בעקבות המשבר בענף התיירות, הירידה במספר הלינות, במספר הטסים והמשבר בבריאות וביטול הגעתם של רופאים מומחים לאילת, קיימה הבוקר (ראשון) הממשלה את ישיבתה השבועית באילת.
בשל העומס בנתב"ג והסרבול בהגעה לאילת שנגרם גם כתוצאה מסגירת שדה דב, החליטו שרי הממשלה וראש הממשלה להגיע לעיר במסוקים של חיל האוויר. שנים מהשרים: יואב גלנט ואורי אריאל החליטו לוותר על המסוק ולהגיע בטיסה מנתב"ג לנמל התעופה רמון יחד עם מזכיר הממשלה וצוותו.
הבוקר תוגש לאישור הממשלה שתתכנס באילת הצעת החלטה לתוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת בעיקר בתחום הבריאות, התחבורה והתיירות. ההצעה מתייחסת למספר תחומים בעיר אילת ובערבה.
עיקר ההחלטה עוסק במיצוי הפוטנציאל התיירותי הטמון בעיר אילת ובחבל אילות וביסוס מעמדה של אילת כעיר תיירות בינלאומי מובילה, ביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי ומחקרי-יישומי בינלאומי בתחומי המזון מן הים, החקלאות הימית והביוטכנולוגיה הימית הגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה באילת ובחבל אילות. ושיפור שירותי הבריאות ואיכות החיים של תושבי העיר אילת וחבל אילות.
בנושא התחבורה חברי הממשלה יחליטו באם להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחינת מתן היתר לחברות זרות להפעיל את קו התעופה נתב"ג-רמון לצורך הגברת תדירות הטיסות בקו תעופה זה. ולבחון, בכפוף לקריטריונים של משרד התיירות, מתן תמריץ לחברות תעופה המפעילות טיסות מאירופה לשדה התעופה רמון בעצירת ביניים בנתב"ג.
נושא נוסף שעל הפרק הוא סבסוד קווי התחבורה הציבורית לתושבי אילת והערבה בהגיעם למרכז הארץ בטיסות, בקו מנתב"ג לתל אביב או נתב"ג לירושלים. בחודש האחרון מפעילה הממשלה באמצעות רשות שדות התעופה אוטובוס חינם מכבש המטוס לתחנת רכבת ארלוזרוב.
בנוסף, למרות שהושקעו עד כה כ-100 מיליון שקלים בתכנון תוואי הרכבת לאילת, התכנון אינו קרוב לסיום. הממשלה תתבקש להנחות את מנהלת מנהל התכנון להשלים, את תכנון קו הרכבת לאילת עד לתום המחצית הראשונה של שנת 2020. נושא קריטי שנמצא על הפרק במיוחד לאור העובדה כי ישנו גידול של כלי רכב בכביש 90 לאילת, הממשלה תתבקש להחליט האם להציב בסדר עדיפות גבוה, בכפוף לכל דין ובכפוף לנהלי משרד התחבורה, במסגרת התוכנית הרב שנתית המתגבשת של נתיבי ישראל, את פרויקט הפיכתו של כביש 90 לכביש דו-נתיבי דו-מסלולי מצומת קטורה ועד לצומת הערבה.
סגירת שדה דב פגעה באילת // צילום: קוקו
בנושא הבריאות ועקב הודעה של רבים מהרופאים המומחים שהגיעו עד כה לאילת על הפסקת עבודה באילת ועזיבת המרפאות בעיר, כתוצאה מסגירת שדה דב והעומס בנתב"ג, תתבקש הממשלה לסייע במענקים מוגדלים של עד מיליון שקלים לרופאים ועובדי מקצועות הבריאות, לממן הצבת מסוק אזרחי קבוע בעיר ולשדרג את תשתית הבריאות. סה"כ התקציב שיוקצה לתחום הבריאות יעמוד על 100 מיליון שקלים בפריסה על-פני השנים 2019-2022.
בתחום התיירות, התוכנית המוצעת לממשלה היא פיתוח תשתיות תיירות באילת ובחבל אילות שכוללות את פיתוח רצועת החוף, תכנון ובניה של מרכז כנסים באילת, פיתוח נופי, הקמת אטרקציות ושדרוג פארק "תמנע" וכן יצירת תוכן תיירותי לתיירות חו"ל.
לצורך יישום סעיף זה, יוקצו 300 מיליון שקלים בפריסה שווה על-פני השנים 2020-2024 כאשר משרד האוצר יקצה 100 מיליון שקלים ומשרד התיירות יקצה ממקורותיו 200 מיליון שקלים.
בתחום החקלאות הימית תידרש הממשלה לפעול להקמת פארק לביוטכנולוגיה וחקלאות ימית. משרדי הממשלה האחראיים יפעלו ליישום שינוי התב"ע של אזור התעשייה "עין עברונה" מצפון לאילת מייעוד חקלאות לעירוב שימושים כך שתאפשר הקמת מפעלי תעשייה המבוססים על התוצרת מפארק החקלאות הימית. במסגרת התכנית לתגבור המחקר במרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) באילת יבחן קידום פרויקט ייצוא דגיגים וביות דגי הטונה.
בוועדת שרים לענייני העיר אילת וחבל אילות בה יהיו חברים: ראש הממשלה – יו"ר, שר האוצר, שר התיירות, שר התחבורה, שר הבריאות, שר הכלכלה והתעשייה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הפנים, השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל , שר התרבות והספורט, שר הביטחון, שר להגנת הסביבה ושר האנרגיה.
בסמכות ועדת השרים להורות, בכפוף לכל דין, על הסטות תקציביות מסעיפים שונים בהחלטה וכן על הסטת תקציבים עתידיים ממשרדים אשר אינם מנצלים את מלוא תקציבם בשנה הקודמת. על פי הצעת ההחלטה השרים ידווחו על התקדמות יישום ההחלטה לוועדת השרים בחודש ינואר 2020 ומדי חצי שנה עד לסוף שנת 2025.
יצוין, כי כבר בשנת 2012 התקבלה החלטה על הובלת תכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי של העיר אילת ובאחריות המועצה הלאומית לכלכלה, אולם בסוף שנת 2015 התכנס פורום מנכ"לים של משרדי הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כדי מנת לדון בחלופות לקידום הכלכלי של העיר אילת. במסגרת דיוני הפורום, הוצע כי יגובש תהליך תכנון אסטרטגי לאילת באחריות מנכ"ל משרד האוצר. משרד האוצר שכר את שירותיה של חברת ייעוץ בינלאומית PWC שעמלה על הכנת תכנית אסטרטגית מקיפה. אולם בשל מחלוקות בין משרד האוצר לבין העירייה אודות תקצוב התכנית, קבע מנכ"ל משרד האוצר כי אין דרך לקדם את התכנית והתוכנית ברובה נשארה על הנייר, מה שהוביל לקריסה חלקית של השירותים לתושבי העיר ולתייריה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
