בשיתוף יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות
כיום בישראל יש יותר מ-4,000 אתרי בנייה ללא מנהלי עבודה, וזה עוד לפני הנטישה. זה מצב לא חוקי. אסור לאתר בנייה להתנהל ללא מנהל עבודה. אבל לרשויות החוק לא אכפת, הרשויות המקומיות לא אוכפות, אין לפקחים מטעם משרד העבודה אפשרות לדעת לאן להגיע וכשכבר מגיעים – הם לא סוגרים את האתרים, ולא נראה פתרון באופק.
למה זה קורה? בעיקר בגלל שמשרד המשפטים לא מקדם את התיקון לחוק, שקובע על חלוקת אחריות חדשה באתרי הבנייה. כבר יותר משנתיים ממתין התיקון לאישור כל הגורמים המוסמכים, אך דבר לא קורה. כל הגורמים שוכנעו בצדקת התיקון לחוק, ושיש לעשות חלוקת אחריות בין בעלי התפקידים באתר הבנייה, כל זה יביא לירידה בתאונות העבודה.
מנהלי העבודה הם הגורם החשוב ביותר בשרשרת התפקידים בענף הבניין, ובגלל זה הם גם המגזר המנוצל ביותר. על פי החוק כיום, מנהלי העבודה הם בעלי האחריות הבלעדיים באתר. לפני מספר חודשים חשפנו כי קבלנים מחתימים את מנהלי העבודה על חוזה אישי נפרד ובו סתירות מהותיות מההסכם הקיבוצי ומצווי ההרחבה, תוך פגיעה בזכויות הבסיסיות של מנהלי העבודה.
כעת מתגלה כי המצב חמור אף יותר. המעסיקים והקבלנים, פשוט משתמשים במנהלי העבודה כחותמת גומי. ברגע שיש מנהל עבודה, אפשר להפיל עליו את כל האחריות, ואת המעסיק לא מעניין שום דבר אחר. למשל, גם אם קורית תאונה ומנהל העבודה נחקר, המעסיק, כלומר הקבלן, לא מספק למנהל העבודה שלו שום הגנה משפטית וכל תמיכה אחרת, כפי שניתן לצפות מכל מעסיק שהעובד שלו נחקר באזהרה ולעתים גם מגישים נגדו כתב אישום.
אי אפשר לתקן את מצבם העגום של מנהלי העבודה ללא שינוי בחקיקה. לא ניתן להמשיך במצב הקיים, בו מנהל עבודה אחראי על כל העובדים, על קליטה ופיקוח בכל הקשור לבטיחות בעבודה, ספקים, מיכון כבד ועוד. מנהל העבודה אחראי אפילו על כשירות המנופאים, על הפיגום, משאבת בטון, תחומים שהוא לא אמור כלל להבין בהם. הדבר גורם לכך שמנהל העבודה כלוא באתר. הוא לא יכול לצאת לטיפול שיניים וגם לא לאירוע של הילד בגן.
לאור המצב, שיש סחבת רצינית לגבי התקנה לחלוקת האחריות באתרי בנייה, מנהלי העבודה החלו לסרב לחתום על אתרים ובפועל מתחילה נטישה המונית של מנהלי העבודה מאתרי הבנייה.
כולי תקווה שצעד קיצוני כזה, שנעשה על ידי מנהלי העבודה, יעיר פה מישהו לתיקון החוק ושכל הגורמים במשרד המשפטים, הכלכלה וגם בתקופת בחירות, יעשו מעשה. אין סיבה להמנע מלאשר את התיקונים שבאים לטובת כולם ולהצלת חיי אדם.
פניתי לכל הגורמים בכתב ובע"פ, לשרת הכלכלה שלא עושה דבר בנדון, לסגן שר הכלכלה שהבטיח לעזור, ואני לא רואה את השפעתו בכלל. התעוררו, לפני שיהיה מאוחר.
בשיתוף יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות
