מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שני) דו"ח בנוגע למספר נושאים בכלכלה הישראלית - בהם פרויקט מחיר למשתכן, השפעת ועדי עובדים על תפקוד רשויות המסים, ועל שוק ההייטק בישראל.
בנוגע לפרויקט מחיר למשתכן, שנועד להפחית את יוקר הדיור והמחיה וישראל, קבע המבקר כי הדירות שנבנו במסגרת הפרויקט לא התאימו לקהל היעד - אוכלוסיה צעירה. ". הדו"ח מציין כי על אף שמרבית הזכאים הינם משקי בית צעירים, רבות מיחידות הדיור ששיווקו רמ"י ומשרד הבינוי היו גדולות מדי, 44% מהן של 5 חדרים ומעלה וחלק מהדירות הוצמדו גינות או מרפסות גדולות, דבר שהעלה את מחירן. כלומר תמהיל הדירות שייבנו במסגרת התוכנית אינו תואם את מאפייני הזכאים.
מחירה הממוצע של דירת 5 חדרים גבוה בכ-155,000 ש"ח בקירוב (14%) ממחירה הממוצע של דירת 4 חדרים ובכ-351,000 שקלים ממחירה הממוצע של דירת 3 חדרים (37%). בבדיקת תמהיל הדירות ברשויות המקומיות נמצא כי ב-20 מ-32 רשויות (62.5%) רוב הדירות שקיבלו היתר בנייה הן דירות גדולות של 5 - 6 חדרים.
מנתוני הדו"ח עולה כי מיולי 2015 עד יולי 2018 הסתכם אובדן ההכנסות המדינה בגין ההנחות על הקרקע במסגרת התכנית בכ 4.5 מיליארד שקלים. בנוסף, מיולי 2015 עד מרץ 2018 הסתכמו תוספות סבסוד הפיתוח והמענקים לרוכשים במסגרת התכנית בכ-1.4 מיליארד שקלים בקירוב. עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018 , עלתה התכנית למדינה כ 5.9 מיליארד שקלים.
עוד נכתב בדו"ח כי "על אי-ההתאמה של גודל הדירות ומחיריהן לצורכיהם של זכאי התוכנית אפשר ללמוד גם מהיקפם של ביטולי הזכייה בהגרלות לפרויקטים שבתוכנית. ביטולים אומנם אין משמעותם בהכרח הותרת דירות ללא דורש, שכן ייתכן שאחרים יירכשו אותן או שהן יוצעו בסופו של דבר לציבור הרחב ואולם מהיקפם של הביטולים אפשר ללמוד על מידת אי-ההתאמות ועל הסיבות לכך".
פעולות ללא עבודת מטה, שיכולות לפגוע בדירוג האשראי
משרד האוצר ורשות המסים ביצעו "פעולות חריגות" שהובילו לירידה בגרעון בשנת 2018 על חשבון 2019 ו-2020 – כך קובע מבקר המדינה. לדברי המבקר, "סדרה של פעולות בצד ההכנסות ובצד ההוצאות בשלהי 2018" הביאו לכך שבחודש דצמבר 2018, בו נראה היה כי המדינה לא תעמוד ביעד הגרעון שהציבה לעצמה, "עמד הגירעון לשנת 2018 בדיוק ביעד הגירעון המתוכנן - כ-2.9% תוצר".
המבקר מציין אמנם כי פעולות אלו אינן מנוגדות לחוק, אך נעשו ללא עבודת מטה סדורה, ראייה ארוכת טווח ובחינת ההשלכות העתידיות על כלכלת המדינה. "החלטה מעין זו על העדפת שנת תקציב משפיעה על הגירעון של שתי השנים, יכולה להחריף את הקיצוצים הנדרשים על מנת לעמוד במסגרות התקציב, ואף ייתכן שיהיו לה השלכות על דירוג האשראי של המדינה", קובע המבקר.
על פי בדיקת המבקר, היחס בין ההכנסות בחודש דצמבר 2018 לבדו לסך ההכנסות השנתי היה גבוה משמעותית משנים קודמות ועמד על כ-14% לעומת 2017. לשם המחשה בכל אחת מהשנים 2017-2015 גדלו ההוצאות ברבעון הרביעי בסכום מצטבר של כ-18 מיליון שקלים לעומת השנה הקודמת. אולם בשנת 2018 חל דווקא קיטון של מיליארד וחצי שקלים בהוצאות לעומת השנה הקודמת.
מאידך, החזרי המסים בחודשים ינואר ופברואר 2019, ובמיוחד במסים הישירים, היו גבוהים משמעותית משנים קודמות. ההוצאות בחודש ינואר 2019 למשל שעמדו על 26.4 מיליארד ש"ח, היו גבוהות ב-26% מאלו של ינואר 2018. לטענת אגף התקציבים באוצר, שהתנגד למהלכים אלו, "ככלל אין לשר או למנכ"ל נגיעה לנושאים מקצועיים אלו, אלא במקרים בהם עשויה להיווצר הרעה של נתוני השנה העוקבת... דחיית תשלום שמביאה להרעה במצב הפיסקאלי, ראוי שתעשה בתאום עם שר האוצר ובהתחשב בתמונה הכוללת".
רשות המסים מסרה למבקר כי הגביה היתרה בשלהי 2018 נבעה ממתן "קשב ניהולי" לנושא הגביה לאור מצב ההכנסות. "רשות המסים עשתה ככל אשר ביכולתה לעמוד ביעדים שנקבעו לה לשנת 2018, תוך מאמצי גביה מוגברים", קובע המבקר.
לטענת החשב הכללי, "דווקא הקדמת הוצאות משנה אחת לרעותה, כפי שהיה נהוג בעבר, היא תופעה פסולה". מנכ"ל האוצר הצדיק גם הוא את התנהלות המשרד בכך ש"ההיגיון הפשוט אומר כי ככל שלא הייתי מקיים את החוק או פועל ליישומו ולא הייתי שואף לעמוד ביעדי החוק היה מקום לביקורת עלי".
"נאמנות כפולה" בוועדי העובדים של רשות המסים
ראשי וועדי העובדים שולטים ביד רמה ברשות המיסים, אך ברשות ומחוצה לה לא מעז להעמידם במקומם - כך מלמד דו"ח הביקורת החריף של מבקר המדינה. על פי הדו"ח, 2 יו"ר וועדי העובדים הארציים ברשות המיסים – יו"ר ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ואדים אבנשטיין ויו"ר עובדי המכס ומע"מ רן סופר - משמשים במקביל כמנהלי תחומים בכירים ברשות, אך עד לרגע זה השניים מסרבים לחתום על הסדרי ניגוד עניינים בנוגע לעובדים הכפופים להם.
ברשות המסים מאשרים כי אבנשטיין וסופר מכהנים בתפקידים המקבילים לתקן של מנהל אגף, ועל כן מוטלת עליהם אחריות רחבה. המבקר עצמו מציין כי קיים חשש ל"נאמנות כפולה" בין תפקידיהם הבכירים לבין כהונתם כיו"ר וועדי עובדים. למרות זאת, רשויות המדינה לא עומדת על כך שהשניים יתפטרו מראשות וועד העובדים או לחלופין יועברו מתפקידם ברשות: בהסתדרות כמובן מגבים את השניים, בנציבות שירות המדינה (נש"ם) גוררים רגליים ובמשרד המשפטים ממאנים לנפק זה יותר משנה חוות דעת בנושא.
חמור מכך, נראה כי ברשות המסים לא רק שלא חותרים לפתרון הסוגייה ברוח המנהל התקין, אלא מעוניינים לאפשר את המשכו של המצב הקיים. בשנת 2016 למשל העלה הממונה על דיני עבודה ומינהל בלשכה המשפטית ברשות טענה תמוהה ביותר: "לא ניתן לערוך" הסדר לניגוד עניינים לאבנשטיין וסופר "מבלי לרוקן מתוכן את תפקידם וסמכויותיהם כיו"ר ועדים". במילים אחרות, ברשות הודו כי קיים ניגוד עניינים, אך הפתרון אינו חלילה לפתור אותו באמצעות הזזתם מתפקדים או מוועד העובדים, אלא פשוט בהתעלמות מניגוד העניינים.
בתוך כך, המבקר מצא ליקויים גם ברשות הדואר, רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה בנוגע לממשק שבין חברי וועד לעבודתם במקביל ברשות. המבקר קבע כי בדואר לא פועלים לפי כללי התקש"יר כשמאפשרים למנהל אזור אליו כפופים יותר מ-300 עובדים באופן ישיר ועקיף לשמש כבכיר בועד העובדים. בתגובתו למבקר טען העובד כי "לאחר שקראתי בעיון רב את הדברים, עולה כי אינני עומד בשום קריטריון המונע ממני לבצע את תפקידי המקצועי ובמקביל את עבודתי הציבורית כחבר ועד".
לדברי המבקר, תשובת הדואר והעובד "אינן עולות בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר, אשר קובעות שהחשש לנאמנות כפולה עולה גם כאשר מדובר בדרג של מנהל אגף או בתפקיד המקביל לו".
בתשובת רשות המסים למבקר נמסר כי בנוגע לאבנשטיין ממס הכנסה "אכן קיים חשש לניגוד עניינים", אך בנוגע לסופר "הטלת מגבלה על עובדים במשרה שלו פוגעת באופן בלתי מידתי בחופש ההתאגדות של העובדים". ברשות המסים גם טענו כי "לא ייתכן" שעובדי המחלקה המשפטית יעסקו בעניינם של אבנשטיין וסופר מאחר וראשי וועדי העובדים מייצגים גם את המשפטנים. המבקר כמובן שלל טענה זו אך הבהיר כי הרשות מוזמנת לפנות ליועץ המשפטי לממשלה. נכון לעכשיו ניגוד העניינים נותר על כנו.
מרשות הדואר טרם נמסרה תגובה.
להקים גוף אמון על ההייטק
ישראל משקיעה במחקר ופיתוח אזרחי יותר מכל המדינות המפותחות ביחס לתוצר, אך מבקר המדינה מזהיר כי היא עלולה במהרה לאבד את יתרונה בזירה הטכנולוגית. המבקר ממליץ לממשלה להקים גוף ייעודי שיהיה אמון על גזרת ההייטק. "ישנה חשיבות לקיומו של גוף ממשלתי בעל ראייה רחבה, יכולת תכלול וסמכויות לאיגום משאבים, אשר יבחן את השינויים העולמיים והשפעתם על הטכנולוגיה העילית הישראלית, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל", נכתב בדו"ח המבקר.
נכון לעכשיו 3 גופים טוענים כי האחריות צריכה להיות מוטלת עליהם: משרד המדע, משרד הכלכלה ורשות החדשנות – יחידה עצמאית שהוקמה על ידי משרד הכלכלה שעל פי המבקר הינה "הגורם הממשלתי המרכזי הפועל לקידום השקעות בתעשיית ההיי-טק".
תעשיית ההייטק סובלת מחוסר גיוון. כ-74% מהמועסקים בענף ההיי-טק בשכר גבוה הם גברים יהודים שאינם חרדים; כ-24% הן נשים יהודיות לא חרדיות; ורק כ-2% מהמועסקים בהיי-טק בשכר גבוה הם גברים ונשים חרדים או ערבים. "רשות החדשנות מסרה למשרד מבקר המדינה במאי 2019 כי לא מתפקידה לדאוג לשילובם התעסוקתי של אוכלוסיות הערבים והחרדים", נכתב בדו"ח.
ההייטק הישראלי מרוכז ברובו המוחלט באזורי תל אביב והמרכז, בשיעור של כ-80% - ולאזורים אלו מגיע גם 64% מהסיוע של רשות החדשנות. 22% מוזרמים לאזור הצפון, 6% לירושלים ו-2% ליו"ש. בעוד ירושלים עולה על מפת ההייטק עם גידול של מאות אחוזים בהיקף החברות ובסכומי הגיוס, באר שבע וחיפה מדשדשות. "המותג 'עיר הסייבר' לגבי באר שבע עדיין חסר תוכן של ממש", קובע המבקר. "במועד סיום הביקורת היו באזור באר שבע והדרום 12 חברות בלבד העוסקות בתחום הסייבר, לעומת 324 חברות העוסקות בתחום זה בתל אביב והמרכז".
40 מיליון "ימי המתנה" מיותרים בגלל ביורוקרטיה
מדינת ישראל משתדלת אמנם, אך לא פעלה מספיק לצמצום הנטל הרגולטורי והבירוקרטי ביחס למדינות אחרות בעולם – כך קובע מבקר המדינה. "מממצאי הביקורת בדוח עלה שבמקרים מסוימים הטילו גופים ציבוריים על בעלי עסקים נטל רגולטורי ובירוקרטי כבד ומיותר", כותב המבקר. "הנטל הסב נזקים רבים, בין היתר הגדלת אי-הוודאות, סרבול, עיכוב והארכת ההליכים ללא הצדקה, וכרסום באמון של בעלי העסקים בשירות הציבורי. רוב מדינות ה-OECD ממוקמות בדירוג קלות עשיית העסקים במקום גבוה יותר מישראל. הדירוג של ישראל במדד קלות העסקים של הבנק העולמי, וההרעה במדד לאורך השנים נובע, בין היתר, מכך".
על פי המבקר, הסיכון הכרוך באי הפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי בשיעור של 30%, מוערך בהפסד של גידול חד פעמי של כ-4.6% בתמ"ג - המהווים כ-58 מיליארד ש"ח. בנוסף יש להכליל הפסד בעל השפעה ארוכת טווח בגין אי-שיפור של פריון העבודה והתמ"ג של ישראל בכלל, ופריון העסקים הקטנים והבינוניים בפרט.
משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הפעילות הממשלתית בשנים האחרונות לבניית תשתיות ומנגנוני בחינת השפעות רגולציה חדשה מראש, אך הדרך להקלה משמעותית ברגולציה עוד ארוכה ביותר. המבקר מציין כי מימוש תכנית החומש הממשלתית יובילו להפחתה של 2.67 מיליארד ש"ח כל שנה בעלויות הישירות ולחיסכון של יותר מ-40 מיליון "ימי המתנה".
מענק של 29 מיליון שקלים לעובדי הרכבת - ללא תמורה
כישלון בתחום מסופי המטען ברכבת ישראל – כך קובע מבקר המדינה. הרכבת, משרד התחבורה ומשרד האוצר שילמו לעובדים מענק של כ-29 מיליון שקלים בלי קבלת תמורה מעשית פרט להסכמה להקמת חברת בת ולמתווה הפרטה. ההסכם לא כלל התניה של תשלום בעמידה באבני דרך, כגון התייעלות בשירותי כוח אדם או ניצול משאבים כמו זמן מסילה וציוד נייד שיסייעו בהפרטת פעילות הובלת המטענים.
למרות הירידה בתנועת המטענים בשנים 2017 - 2018, עלו בשנת 2018 סך תשלום הפרמיות לעובדים, הפרמיה ליחידת תפוקה, סך התשלום בגין שעות נוספות ותשלום שעות נוספות ליחידת תפוקה. בשנים אלה נרשם הפסד תפעולי. היעד לתפוקת העובדים לשנים 2019 - 2020 שנקבע בתוספת להסכם הפיתוח וההפעלה (17,500 טונה לעובד) נמוך מהתפוקות שהיו בשנים הקודמות. לפיכך יעד זה אינו מהווה תמריץ להגדלת התפוקה לעובד, ואף מאפשר את המשך מגמת הירידה ביעילות, הנמדדת בתפוקה לעובד, בשנים 2019 – 2020.
פעילות המטענים היתה הפסדית בשנים 2017-2018 ובמחצית הראשונה של 2019 ותרמה להפסדי חברת הרכבת שגדלו ב 2018. ההפסד המצטבר בשנים אלה היה כ 114.1 מיליון שקלים. חברת הבת למטענים איבדה את איתנותה הפיננסית ובפברואר 2019 החליט דריקטוריון חברת הרכבת להמליץ לרשות החברות לפעול לסיום פעילות חברת הבת ולפירוקה.עוד נכתב כי "חברת הרכבת אינה מנצלת את פוטנציאל הציוד הנייד הקיים ברשותה, ובהתאם את פוטנציאל הובלת המטענים". הרכבת הפעילה בשנת 2018 רק 43 רכבות ביום, לעומת פוטנציאל של 84 רכבות ביום.
מים באיכות גבוהה - וחריגה בהוצאות
חריגה בהוצאות, תשלום יתר וכפייה להעסיק עובדים בשכר מוגזם זאת לצד איזון תקציבי ואספקת מים באיכות גבוהה – אלו הממצאים העיקריים מדו"ח מבקר המדינה על תאגיד המים מי אביבים המספק שירותי מים וביוב לתושבי תל אביב-יפו. "ממצאי הביקורת מצביעים על כך שהוצאות התפעול של תאגיד מי אביבים חרגו בכ-43 מיליון ש"ח מנורמות התפעול שקבעה לו רשות המים בשנת 2017", נכתב בדו"ח. "התאגיד גם לא עמד בנורמות, בפחת המים ובפחת הגבייה שקבעה לו רשות המים". על פי הדו"ח, עיקר החריגה היא בסעיף "משכורות ונלוות" המשויך לעלויות הנהלה, בסכום של כ-18.5 מיליון שקלים – כמעט פי 2 מהנדרש בנורמות התפעול.
לצד זאת, מתברר כי מי אביבים נפל קורבן להסכם שנחתם ביולי 2009 בין רשות המים לבין עיריית תל אביב, לפיו מי אביבים לא רק מחויבת לקלוט את עובדי אגף המים והביוב שהועסקו בזמנו בעירייה, אלא גם לשאת בעול עלות השכר הישיר ותנאי הפנסיה להם התחייבה העירייה. על פי הדו"ח ההוצאות העודפות של מי אביבים כתוצאה מהעסקת עובדים אלו, שהוגדרו "עובדים מושאלים", הסתכמה בכ-73 מיליון שקלים בשנים 2017-2010. נכון לסוף 2018 הועסקו במי אביבים 52 עובדים מושאלים, שהיוו כ-30% מעובדי התאגיד – אך גרפו לכיסם כמחצית מסך עלויות השכר במי אביבים. כלומר על כל 1,000 שקלים שהרוויח עובד "רגיל", העובד המושאל קיבל קרוב ל-1,700 – פער של שני-שליש.
הבשורות הטובות הן שמספר העובדים המושאלים הולך ויורד ועל פי דו"ח המבקר במקומם אוישו המשרות על ידי עובדים חדשים שעלות שכרם נמוכה בעשרות אחוזים, כשהמשמעות היא הקלה תקציבית על מי אביבים בסכום של 9 מיליון ש"ח בממוצע לשנה.
עוד עולה כי ההוצאות העודפות של מי אביבים בגין עמלות הגבייה ששילם לעירייה בשנים 2010 - 2017 הסתכמו ביותר מ-50 מיליון ש"ח. המעבר לאחרונה של מי אביבים למדיניות גבייה עצמית, במקום שהגבייה תיעשה בתיווך העירייה, תחסוך לתאגיד כ-9 מיליון שקלים בשנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
