שר הכלכלה אלי כהן החליט להטיל היטל היצף בגובה 0.25% על יבוא של מלט מיוון ומטורקיה לישראל. כחלק מההחלטה, יבחן השר מחדש את ההיטל רק כאשר תהיה עלייה בהיקף היבוא של יותר מ־50% מכלל המלט בשוק.
ההחלטה תקפה ל־30 חודשים ולאחר מכן יוכל השר לבחון מחדש את גובה ההיטל. אם השר והממונה יהיו סבורים שיש סכנה לתעשיית המלט המקומית, הם יוכלו להשית את ההיטל הגבוה יותר.
כהן אמר כי "ההחלטה על הטלת היטל ההיצף על המלט היתה החלטה קשה". השר הסביר כי "הממונה על ההיטל המליץ על היטל בשיעור של 7% עד 22%". נכון להיום היבוא עומד על כ־33% ולדברי כהן, "להערכתנו היבוא צפוי לעבור את ה־40% כבר בשנת 2019. לשוק המקומי אין יכולת לספק את כל הביקוש ולכן היבוא הוא חיוני". יותר מכך, שיתף השר שהיצרניות המקומיות מייבאות בעצמן חומרים מעבר לייצור המקומי.
כהן התייחס למפעל המלט "הר־טוב" ואמר כי גם ללא היבוא מצבו אינו טוב מכיוון שהוא מייצר בטכנולוגיה מיושנת. המפעל לא ביצע השקעות בארבע השנים האחרונות מאז החליף בעלים. משרד הכלכלה יגבש מסלול מיוחד להקמת מערך ייצור של מלט במענקים בסך 30-20 מיליון שקלים. הר־טוב יוכל להתמודד במסלול וכך גם משקיעים אחרים.
"יש פגיעה בתעשייה"
ממלט הר־טוב נמסר כי "ההחלטה היא יריקה בפרצופו של הצרכן הישראלי, שיסבול מעלייה במחירי המלט. מעולם לא התנגדנו ליבוא או לתחרות. דרישתנו היתה שזו תתבצע בהגינות ובהתאם לחוק".
מנכ"ל נשר, משה קפלינסקי, מסר כי "ההחלטה, שמכירה באופן ברור בכך שיש פגיעה מהותית בתעשייה אסטרטגית של מדינת ישראל, לא יכולה להתבטא בהיטל של כמה אגורות בודדות. המשוואה היא פשוטה: ככל שמדינת ישראל תאפשר מחירי היצף, כך תיעלם התעשייה המקומית ונהיה תלויים במדינות אחרות". קפלינסקי הוסיף כי "נשר תומכת בהמשך התחרות בשוק המלט, אולם יש להבחין בין יבוא לגיטימי, המתקיים בתנאי סחר הוגנים, לבין יבוא בהיצף - שהוא מנגנון אנטי־תחרותי ויביא בסופו של דבר גם לעליית מחירים וגם לפגיעה אנושה בתעשייה המקומית ובהשקעות בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
