כל התנאים קיימים: חברות הביצוע הגדולות מתחייבות בבנייה מתועשת וחכמה לשיקום קיבוצי העוטף. אליהן מצטרפת המועצה הארצית לתכנון ובנייה המאפשרת לחברות אלו מסלול מהיר עם פטור מתוכנית והיתר. המשמעות: בניית העוטף מחדש תוך ארבעה חודשים בלבד, במקום תקופה של ארבע-חמש שנים. זה יכול להיות הפינוי בינוי הגדול והמהיר בהיסטוריה של המדינה – לא תספיקו להגיד ג׳ק רובינזון וזה כבר יהיה בנוי; אם כך, מדוע עד כה לא החלו בעבודות השיקום, אתם שואלים? כרגיל, משיקולים של היעדר משילות או מסיבות מוכוונות. אולי חשוב מהשיקום הן משלחות מהעולם העולות לרגל לראות את מעוזי הזוועה.
במהלך המלחמה נוצרה הזדמנות פז למהפך בשיטות הבנייה בישראל – הדורשת מאיתנו לעשות דיליט על כל מה שאנחנו מכירים סביב הבנייה הקונבנציונלית של פועלים פלסטינים וזרים; זה לא חדש שבכל מדינות העולם יש מחסור בעובדים בענף הבנייה, והתחרות על פועלים זרים גדולה. קל להעריך כי ישראל לא נמצאת במקום גבוה מבחינת ממשלות "המייצאות" את העובדים שלהן: ראשית, ישנן מדינות רבות בהן השכר גבוה יותר מאשר בישראל. שנית, חטיפת העובדים הזרים במהלך אירועי ה-7 באוקטובר הובילה ככל הנראה לירידה באטרקטיביות של מדינת ישראל.
כשאלו התנאים – לסטארט-אפ ניישן שלנו, בה בונים כבר 50 שנה באותה הצורה המייקרת באופן דרמטי את מחירי הדירות – נותר רק לעשות את המובן מאליו, ולהתקדם לעבר התיעוש והרובוטיקה בענף הבנייה.
מבצע השיקום כגע מכונן
האמת היא, שכבר למעלה מעשור מובילים במשרד הבינוי והשיכון "מהפכה טכנולוגית" – ונכשלים פעם אחר פעם. כעת, נוצרה לנו הזדמנות לבחון את השינוי שנעשה בתחום. כיצד נעשה זאת?
בפרויקטים לשיקום בצפון ובדרום, בהם ייבחר יזם מוביל בשטח, ניתן לקבוע כללים מהירים לשילוב טכנולוגיות באופן שהאפקט יהיה מקסימאלי. ניתן לעשות זאת על ידי מכרז שיחייב את היזם להטמיע טכנולוגיות מתקדמות בבנייה ותשתיות. אם נסתכל על הצד הכלכלי, מדינת ישראל יכולה וחייבת להפוך למרכז העולמי של פיתוח טכנולוגיות מתקדמות לבנייה ותשתיות – אנחנו בדרך לשם. פיתוחים ישראלים כבר נקנו ופועלים במדינות רבות בארצות הברית ואירופה. מבצע השיקום של הצפון והדרום צריך להיות רגע מכונן בתחום הזה. הממשלה גם תוכל לציין שזה היה רגע השינוי שהפך את הענף לטוב יותר.
מן העבר הנגדי, עומדות מולנו שיטות בנייה מהירות, וממש לא טכנולוגיות, שגרמו לטראומה לאומית – שכונות הקראווילות שנבנו בתקופת ההתנתקות, עושות קאמבק בימים אלו. במסמך של מינהל התכנון נכתב לגבי הקראווילות: "השימוש במבנים יבילים ארעיים מהווה פתרון הנדסי ואדריכלי נחות עבור שיכון המפונים, בהשוואה לפתרונות האחרים הקיימים". עם זאת, יש לציין כי בקיבוץ שפיים בתוך שבועיים הוקמה מאפס שכונת קראווילות למפוני כפר עזה.
