השמטת מאות מיליארדי שקלים, דוחות חסרים, שיטות חישוב מיושנות וסכנה מוחשית לעתיד המוסד לביטוח לאומי – אלו מקצת הממצאים של מבקר המדינה בדו"ח הנוגע לדוחות הכספיים של המדינה.
"הדו"חות הכספיים הם אחד הערוצים העיקריים להעברת מידע על המדינה אל הציבור ולאיתור מגמות וסיכונים פיננסיים וכספיים, והם כלי ניהולי ראשון במעלה לצורך מימוש מדיניות וקבלת החלטות", מבהיר המבקר, שמעביר ביקורת חריפה נגד החשב הכללי במשרד האוצר: "מכיוון שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא פעלה בשנים האחרונות ומפני שחל פיגור ביישום התקינה החשבונאית הממשלתית בישראל, פעולות שבאחריות החשב הכללי, קשה להפוך את הדיווח הכספי של המדינה לכלי ניהולי יעיל... היום הדו"ח הכספי של המדינה לא נדון בממשלה, זאת בשונה מדו"ח כספי של חברה מסחרית או של כל תאגיד אחר".
צילום: תדמית
הדו"חות מציגים גירעון חשבונאי מצטבר של קרוב ל-2 טריליון שקלים והתחייבויות לטווח ארוך של כ-2.5 טריליון – סכומים המהווים "סיכונים משמעותיים למדינות ישראל". בשנת 2018 היה הגירעון החשבונאי השנתי כ-15.5 מיליארד שקלים - קיטון של כ-68 מיליארד שקלים לעומת שנת 2017, בעוד הגירעון התקציבי היה בסוף 2018 כ-38.7 מיליארד שקלים. השוני בין הגירעון החשבונאי לגירעון התקציבי נובע בעיקר משינויים בנכסים ובהתחייבויות שאינם מקבלים ביטוי בתקציב.
עוד בנושא:
דוח המבקר: התנהלות מדאיגה של המשטרה ושב"ס
כאוס במשרד החוץ: התקציב קוצץ והפעילות הוקפאה
תאגיד "כאן": גיוס משפיל ולא מקצועי של מועמדים לעבודה
סך הנכסים של המדינה מסתכם ב-598 מיליארד ש"ח, אך לדברי המבקר החישוב "אינו כולל נכסים רבים ומהותיים" בשווי כ-540 מיליארד - לרבות קרקעות המדינה שנכסם המוערך מסתכם ב-523 מיליארד, כ-88% מסך הנכסים המוצגים בדו"ח. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי במדינות אחרות בעולם, כגון בריטניה וניו-זילנד, הקרקעות מוצגות בדוחות הכספיים.
בגזרת ההתחייבויות לא נכללות קטגוריות המצטברות לפחות לכדי 690 מיליארד – מתוכם 681 מיליארד הן "התחייבויות בגין זכויות עובדים" המורכבות בעיקר מפנסיה תקציבית (649 מיליארד), התחייבויות בגין סיום יחסי עובד-מעביד והתחייבויות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך. בפועל, המצב חמור אף יותר, שכן חישוב זה אינו כולל את פנסיית הגישור בצה"ל ובגופי ביטחון אחרים – עמה הסכום עולה לאזור ה-710 מיליארד. "החשב הכללי ציין בדו"חות הכספיים כי בשלב זה אין מערך מידע אמין לניהול נתוני הטבות אחרות לזמן ארוך, ובכלל זה ימי חופשה ומחלה", קובע המבקר. "עוד ציין החשב הכללי כי בכמה ממשרדי הממשלה אין נתונים זמינים, כנדרש על פי כללי חשבונאות מקובלים. לפיכך, המידע בנוגע לחבות של המדינה לעניין הטבות אחרות לזמן ארוך חלקי".
בעוד 25 שנה הביטוח לאומי לא יוכל לשלם
בנוגע לביטוח הלאומי, התחייבויות המוסד לטווח ארוך עומדות על 728.7 מיליארד ש"ח – 57% מתוכם נובעים מהתחייבות בגין גמלאות זקנה ושארים. בשנת 2018 גדל היקף העתודות ב-16.5 מיליארד לעומת 2017. "בשנת 2045 צפויה הקרן להתרוקן, וללא מימון ממשלתי נוסף, המוסד לביטוח לאומי לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק", קובע המבקר, שמתרה במקבלי ההחלטות להעלות את גיל הפרישה לנשים על מנת למזער את הנזקים.
עוד מתברר כי תקני החשבונאות, שעל בסיסם נערכים המאזנים, אינם מותאמים לנעשה בעולם המפותח. "הוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא התכנסה זה כארבע שנים", קובע המבקר. באופן תמוה ביותר מסר החשבונאי הראשי כי הוועדה לא כונסה לאורך כל אותן שנים "בשל נסיבות אישיות". כתוצאה מהתנהלות זו הוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא אימצה 15 תקני החשבונאות הממשלתיים הבינלאומיים. לדברי המבקר, "התקנים הבינלאומיים שטרם אומצו עלולים לפגוע, בין השאר, ביכולת להשוות בין נתוני הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לדוחות כספיים שלמדינות אחרות בעולם, ובכך לפגוע ביכולת להשוות את הנתונים ולבחון אותם".
על פי הדו"ח, כ-70% מכלל העובדים המועסקים בחשבויות של משרדי הממשלה וביחידות הסמך אינם בעלי השכלה אקדמית, ורק לכ-11% מהם השכלה אקדמית בתחום הפיננסי. "זה כמה שנים לא נערכו השתלמויות עדכניות עיתיות בתחום התקינה החשבונאית הממשלתית", קובע המבקר ומוסיף: "למדינת ישראל אין נציגות בוועדה הבינלאומית לתקינה חשבונאית למגזר הציבורי כבר זה כמה שנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו