רעננה מתחדשת

בשיתוף עיריית רעננה

רעננה היא אחת משיאניות ההתחדשות העירונית בישראל באמצעות תמ"א 38 פינוי בינוי, ומדי שנה מקודמות בעיר במסגרת זאת כ־350 יחידות דיור בממוצע. השנה, עם יציאתו לדרך של פרויקט גאולה, עומד מספרן על 450 יחידות דיור.

"פרויקט גאולה, כמו גם פרויקטים נוספים בעיר, יוצא לפועל לאחר תהליך מקיף של שיתוף הציבור", אומר ראש העיר, חיים ברוידא, "אנחנו קשובים לצורכי הציבור ומעניקים את המענה המתאים לכל נושא שעולה - גם באמצעות סקרים וגם דרך דיאלוג מתמיד עם התושבים. זהו החזון שלנו - פעילות בשקיפות בדגש על התחום ההנדסי ופיתוח הבנייה. אנו רואים בהתחדשות עירונית בעיר מנוע חברתי ולא מנוע יזמי, כלומר, מטרת העל היא לדאוג לציבור המקומי למגורים ברמת הבטיחות והביטחון הגבוהה ביותר. כך קידמנו את פרויקט גאולה שהיה 'תקוע' במשך שנים רבות ופרויקטים רבים נוספים".

באגף התכנון בעיריית רעננה מובילים כיום שתי תוכניות משמעותיות להתחדשות עירונית, המקודמות במרכז העיר: הראשונה, התוכנית להתחדשות בניינית רע/1010ב' שתחליף את תמ"א 38, העתידה להוסיף כ־ 3,770 יחידות דיור בלב העיר. מטרת התוכנית היא יצירת התחדשות עירונית תוך שיפור המרחב העירוני, השכונתי, המבני והדירתי עבור מגוון אוכלוסיות וגילאים, במסלול הריסה ובנייה בלבד. בניגוד לפרויקטים של תמ"א 38 שקודמו עד היום ועסקו במגרש הבודד בלבד, ללא בחינת ההשפעות של תוספת יחידות הדיור על הפיתוח העירוני ועל כושר הנשיאה האזורי, התוכנית החדשה מרחיבה את תחום ההסתכלות וכורכת את תוספת הזכויות בתועלות ציבוריות.

אחת האמירות הייחודיות של התוכנית מחייבת הרחבה של דרכים לטובת פיתוח מדרכות רחבות יותר עם צל עירוני, שישפרו ויקדמו את חוויית ההליכה ואת רמת השירות לתושבים. התוכנית מחייבת גם הקצאת שטח לצרכי ציבור בכל מגרש שגדול משני דונם ומנחה להקצות שבילים ציבוריים ליצירת רשת עירונית צפופה יותר עבור הולכי הרגל. אמירה ייחודית נוספת בתוכנית היא החלתה על מבנים שנבנו עד 1992 - המועד שבו תקנות התכנון והבנייה החלו לחייב הקמת ממ"דים בדירות מגורים.

"אנו מבקשים לייצר רצף של מבנים עם מיגון ולא להותיר את הבניינים שנבנו בין שנת 1984 ל־1992 ללא פתרון", מדגיש ראש העיר, "במסגרת העבודה על התוכנית הבניינית רע/1010ב, איתרנו כ־350 מבנים פוטנציאליים להתחדשות עירונית, רובם נמצאים בלב העיר. התוכנית חלה על כל העיר, למעט על המע"ר (מרכז עסקים ראשי) ברחוב אחוזה, שם אנו מקדמים כעת תוכנית מפורטת נפרדת להעצמת זכויות ועירוב שימושים. תוכנית המע"ר חלה על מבנים בקו ראשון ושני לרחוב אחוזה וכוללת את רוב הטבעת הראשונה שסביב תחנת המטרו המתוכננת בסמיכות ליד לבנים".

התוכנית למע"ר תספק פתרונות תנועתיים שלא יכלו לבוא לידי ביטוי בתוכנית הבניינית והיא תואמת את המדיניות של תמ"א 70. מדובר בשתי תוכניות משלימות, שביחד עם תוכנית המתאר הכוללנית רע/3000 נותנות סל כלים מגוון ורחב להתחדשות עירונית בעיר.

רוחות שינוי באחוזה

התוכנית שמקודמת באגף התכנון להתחדשות מע"ר אחוזה מגיעה לאחר שלאורך השנים, מאז אישורה של תוכנית המתאר, קודמו לא מעט תוכניות ברחבי העיר אשר הוסיפו זכויות והביאו להתחדשות עירונית אולם מרבית הנסיונות לעשות זאת לאורך רחוב אחוזה לא צלחו. לכן, כיום כמעט שלא ניתן לראות מימוש של פרויקטים חדשים לאורך הרחוב, על אף האפשרות להוסיף זכויות וקומות.

חלק מהאתגרים שגורמים לכך הינם ריבוי בעלויות, שילוב של סוחרים ובעלי עסקים בבניינים אשר צריכים פתרונות מסוג אחר ביחס לפתרונות שניתנים לבעלי דירות במשך תהליך ההתחדשות, הצורך בתכנון מתחמי ועוד. התוכנית החדשה תעמוד על האתגרים שניצבים בפני בעלי הנכסים והיזמים בדרך למימוש הפרויקטים ותתווה מדיניות מעודכנת שתנסה לענות עליהם וליצור מסגרת תכנונית מיטיבה.

התחדשות עירונית נוספת שמתרחשת בתחום המרקם הקיים היא ברחוב מגדל. בשלוש השנים האחרונות נערך שיתוף ציבור עם התושבים ועבודה אינטנסיבית עם יזמים ואדריכלים במטרה שתקודמנה תוכניות לאורך הרחוב. לאחרונה אושרו בוועדה המקומית שלושה פרויקטים משמעותיים לאורך הרחוב, שמתווספים לפרויקטים קודמים שכבר אושרו וכוללים בסך הכל יותר מ־300 יחידות דיור לאורך הרחוב שיביאו גם להרחבה של רחוב מגדל ל־17 מטר רוחב, כולל מיסעות, מדרכות רחבות, חניה משני צידי הרחוב ונטיעת עצים ליצירת צל עירוני.

ראש העיר ברוידא מסכם: "כלל התוכניות והפרויקטים העתידיים מתוכננים לצאת לפועל בכפוף לתכנון מוקפד ומושכל, תוך שמירה על הנחיות הבנייה הירוקה ושימת דגש על איכות העיצוב ואיכות המרחב הציבורי ובהתאמה של פריסת השירותים בכל תחומי החיים, לרווחת התושב ולכל הקהלים בעיר. במקביל, מושקעת חשיבה יתרה על התאמת ערוצי התחבורה, לרבות עורקי התנועה והתחבורה הציבורית, לצורכי האוכלוסייה המתרחבת וגדלה, על מנת לשמר את איכות חיי התושבים בעיר.

ראש העיר, חיים ברוידא: "אנו מבקשים לייצר ברעננה רצף של מבנים עם מיגון, ולא להותיר את הבניינים שנבנו בין שנת 1984 ל־1992 ללא פתרון. במסגרת העבודה על התוכנית הבניינית החדשה איתרנו כ־350 מבנים פוטנציאליים להתחדשות עירונית, רובם נמצאים בלב העיר"

בשיתוף עיריית רעננה