לא נשכח שיש היום מגוון שיטות בנייה מתועשות שמבוצעות כבר בישראל, עם מפעלים וקבלנים מקומיים. בניין הנבנה בשיטת בנייה מתועשת, מורכב מיחידות תלת ממדיות שמיוצרות במפעל באיכות גבוהה ומוסעות לאתרים. הבניין החדשני כולל ממ"ד עם אורך חיים של 50 שנה. כיום, אפשר כבר לייצר בשיטת לגו מתועשת מגדל בן 12 קומות עם לא יותר מארבעה חיילים משוחררים כפועלים.
ואמנם, שינוי הקונספציה שנדרש מאיתנו לעשות אחרי ה-7.10 קשור לשיטת הבנייה. אחרי עשרות שנים של שיטת בנייה מסורתית ומיושנת הגיע הזמן להתעדכן לשיטות הבנייה המתקדמות. אחת מהן לדוגמה היא ICF, שהומצאה ע"י הנק מנסן בהולנד והגיעה לארץ על ידי יותם בר חמא, אשר הקים לטובת העניין את חברת "אייקונקס". בבסיס השיטה תבניות פוליסטירן יצוקות, כך שהמבנה הנוצר גם חזק יותר וגם מבודד במיוחד. הקלות שבבנייה באמצעות השיטה, כמו בנייה של אבני לגו גדולות – מאפשר חיסכון בכח אדם, מה שעונה על מצוקת הפועלים בישראל של ימים אלה.
שיטת ICF נחשבת בטיחותית לא רק נגד טילים. המלחמה פרצה, ושכחנו את רעידות האדמה. מדינה שחיה מרגע לרגע. המלחמה הפכה הרס ופינוי לאימון על רטוב שנכשל. אז עד כמה אנחנו מוכנים לרעידת אדמה ומה אפשר ללמוד מיפן? מסתבר, ששיטת ICF פופולארית במיוחד ביפן, אחת המדינות הרגישות ביותר מבחינה סיסמית, מה שרלוונטי מאוד גם לרוב שטחה של מדינת ישראל לאורך השבר הסורי-אפריקאי. מעבר ליפן, השיטה פופולארית גם באזורים אחרים הסובלים ממזג אוויר קיצוני.
יש לציין כי לצד החדשנות שמציעה הבנייה המתועשת, עולות גם שאלות מוסריות עקב מהירות הביצוע. צריך לזכור שתכנית החטיבה להתיישבות ומשרד השיכון והבינוי להקמת 18 יישובים חדשים, רובם מזרחית לבאר שבע, מקודמת בבנייה מתועשת ומהירה בזמן שיישובי הנגב הרבים האחרים נאבקים על קיומם ופיתוחם, מתמודדים עם אלפי הריסות בתים בשנה ועשרות יישובים בדואים החיים על אדמות אבותיהם שלא זכו להכרה וחלקם – כמו אום אל חיראן, אל-עראקיב וראס א-ג'ראבה, מיועדים לפינוי.
בחזרה לעתיד
בואו ונודה עם יד על הלב, שיטות הבנייה המתועשות בעולם מתוחכמות הרבה יותר מהבנייה הקונבנציונלית הרגילה בישראל. בעקבות המחסור החמור בכח האדם לבנייה בישראל, עולה הצורך בחיפוש שיטות בנייה ודרכי ביצוע איכותיות ומהירות. אחד הפתרונות לכך ניתן למצוא בתחום הבנייה המתועשת – יצירת חלקים עיקריים של שלד הבניין במפעל והרכבה פשוטה יחסית שלהם בשטח, המתאפשרת על-ידי מספר מופחת ומצומצם של צוות פועלי בנייה.
רמת התיעוש בענף הבנייה בישראל (אלמנטים המיוצרים במפעלים ומגיעים מוכנים להתקנה באתרי הבנייה) נמוכה בכ-30% מהממוצע במדינות ה-OECD. אחת הסיבות המרכזיות לכך, נובעת מהעלויות הגבוהות הכרוכות ברכישה ותחזוקה של ציוד לבנייה מתועשת, שמרתיעות קבלנים רבים לעבור לשיטת בנייה שכזו, הכוללת מגוון רחב של שימושים בטכנולוגיות מתקדמות; סיבה מרכזית נוספת היא כלכלת הרשות הפלסטינית – כוח העבודה הזול והפשוט, שאולי ישתנה עכשיו בעקבות הטרגדיה הלאומית. עד כה, רמת הבנייה ירדה לבנייה קונבנציונלית בעידוד המדינה – כדי לשמר 90 אלף פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון.
ערן שקד וערן לשם, מייסדי משרד האדריכלים CityBee, חושבים שעם כל הכבוד לניסיונות להביא עובדים זרים ממדינות שונות, ועד שהרובוטים יקחו פיקוד, אולי הגיע הזמן לשנות גישה, ולרכז מאמצים בכיוון אחר: ״הגיע הזמן להפחית את התלות בעובדים הזרים, על ידי כך שנפתח את הבנייה הטרומית. לבנייה טרומית יש יתרונות רבים: התמקצעות, אי תלות במזג אוויר (כי העבודה נעשית בתוך מבנה סגור), אפשרות בקרה ב'תנאי מעבדה', דיוק, וחסכון בניוד אמצעי הבנייה וחומרי הגלם לאתרים שונים", הם אומרים; אחד הבניינים שתכננו האדריכלים לשם ושקד באחרונה, בו משולבת בנייה בשיטת ברנוביץ', השיטה הנהוגה כיום לחיפוי מגדלים, המבוססת על תבניות פלדה באלמנטים טרומיים שיוצרו במפעל, הוא מגדל המטרו ברמת גן. אלמנטי הפלדה שיוצרו במפעל, הגיעו לאתר לאחר סיום הבנייה וחוברו לבניין בנקודות שייועדו מראש לשמש כמחבר קונסטרוקטיבי. התכנון והייצור שלהם החל כבר במהלך ביצוע עבודת הבנייה באתר, מה שאפשר מצד אחד חיסכון בזמן הביצוע הכולל, ומצד שני גמישות עיצובית – סיפק וריאציות רבות לקורות ההיקפיות ומנע מראה של חזרתיות שבלונית.
ראוי לציין שאנחנו כבר יכולים לראות סימנים של שינוי בהתנהלות הממשלה בעקבות המלחמה. לראשונה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, החליטו להעניק תמיכה למחקרים בתחום טכנולוגיות בנייה חדשניות לשיפור פריון העבודה; המחקרים, בסיוע של 3 מיליון שקלים, ייעשו במטרה לקדם את התחומים הבאים: טכנולוגיות חדשניות, תכן וייצור מבנים מודפסים בתלת מימד, דיגיטציה ותיאום דיגיטלי בענף הבנייה, אדריכלות חדשנית בת-קיימא, חומרים חדשים לבנייה ויישום חכם של חיישנים בתהליכי הבנייה.
כמו כן, אחד היעדים בתכנית הדיור של הממשלה לשנת 2024 שפורסמה החודש, הוא קידום תיעוש הבנייה והטמעת טכנולוגיות בענף הבנייה למגורים. סעיף זה כולל מתן מענקים בהיקף של כ-19 מיליון שקלים להקמת מפעלי ייצור לשיטות בנייה מתועשות מתקדמות בדגש על בנייה מודולרית. בנוסף, יוקצה מענק הוצאות פיתוח קרקע, בהתאם לתקנות ולנהליו, לשני מפעלים בתחום הבנייה המתקדמת בדגש על בנייה מודולרית שיוגדרו.
ועדיין, למרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים של משרד הבינוי והשיכון לאורך השנים, בפועל לא נעשה מספיק. לדוגמה, עד היום לא יושמה החלטת ממשלה 1320 שכבר קיימת, למען תיעוש והגדלת פריון העבודה בענף הבנייה. החלטת הממשלה קובעת כי על משרד הבינוי והשיכון להקים מכון למקצועות הבנייה לצורך גיוס חיילים משוחררים לענף וקידום בנייה חכמה.
עתיד הבנייה כבר כאן, גלוי ומוכן. הוא יעבוד כך שחלקי המבנה המיוצרים במפעל יכללו בתוכם את התשתיות הנדרשות למבנה, יהיו עשויים מחומרים בעלי טביעת אצבע פחמנית נמוכה Carbon footprint) ) והפרויקט כולו יהיה מאופס מבחינת פליטות ויעמוד ביעד של NetZero 2050. גם תהליך התכנון, על-פי מרכז החדשנות, ייתמך בטכנולוגיה שתעזור באופטימיזציה של התכנון כולו, יחד עם הכנסת שיקולים סביבתיים וחברתיים.
פארק עתידים בתל אביב למשל משמש כר פורה לחברות טכנולוגיה פורצות דרך. אחת מהן היא חברת Axonize שפיתחה מערכת המחברת ומתזמנת מקורות מידע שונים: חיישנים, מצלמות, אפליקציות ולמעשה כל מערכת חכמה במבנה – אל תוך מערכת ניהול אחת, בתוך דקות ספורות, וללא פיתוחי תוכנה מיוחדים. לאחרונה, נרכשה Axonize על-ידי חברה בת של Schneider Electric בשם Planon, אחת המובילות בעולם במערכות ניהול למבנים חכמים.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מסביר כי "לאחר בחינה מעמיקה, זיהינו כי בנייה מודולרית הינה 'חדשנות משבשת' לענף הבנייה, ובכוחה לקדם ענף היי-טק חדש של טכנולוגיות בנייה מישראל. בחרנו לקדם בנייה מודולרית במסגרת מיזם משנה מציאות, כטכנולוגיה שבכוחה לשנות מן היסוד את ענף הבנייה בישראל – על ידי קיצור זמן הבנייה בכ-50%, העלאת איכות הבנייה והבטיחות באתרים, ותרומה משמעותית ליעדי האקלים ביעילות אנרגטית מוגברת והפחתת נזקי סביבה" .
ומה, לדוגמה, בין אמצעי לחימה וטכנולוגיות בנייה חדשניות? כניסתה של 'אלביט מערכות' לענף הבנייה מלמדת משהו על הביקושים הגבוהים לטכנולוגיות בנייה בארץ ובעולם. אף שחברת אלביט מוכרת כחברת הייטק ביטחונית-ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מערכות לחימה, שליטה ובקרה, מודיעין ותצפית – ה"אינקוביט" (חממה טכנולוגית של אלביט) כולל בין היתר 17 חברות פורטפוליו, שחידושי הטכנולוגיות שלהן נותנים מענה לעולמות הבנייה והבטיחות בבנייה.
על פי מחקר של McKinsey, ההוצאות הקשורות לבנייה ברחבי העולם עומדות כיום על כ-10 טריליון דולר בכל שנה, שווה ערך ל-13% מהתוצר העולמי. הצפי הוא שעד 2030 ההוצאות אף יגיעו ל-17.5 טריליון דולר בשנה; עם זאת, למרות הפוטנציאל הגדול הטמון בענף הבנייה, ממשיך ענף זה בישראל לפעול עד היום כפי שהיה נהוג בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ולא מאפשר לאדריכלים, מהנדסים וקבלנים לממש את החזון התכנוני שלהם, לייעל תהליכי בנייה ואף לזרז אותם.
קחו לדוגמה מערכת רובוטית אוטומטית חדשנית לתעשיית הבנייה, שפותחה בישראל למעשה, וקוראת תיגר על טכנולוגיות הייצור הקיימות. במערכת החדשנית, תהליך הייצור של מוצרי הבטון מתרחש בתוך תא רובוטי בקנה מידה גדול ותפעולי באופן אוטומטי, המשלב אלגוריתמיקה מתקדמת, רכיבי חומרה, כלים אנליטיים ו-4 רובוטים, ששלושה מהם מבצעים את העבודה בפועל והרביעי מפקח עליהם. גם הדפסת בתים בתלת מימד (הביצוע) הופכת יותר ויותר מוחשית ופשוטה. החברה הסינית WinSun, הדפיסה עשרות בתים ב-24 שעות. שטחו של כל בית כזה עומד על 200 מטר רבוע, ועלותו פחות מ-5,000 דולר. החברה האמריקנית Apis Cor הדפיסה בדובאי לפני כשנה בניין בשטח בנוי של 640 מטר רבוע. הבניין, ישמש את עיריית דובאי. נדרשה רק מכונה אחת ושלושה עובדים כדי להדפיס את קירות הבניין כולו בשלושה שבועות.
בקיצור, זה עניין של זמן עד שרובוטים יקחו פיקוד ויבנו את העולם. למה שענף הבנייה של אומת ההייטק לא יקדים את העולם המערבי ויעשה את הקפיצה הגדולה למילניום הנוכחי?
כך יראו ערי העתיד
לא רק בדובאי מאמצים את העתיד. נזכיר כי באווירה מדברית, כמה מאות קילומטרים מכאן מוקמת העיר "ניאום" (Neom), עיר העתיד שצפויה להיבנות בחלקה הצפון־מערבי של ערב הסעודית, כיום מדבר עזוב ונטוש כמעט לחלוטין. בעיר, ששמה נגזר מהמילים "חדש" ביוונית ו"עתיד" בערבית, יושקעו לא פחות מ־500 מיליארד דולר כדי להגשים את חזון יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שבמרכזו עומדת הפחתת תלות המדינה בנפט והצבת המדינה בחזית הטכנולוגיה העולמית.
בסקירה שפורסמה ב"וול־סטריט ג'ורנל", ומסתמכת על 2,300 עמודים שחיברו חברות הייעוץ העסקי בוסטון קונסלטינג גרופ, מקינזי ואוליבר ווימן, מפורט כיצד תפריח סעודיה את השממה – עם מכוניות מעופפות, רובוטים שינקו את הרחובות, שימוש באנרגיית השמש, הרוח והים, ואפילו ירח מלאכותי, שיספק אור במקום פנסי רחוב.
גם גוגל בונה את השכונה החכמה "קוואיסייד" בטורונטו שבקנדה עם חזון למכוניות מעופפות. אבו דאבי מתגאה ב"מסדר סיטי", מטרופוליס אקולוגי באמצע המדבר שחותר לאפס פליטה של פחמן דו-חמצני. האמרבי (Hammarby) היא עיר אקולוגית בפאתי שטוקהולם, שכל בניין בה כולל חדר מיחזור המצויד בפח המחובר ישירות לצינורות תת קרקעיים (בדומה לשכונה הירוקה ביבנה), ובתחנה הסופית הפסולת הופכת לדלק אורגני.
ואם כבר יבנה, מה איתנו? שר החוץ ישראל כץ הציג שוב בפגישה עם שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי בבריסל את תכניתו להקמת אי מלאכותי מול עזה, שישמש כנמל, וכן עבור מתקני חשמל והתפלת מים לרצועה; בתל אביב מתכננים ברוח העתיד להקים את הרובע המקיים הראשון בעיר, רובע צפון־מערב (3700) שיתבסס בין השאר על ניהול אנרגטי המושתת על חיסכון; אלה הן רק דוגמאות ספורות מיני רבות בארץ ובעולם.
ואגב, קומה שניה בראיית מדע בדיונית: המיזם החדשני ופורץ הדרך בירושלים של תוכנית 'קירוי בגין', שמקדם ראש העיר משה ליאון, מהווה יצירת עתודת קרקע חדשה תוך ניצול הפרשי מפלסים בכביש המהיר "בגין" שבירושלים, לטובת השמשת חלקו העליון לשכונת מגורים חדשה ופארק רחב ידיים לטובת התושבים. הפרויקט צפוי להוסיף כ-1800 יחידות דיור למשפחות ולזוגות צעירים, לצד 250 יחידות לדיור מוגן, 300 חדרי מלון חדשים, כ-10,000 מ"ר עבור שטחי מסחר וכן פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים לטובת הציבור.
צרכי הדיור לעשורים הקרובים ילכו ויגדלו בשילוב עם מגמת גידול אוכלוסין והצטופפות במרכזי הערים. לאור זאת, ישנה חשיבות גבוהה לשיפור פריון העבודה של ענף הבנייה באמצעות יישום והטעמה של טכנולוגיות המייעלות ומשפרות את איכות ותהליכי הביצוע.
מחקרים מראים כי האוכלוסייה העירונית בעולם חצתה את רף ה-50% מתוך כלל האוכלוסייה. בישראל המגמה הזו חדה אף יותר – שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל עומד על 80%-90%. בנוסף, ישראל היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסין המהיר ביותר מבין המדינות המפותחות ואחת המדינות בעלות צפיפות האוכלוסין הגבוהה בעולם; עד שנת 2040 ישראל צפויה להפוך למדינה הצפופה ביותר ב-OECD, לפי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, הגיב על עבודת הממשלה בנושא הפיתוח הטכנולוגי בענף הבנייה בישראל:"משרדנו שם לו למטרה להתמודד עם משבר הדיור באמצעות כלים רבים ומגוונים. אחד הכלים המרכזיים למימוש המטרה הוא קידום חדשנות בענף הבנייה. אנו מאמינים כי הטמעה של שיטות חדשניות בענף הבנייה תאפשר התייעלות והתפתחות בענף. לכל העוסקים במחקרים בתחום, אנחנו סומכים עליכם"; כך גם שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס: "משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רואה חשיבות רבה בהשקעה בטכנולוגיות בנייה שיסייעו להורדת מחירי הדיור והפחתת התלות בפועלים זרים בענף הבנייה בישראל".
עומר ברנד, מנכ״ל "קונטק", קהילת מפתחי טכנולוגיות בנייה ותשתיות של משרד השיכון והבינוי, משרד הכלכלה, רשות החדשנות ובשיתוף התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ענף הבנייה, מסכם: ״המצב הנוכחי הוא הזדמנות יוצאת דופן, שאסור לנו לפספס, לייצר קפיצת דרך בהאצת אימוץ טכנולוגיות חדשות לענף הבנייה והתשתיות. במסגרת קונטק (ConTech), מיזם מוביל בישראל בתחום טכנולוגיות הבנייה והתשתיות, ליווינו עד היום פיתוח של מעל 250 טכנולוגיות שונות לענף, ובהן כלים רבים שיכולים לגשר על המחסור בידיים עובדות ולייעל את אתרי הבנייה. טכנולוגיות שמפותחות בישראל כוללות רובוטים שמבצעים טיח, צבע וגימורים לגבס, מנופים חכמים מונחי AI, כלים אוטונומיים, תוכנות מבוססות AI לתכנון ופיקוח בשילוב סנסורים, רחפנים ומצלמות, טכנולוגיות למניעת כשלי בנייה, מערכות שמונעות תקלות בעבודות תת קרקע, תוכנות למעקב ומניעת תאונות ועוד. בימים אלו המדינה עתידה להיכנס ולהוביל פרויקטים ענקיים לשיקום העוטף והצפון, וזה חייב להוביל לקפיצה משמעותית באימוץ טכנולוגיות באתרי הבנייה והתשתית בישראל״.
ואיך המדינה מעודדת מעבר לתיעוש בינתיים?
הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד הבינוי והשיכון מעניקים בשנים האחרונות שני מסלולי מענקים לקבלנים וחברות בנייה, אשר נועדו לעודד את המעבר מבנייה קונבנציונלית לבנייה מתקדמת, ולהגביר את השימוש בשיטות בנייה מתועשת:
- מסלול הרכש בציוד לבנייה מתועשת, אשר פועל מכח הוראת מנכ"ל משרד הכלכלה, מעניק סיוע של 50% מעלות הציוד הבא: תבניות ופלטפורמות מתועשות, עגורני צריח, מעליות משא, פיגומים חשמליים/ תלויים/ זקפיים, מכונות עזר ליישום חומרי גלם בטכנולוגיות בנייה מתקדמות (כגון: מכונות התזת טיח, סילו), ובלבד שסך הסיוע לא יעלה על 500,000 שקל.
- המסלול השני הוא למען הסיוע לקבלני השלד. על פי תכנית להגדלת התיעוש בבנייה מרקמית רוויה של מבני מגורים, אשר פועל מכח הוראת מנכ"ל משרד הכלכלה. המסלול מיועד להגדיל את תפוקת העבודה ולקצר את משך זמן הביצוע ומשך זמן ההכשרה, תוך חיסכון בתשומות הנדרשות, על ידי שימוש במיכון וטכנולוגיות מתקדמות והעלאת איכות היציקות. זכיה במסלול זה מקנה מענק כספי של עד 20,000 שקל ליחידת דיור, עבור מבקש סיוע שיבנה בשיטות הבנייה ורכיבי התיעוש, כפי שהם מוגדרים בהוראה ונהליה.
