בטקס חילופים שנערך במשרד עם שר האוצר היוצא, משה כחלון, נכנס אתמול לתפקידו שר האוצר החדש ישראל כץ.
לפי חוקי התקציב, ממשלה חדשה מחויבת להעביר את תקציב המדינה בכנסת, לא יאוחר מ־18 באוגוסט.
למרות החובה החוקית הזו נקבע כבר תקדים לדחייה. בשנת 2015 בהוראת שעה, הממשלה באישורה של הכנסת דחתה את מועד הגשת תקציב המדינה ב־175 ימים, לאחר כינונה של הממשלה. גם הפעם תיתכן דחייה כזו במיוחד מכיוון שבין ההחלטות שעל הפרק שורה של נושאים שעלולים לעכב את התקציב.
עוד בנושא:
• מדד אפריל ירד ב־0.3%; הדירות שוב מתייקרות
• "כמעט הגענו למיליוני מובטלים בגלל משרד הבריאות"
• בעלי אולמות מחו מחוץ לביתו של ישראל כץ
העברת יחידות וסמכויות בין משרדי ממשלה שונים, הקמתם של משרדי ממשלה חדשים, ובעיקר העברת יחידות וסמכויות ממשרד האוצר חזרה למשרד הפנים (מינהל התכנון וועדות תכנון ובנייה מקומיות ומחוזיות), החזרה והעברת יחידות וסמכויות ממשרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון (מטה הדיור, רשות מקרקעי ישראל), העברת רשות החברות הממשלתיות ממשרד האוצר והעברת נציבות שירות המדינה ממשרד ראש הממשלה למשרד המקשר בין הממשלה לכנסת, מהלך שיצריך הוראות שעה מיוחדות. גם פיצול משרד האנרגיה והמים לשני משרדי ממשלה, אנרגיה והשכלה גבוהה ומשאבי מים מחייב הוראת שעה מיוחדת.
התקציב שיאושר אמור להיות דו־שנתי, לשנה הזו, המתנהלת כבר יותר מ־5 חודשים ללא תקציב ובעבור השנה הבאה.
שר האוצר היוצא כחלון התנגד לתקציב דו־שנתי - ולעומתו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דווקא רצה תקציב תלת־שנתי לשנים 2023-2020.
הדילמה הגדולה ביותר של שר האוצר, ישראל כץ, תהיה בין הטלת מסים חדשים לבין קיצוצים במשרדי הממשלה, לרבות משרד הביטחון, אך ככל הנראה מבלי לקצץ בתקציב משרד הבריאות. הדילמה תהיה האם להעלות את המע"מ הכללי, להטיל עוד מסי צריכה או להעלות עוד את מס ההכנסה. אפשרות נוספת היא ביטול הפטורים על מכסי היבוא וכמובן השילוב בין כל הצעדים הללו.
חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P נתנה הצצה נדירה לדילמות שנמצאות על שולחנו של שר האוצר, ישראל כץ: הוצאות הקורונה חורגות מרף 100 מיליארד שקלים, התוצר המקומי יתכווץ ביותר מ־70 מיליארד שקלים, הגירעון בתקציב עלול להרקיע לכ־140 מיליארד שקלים. סוכנות הדירוג מעריכה כי כבר בשנת 2021 המשק יחזור לצמיחה מהירה של 6% - אבל רק בשנת 2022 הגירעון בתקציב יחזור לרמתו משנת 2018.
מפקח חדש
גם בבנק ישראל נערכו חילופים משמעותיים, כשיאיר אבידן נכנס לתפקידו כמפקח על הבנקים, במקום המפקחת היוצאת, ד"ר חדוה בר, שבשל משבר הקורונה האריכה מעט את כהונתה.
"אני נרגש ודרוך עם כניסתי לתפקידי המאתגר והמחייב" - אמר אבידן, שעבר חפיפה לתפקיד בשבועות האחרונים. עם כניסתו לתפקידו אמר אבידן: הפיקוח על הבנקים ימשיך לפעול על מנת לוודא את יציבותה של המערכת הבנקאית, המשך התפתחותה ותמיכתה בהנעת המשק, וברווחת לקוחותיה, תוך תמיכה בהתפתחותה הטכנולוגית והדיגיטלית. בד בבד נבטיח את נגישות המערכת הבנקאית לכלל המגזרים ושכבות האוכלוסייה, נתמוך בהמשך פתיחתה לתחרות תוך שמירה והבטחת שקיפות והוגנות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קידם את פניו ואמר כי "יאיר נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת. 30 שנות ניסיונו בשלל תפקידים במערכת הבנקאית והפיננסית הקנו לו את הידע והיכולות הנדרשות להוביל את הפיקוח על הבנקים".
פרופ' ירון ציין כי אבידן לקח חלק בדיונים המקצועיים וההחלטות בנוגע למשבר הקורונה. יאיר אבידן הוא מינוי נוסף של פרופ' ירון, שמינה את המשנה שלו, אנדרו אביר, ואת פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי למנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.
