הרשתות הקמעונאיות הודיעו על כוונתן לעתור לבג"ץ נגד החלטתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, להחיל את חוק הפיקדון גם על בקבוקים של 1.5 ליטר.
הכרעת השרה באה לאחר מאבק רב שנים בין יצרני המשקאות ורשתות השיווק לבין ארגונים ירוקים, כאשר המוביל בהם הוא אדם, טבע ודין. המשרד להגנת הסביבה ייתן למשק תקופת היערכות של כשנה לפני הרחבת חוק הפיקדון. לטענת הרשתות מדובר במהלך שייקר את עלות המשקאות, מכיוון שהתפעול יושת עליהן, במקום הצעתן להציב מכונות אוטומטיות ברחובות.
לטענתן, עד כה רוב איסוף הפחיות מתבצע על ידי אוכלוסיות לא רלוונטיות מתוך פחי האשפה ולא באמצעות משקי הבית. יישום החוק ידרוש מהרשתות להקצות מקום אחסון וכוח אדם לניהול מלאי הבקבוקים למחזור.
עו"ד נופר טל, מומחית ברגולציה וקמעונאות ויועצת משפטית לרשתות שיווק ומזון, אמרה ל"ישראל היום" כי "בכוונת הקמעונאים, או לפחות חלקם, לעתור לבג"ץ בימים הקרובים נגד הפגיעה החמורה והלא חוקתית בזכות היסוד שלהם לקניין מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
עו"ד טל הוסיפה כי לדעתה גם חוק הפיקדון על פחיות ובקבוקים היה לא סביר כשהטיל את עלות יישומו על המרכולים. היום הפגיעה הופכת להיות חמורה יותר בגלל נפח הבקבוקים.
עו"ד טל: "חוק הפיקדון המורחב למעשה פותח פתח לארגוני טרור מהרשות הפלשתינית לייצר לעצמם נתיב הכנסה קבוע, באמצעות החדרת בקבוקים מהגדה לישראל באמצעות שיתופי פעולה עם גורמי פשיעה מקומיים. השיטה הזו מוכרת מאירופה, שם תופעת 'נדידת הבקבוקים' מוכרת שנים רבות. השיטה היא מאוד פשוטה ליישום, לוקחים בקבוקים ממדינה בה אין פיקדון או שדמי הפיקדון בה נמוכים ממדינה שכנה, אליה משנעים את הבקבוקים וכך מרוויחים הרבה יותר על כל בקבוק. ההערכות של מומחים בתחום המחזור והרגולציה מדברות על צונאמי של בקבוקים שיגיעו מהגדה אלינו. כבר היום ישנם ניסיונות חוזרים ונשנים להחדרת פחיות ובקבוקי משקה קטנים על בסיס אותה שיטה, אך הכדאיות והרווח הצפוי מהבקבוקים הגדולים צפויה לגרום לתעשייה של ממש סביב הנושא ובכך חוק הפיקדון יהפוך בלי שאיש מתכוון לכך לחוק למימון טרור. עוד לא מאוחר לשנות את הגזירה"
עוד טוענת כי החוק הזה יחייב כל בעל חנות שגודלה הוא יותר מ-100 מ"ר, לנהל מחסן של בקבוקים משומשים עם לכלוך שיוכנס לאזור שאמור להיות סטרילי ככל האפשר.
"הפיקדון – על חשבון הלקוחות"
טענה נוספת של עו"ד טל היא שברשות אין חוק פיקדון והחוק כאן שייתן ערך של 0.7 שקלים למכל ריק, יהווה תמריץ להברחת בקבוקים לישראל. כיום השינוע של בקבוקים ריקים תמורת 0.3 שקלים משתלם פחות, ולכן כנראה רק חלק קטן מהמחזור מקורו בהברחות מסוג זה. בעייתיות נוספת בחוק: דווקא בחנויות שכונתיות, לדוגמה באזורים של חרדים שצורכים שתייה בבקבוקים גדולים, לא תהיה להם חובה לקבל בקבוקים למחזור, מכיוון שמדובר בחנויות קטנות יותר מ-100 מ"ר, אך הלקוחות ישלמו את דמי הפיקדון.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "עם החלת הפיקדון, ישראל מצטרפת למועדון מתרחב של מדינות מפותחות ומתקדמות אשר החילו פיקדון על כלל בקבוקי המשקה. מכונות האיסוף יאפשרו לציבור למחזר בקלות ויסייעו בניקיון המרחב הציבורי. בניגוד לנטען, אין כל מניעה להציב את המכונות גם בחניון או בחזית הסופרים.
"באשר להברחה וליבוא של בקבוקים מהרשות הפלשתינית: ניתן להזדכות בסופרים רק עבור בקבוקים המסומנים בפיקדון. על בקבוקים ללא סימון פיקדון לא תתאפשר קבלת החזר. כמו כן, בית העסק אינו מחויב לקבל מאותו צרכן יותר מ-50 מכלי משקה ריקים מסומנים ביום, כך שהטענה בדבר 'משאיות מוברחות של בקבוקים המגיעות לסופרים' אינה הגיונית".
