חודש דצמבר 2020 סיים את השנה הקשה של שוק העבודה והכלכלה הישראלי ללא בשורות מעודדות. בתחילתו היו רשומים 628.6 אלף דורשי עבודה, ובסופו 658.9 אלף. כך עולה מניתוח מגמות דצמבר בשירות התעסוקה.
יש לציין כי במהלך חודש דצמבר כולו היו רשומים 708.4 אלף דורשי עבודה פעילים. נתון זה מהווה ירידה של 5.6% במספר דורשי העבודה, שעמד במהלך כל נובמבר על 810.6 אלף. חשוב להדגיש כי שיעור דורשי העבודה בחודש נובמבר היה גבוה יותר כיוון שהוא כלל עשרות אלפי אנשים שדיווחו חזרה לעבודה במהלך נובמבר. מבין כלל דורשי העבודה בחודש דצמבר, 385.6 אלף גברים ונשים היו בחל"ת. בתחילת החודש עמד מספר דורשי העבודה הפעילים על 628.6 אלף, אך בסוף החודש עלה מספרם ל-658.9 אלף.
סביב הסגר, שהחל בשבוע האחרון של דצמבר, ניכרו מגמות המוכרות מסגרים קודמים. חלו עליות במספר דורשי העבודה החדשים הנמצאים בחל"ת, בשיעור דורשי העבודה הצעירים ובמניין הנשים הנרשמות כדורשות עבודה. בנוסף, לקראת סוף החודש הייתה עלייה תלולה ברישום דורשי עבודה העוסקים בתחום המכירות והשירותים. זאת טרם השבתת מערכת החינוך, שהשפעותיה נראו רק בינואר 2021.
בעקבות הזינוק בתחלואה: ישראל נכנסה לסגר שלישי // צילום ארכיון: פז בר ו-Newsenders
עוד עולה מהדו"ח כי בדצמבר חל היפוך מגמה ביחס שבין הנרשמים והחוזרים. בעוד שבאוקטובר ובנובמבר מספר החוזרים היה גבוה ממספר הנרשמים, הרי שבדצמבר 81.4 אלף נרשמו בשירות התעסוקה כדורשי עבודה. מדובר בפי 2.4 ממספרם של האנשים שחזרו לעבודה, שעמד על 34 אלף. בחודש נובמבר, לעומת זאת, היו 53,276 נרשמים בשירות התעסוקה לעומת 82,936 חוזרים. בחודש אוקטובר היו 109,848 נרשמים בשירות התעסוקה, לעומת 121,351 חוזרים.
שיעור הנרשמים עקב חל"ת עמד בדצמבר על 64%, לעומת 45.5% בנובמבר. זהו שיעור נמוך של יציאה לחל"ת בהשוואה לחודשי הסגר השני, ספטמבר-אוקטובר. בין הסיבות לכך ניתן לציין שנכון לדצמבר המגבלות על מערכת החינוך נותרו מעטות יחסית, ושחלק גדול מדורשי העבודה שהיו בסיכון לחל"ת עוד לפני הסגר כבר יצאו לחל"ת בחודשים קודמים והענפים שבהם עבדו לא הספיקו להשתקם.
שיעור הפיטורין ירד מ-28.8% בנובמבר ל-18.4% בדצמבר, אך מספר המפוטרים נותר כמעט ללא שינוי - כ-15 אלף. אחוז האבטלה מסיבות נוספות ירד מ-8.85% בנובמבר ל-6.7% בדצמבר. אחוז המתפטרים ירד מ-9.4% בנובמבר ל-6.1% בדצמבר, ואחוז מקבלי הבטחת הכנסה ירד מ-7.5% ל 4.8%.
חוסר יציבות תעסוקתית בקרב צעירים
מהדו"ח עולה כי המשבר ממשיך לתת את אותותיו על הצעירים והפגיעים ביותר בשוק העבודה. הנרשמים כדורשי עבודה מקבוצת הגיל עד 24 עמדו בדצמבר על נתון כמעט זהה לנובמבר – 23.7%. זאת לאחר עלייה עקבית בשיעור הנרשמים מקבוצה זו מאז חודש אוגוסט. מנגד, שיעור החזרה לעבודה בקרב אותה קבוצה צעירה קפץ מ-18.3% בנובמבר ל-22.1% בדצמבר.
בשירות התעסוקה מציינים כי נתונים אלה מלמדים על חוסר היציבות התעסוקתית של צעירים בשוק העבודה לנוכח הסגרים, אשר עלול לפגוע בהתפתחות הקריירה העתידית שלהם, אם לא יוקדשו מאמצי סיוע מיוחדים שיתמקדו בקבוצה זו.
בקבוצות הגיל הבוגרות 54-35 וכן בגילאי 55 ומעלה ניתן לראות עלייה בשיעור הנרשמים, מנתון של 43.4% לשתי הקבוצות יחד בנובמבר ל-46.3% בדצמבר. כמו כן, ניכרת ירידה בשיעור החוזרים לעבודה בקבוצות אלה מ-52.3% בנובמבר ל-47.1% בדצמבר.
ירידה בשיעור החוזרות לעבודה
נתון מטריד ובולט הוא ששוב חל זינוק ברישום נשים כדורשות עבודה בסגר. זינוק זה החל לבוא לידי ביטוי כבר בתחילת הסגר בדצמבר. שיעור הנרשמות בשירות התעסוקה בחודש דצמבר עמד על 59.7%. נתון זה גבוה מזה שנרשם באוקטובר (55.7%) ובנובמבר (53.4%). עם זאת, מכיוון שמערכת החינוך המשיכה לפעול בשבוע הראשון של הסגר השלישי, הנתון של דצמבר נמוך מהשיעור החריג יותר שנרשם בסגר השני שחל בספטמבר, אז הוא עמד על 62.4%.
בנוסף, בדצמבר חלה ירידה בשיעור החוזרות לעבודה, על רקע מיצוי החזרה של דורשי עבודה מחל"ת בימי ההקלות החלקיות במשק בין הסגר השני לשלישי. שיעור החוזרות לעבודה עמד בדצמבר על 57.8%, לעומת 61.2% בנובמבר ו-65.6% באוקטובר.
לעומת זאת, אחוז הגברים שנרשמו בשיעור התעסוקה בחודש דצמבר עמד על 40.3. בחודש נובמבר עמד שיעור זה על 46.6%, באוקטובר על 44.3% ובספטמבר על 37.6%. אחוז הגברים שחזרו לעבודה בדצמבר עמד על 42.2. זאת לעומת 37.9% בנובמבר ו-34.4% באוקטובר.
14.7% חוזרים לעבודה במגזר הערבי
עוד עולה מהדו"ח כי חלה ירידה בקרב הנרשמים החרדים והערבים כדורשי עבודה. בקרב הנרשמים החרדים חלה ירידה קלה בדצמבר עם שיעור של 5% נרשמים. זאת לעומת 6.4% נרשמים בנובמבר. בנרשמים במגזר הערבי הייתה ירידה מ-22.2% בנובמבר ל-19% בדצמבר.
הקבוצה הבולטת ביותר מקרב הנרשמים החדשים כדורשי עבודה בדצמבר הייתה קבוצת היהודים הלא-חרדים ואחרים, שטיפסה מנתון של 71.4% בנובמבר ל-76.1% בדצמבר. בחודש אוקטובר עמד שיעור זה על 73.9%.
מגמות מעורבות נרשמו בנתוני החזרה לעבודה. שיעור החזרה לעבודה בקרב היהודים הלא-חרדים ירד מעט מאוד בדצמבר בהשוואה לנובמבר, אך נותר גבוה יחסית. שיעור זה ירד מ-81.3% בנובמבר ל-80.1% בדצמבר. באוכלוסייה הערבית שיעור החזרה לעבודה עלה מ-12.9% בנובמבר ל-14.7% בדצמבר, אך מדובר עדיין בשיעורים נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הרישום שלהם כדורשי עבודה. בקרב החרדים שיעור החזרה לעבודה ירד מ-5.8% בחודש נובמבר ל-5.2% בחודש דצמבר.
משלחי היד שהכי נפגעו הם תחומי המכירות והשירותים. העובדים ספגו פגיעה משמעותית בדצמבר, שבאה לידי ביטוי ברישום כדורשי עבודה בשיעור גבוה של 35.3%. מדובר בנתון זהה לזה שנרשם בחודש בספטמבר, עם תחילת הסגר השני. בין עובדים אלה נמנים עוזרי מכירה בחנויות, מלצרים וברמנים. על רקע פתיחת חנויות ושירותי איסוף עצמי במסעדות בשלהי נובמבר ובתחילת דצמבר, קבוצת משלחי יד זו הייתה גם הקבוצה הגדולה ביותר של דורשי עבודה שחזרו לעבודה בדצמבר עם שיעור של 31.3%.
"רבים מהיוצאים לחל"ת לא חוזרים לעבודתם"
יש לציין כי נתוני המתייצבים בשירות התעסוקה הם חלק מתוך מארג גדול יותר של שוק העבודה הישראלי. לפי הלמ"ס, בחודש דצמבר 2020 עמד מספר המשתתפים בכוח העבודה הכולל את הבלתי מועסקים, השכירים והעצמאים על 4.053 מיליון. מדובר בנתון שאינו מנוכה עונתיות. נתון זה משקף ירידה של 0.6% מחודש נובמבר. במקביל למספר הגבוה של דורשי העבודה, לא חל שינוי מהותי במספר המשרות הפנויות, שעלה מ-59.6 אלף בנובמבר ל-60.2 אלף בחודש דצמבר. על מנת לצאת ממשבר התעסוקה ולהחזיר כמה שיותר דורשי עבודה לשוק העבודה, מדינת ישראל תהיה חייבת להשקיע ביצירת משרות חדשות רבות יותר.
לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "בשלב זה החשש העיקרי הוא ביחס לדורשי עבודה העלולים להיקלע לאבטלה כרונית בין אם פוטרו או נמצאים בחל"ת ממושך, וכתוצאה מכך הם יתקשו לחזור למעגל העבודה גם בתום הסגר וחזרת המשק לשגרה. היציאה מהסגרים הקודמים לימדה אותנו כי רבים מהיוצאים לחל"ת לא חוזרים לעבודתם לאחר מכן, ויש קבוצות שנפגעות במיוחד וזקוקות למיקוד מאמצים סביב הצרכים והמאפיינים הייחודיים להן".
גראור ציין כי "שירות התעסוקה נערך לפתיחת המשק וגיבש את תוכנית חוסן תעסוקתי, שתספק מענה מותאם למאפייני שכבות אוכלוסייה וענפי תעסוקה. תוכנית זו תסייע לחזרתם המיטבית של דורשי העבודה, ובפרט לאלו שנקלעו לאבטלה ממושכת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו