מה נשתנה בשכר המנכ"לים? כנראה שרק מנהלים מוצלחים יודעים

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי, סידר בשבוע שעבר לאייל לפידות חוזה העסקה שקשה מאוד לסרב לו. מלבד דמי הכיס החודשיים בסך 245 אלף שקלים, את השנה הראשונה לתפקידו הוא עשוי לסיים עם בונוס של 6 מיליון שקלים - 2 מיליון מענק חתימה ו־4 מיליון מענק המותנה ברווח מינימלי של 100 מיליון שקלים לחברת שיכון ובינוי. 

נוסף על כך, לפידות ייהנה מחבילת אופציות שעשויות להפוך אותו לבעל עניין בחברה, עם בעלות על 5% ממניות החברה - שווי שעשוי להפליג אל מעבר ל־60 מיליון שקלים. לפידות מגיע לשיכון ובינוי אחרי כ־10 שנים שבמהלכן ניהל את חברת הפניקס, והתקבל על ידי המשקיעים בתשואות שמחה שהזניקו את מניית החברה כבר מעצם השמועה על כניסתו לתפקיד. 

לפידות הוא אחד משיאני השכר, אבל לא השיאן, בטח לא זמן קצר אחרי חוזה ההעסקה של קאר שולץ, מנכ"ל טבע שנשכר תמורת שכר שעשוי להתברר כ־20 מיליון דולר בשנה.

לעומתם, אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים שהודיע בשבוע שעבר שיסיים את תפקידו בסוף השנה הנוכחית, לא התבייש לשים דברים על השולחן ואמר ל"ישראל היום" שהשכר שלו בהחלט לא גבוה ויתרה מכך - "השכר הזה לא הולם את התפקיד". פינטו הסביר שכפי שראינו לאחרונה, התפקיד הזה כולל גם סיכונים פליליים ואחריות אישית החושפת את המנהלים ברמתו לסיכונים כספיים ולמתחים לא סבירים. 

שכר נאה ובונוסים במיליונים. מנכ"ל שיכון ובינוי הנכנס אייל לפידות // צילום: אבי ולדמן

לא סבור שהוא מרוויח הרבה. מנכ"ל בנק הפועלים היוצא אריק פינטו // צילום: רון קדמי

אלא שהמחשבה שלפיה השכר אמור להלום את המאמץ או הסיכון שבתפקיד, מתבררת כשגויה כמו כל ציפייה לצדק קוסמי. במציאות מדובר בביקוש והיצע, והביקוש גבוה במיוחד לאנשי חזון - כאלה שמשתחררים בקלות מיום האתמול ומיטיבים להסתכל קדימה. פוליטיקאים, מנהלים בחברות, סופרים ואמנים - כל אלו נחשבים גדולים מהחיים כשהם מצליחים למקד את מבטם בעתיד. 

כלכלנים מכירים את מערת הציפיות הסטטיות - הנטייה שלנו לראות את המחר כהמשך ישיר של האתמול, כאילו העולם מחויב לתת לנו המשך ליניארי. ומכיוון שהרוב חושבים בצורה הזו, מנהיגים רבים נותנים מענה לבעיות של האתמול - הרבה יותר מאשר לאתגרים של המחר. כך למשל, מדינאים רבים עדין מדברים על העלאת שיעורי מס ההכנסה לבעלי המשכורות הגבוהות. זאת מתוך תפיסה אנכרוניסטית שלפיה ההכנסה של מרבית האזרחים מגיעה מ"יגיעה אישית". 

אולם בעשורים האחרונים ההכנסה מהשקעות הפכה להיות נחלת הכלל ובמקרים רבים, בעולם ובארץ, בעלי שכר נמוך הם גם בעלי נכסים והון. לכן, מיסוי ההכנסות השוטפות מעבודה לא מביא לצמצום הפערים הכלכליים - עד כמה שהמטרה הזו ראויה.  

דרושים: מנהלים עם חזון

מנהלים בעלי חזון מפתחים ראייה של עתיד החברה במנותק מכשלי העבר שלה. בכלל, מאז מהפכת הטכנולוגיה, תפיסת ההשקעות השתנה לבלי הכר. אם עד אז חברות תומחרו לפי עברן, שוויין הפיזי, יכולת המכירה המוכחת שלהן וכדומה, הרי חברות טכנולוגיה שינו את התודעה. כיום חברות כאלה מתומחרות לפי פוטנציאל בלבד, בלי שום קשר לעברן. 

חברה יכולה לצוץ עם מוצר שנראה מבטיח וליהנות מתמחור שלא קשור כלל לעלות פיתוח המוצר שלהן ולביצועיהן בעבר. במקרים רבים כלל אין להן עבר. במילים אחרות, לא כל אחד מסוגל לראות מה נשתנה. בשביל רבים, כל יום נראה די דומה לקודמו. מי שמצליחים לראות את השוני יוכלו לראות טוב יותר את העתיד.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו