה יהיה צורך לקדם 400 אלף יחידות דיור בפריפריה: 200 אלף בגליל ו-200 אלף בדרום הארץ, כשבמקום תכניות חסרות תוחלת דוגמת 'מחיר מטרה', ייהנו הרשויות בפריפריה מתקציבים מוגדלים, שיאפשרו להפוך את עלות הבנייה בה לכלכלית".