האוצר יציע שורה של קיצוצים בתקציב הציבורי, בעיקר בשכר ובתקנים של עובדים במגזר הציבורי. באוצר מדגישים כי רפורמות העומק המוצעות, באמצעות חוק ההסדרים שיובא היום לממשלה, הן זרוע נוספת וארוכת טווח למימון התוכנית הכלכלית.
דיונים על מתווה אפשרי החלו עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, ולא תהיה מניעה למימוש חלק מההצעות. אלו יהיו החלקים הקשים של התוכנית של האוצר. שר האוצר ישראל כץ ייבחן למעשה לפי מידת הצלחתו בניצול המצב כדי להשיג יעילות וקיצוץ במגזר הציבורי, שנהנה בשנים האחרונות מהצמיחה הגבוהה ביותר בשכר ובתקנים.
"המשבר יצר הזדמנות, ויש נכונות גבוהה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות להתניע תוכנית שתייעל את המערכת הפרטית והציבורית לטווח הארוך, כדי להגיע לצמיחה ביום שאחרי הקורונה", מבהירים בסביבת השר, "משבר הקורונה הוחרף במידה רבה בגלל חוליים שהיו עוד קודם לכן במשק הישראלי, ובראשם מכשולים ביורוקרטיים בלתי נסבלים שמקשים שלא לצורך על בעלי העסקים".
אחת הדרכים המרכזיות לעידוד הצמיחה היא פישוט הרגולציה. היום יונחו על שולחן הממשלה שתי רפורמות חדשות, העשויות להוות בשורה משמעותית עם השלכות ארוכות טווח על היבוא לישראל, ובפרט על מכון התקנים. המכון מהווה לעיתים קרובות חסם כניסה משמעותי ליבוא בדמות דרישות מופרזות, יקרות ומיותרות מיבואנים.
ההחלטה הראשונה היא קביעת לוחות זמנים קצרים לתהליך מיפוי כל התקנים המסתתרים בכל החוקים והתקנות, בחינתם לאור התקנים המקובלים בעולם והכנתם לקראת ביטול התקנים המיותרים הייחודיים לישראל. ההחלטה השנייה היא להעביר מוצרים רבים למסלול יבוא ידידותי יותר, המתבסס על תצהירים ומייתר את הצורך בבדיקות מעבדה. הבדיקות, מעבר לעלותן הישירה ולעיכובים שהן מייצרות, מעמיסות על היבואנים ביורוקרטיה רבה ותורמות ליוקר המחיה של מוצרים מיובאים וחומרי גלם.
"הרפורמות הללו יפגעו בכוחו המונופולי של מכון התקנים ויצמצמו משמעותית את הביורוקרטיה שסובלים ממנה עסקים קטנים, ושמגלגלת עלויות עצומות על האזרחים", אומר ל"ישראל היום" ברק הרשקוביץ, ממייסדי מיזם "שולה המוקשים", אשר יחד עם פורום קהלת ו"השולמנים" מקדמים את הרפורמות לפתיחת היבוא ולהפחתת הביורוקרטיה.
"צריכים לעמוד בלחצים"
הרשקוביץ מזהיר מפני לחצים כבדים לוותר על רפורמות אלו: "אנחנו מאמינים ומקווים כי משרד האוצר והממשלה יעמדו בלחצים. דווקא בעת משבר כלכלי שפוגע ברמת החיים של האזרחים ובעסקים הקטנים, הרפורמה היא צינור חמצן חיוני".
בדיון היום על חוק ההסדרים יעלה גם מימון פרויקט הרכבת התחתית בגוש דן, שעלותו מוערכת ב־150 מיליארד שקלים - נתון שהופך את המטרו לפרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה.
הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר וראש פורום קהלת לכלכלה, ד"ר מיכאל שראל, מתנגד בחריפות להכללת הפרויקט בחוק ההסדרים. בנייר עמדה שפרסם במסגרת קהלת יחד עם ד"ר אשר מאיר, טוען שראל כי הפרויקט סובל מחוסר ודאות קיצוני וכי התשואות ממנו עלולות להיות נמוכות דרמטית מהמתוכנן, עקב משבר הקורונה.
עוד בנושא:
האוצר מכין תוכנית לפתיחת השוק החקלאי
האוצר מסרב למו"מ עם העובדים הסוציאליים - סיום שביתה מתרחק
נתניהו הודיע: מענק מיידי לעצמאים, דמי אבטלה עד יוני 2021 ושורת הקלות והטבות
לדברי הכלכלן הראשי באוצר לשעבר, "מתווה המימון המוצע נחות. גם בהנחה שיוצגו התחשיבים וממשלת ישראל תשתכנע לגמרי שלפרויקט זה תוחלת חיובית". שראל סבור גם כי האוצר נוהג בחוסר שקיפות כשהוא מתאר את הפרויקט כבעל תשואה גבוהה. אך בפועל "טענה זו אינה מגובה כלל בנתונים או בפרסומים, ולכלכלנים שאינם מעורבים בעבודת הצוות שמוביל אגף התקציבים, לחלוטין לא ברור מהם ההנחות והחישובים העומדים מאחוריה".
מהאוצר נמסר: "מחקר בחינת כדאיות מערכת המטרו החל לפני יותר משנה ונמצא כעת בשלביו הסופיים. תוצאות המחקר המצביעות על כדאיות גבוהה לפרויקט יפורסמו לציבור בשבוע הקרוב, במקביל להזמנה לכנס שבו יוצגו הדברים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו