לפחות שני שלישים מעובדי משרדי הממשלה מצויים בסכסוך עבודה - כך עולה מדו"ח חדש של משרד האוצר על השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2019.
על פי דו"ח הממונה על השכר באוצר שפורסם אתמול, מתוך כ־70 אלף עובדים במשרדי ממשלה, לפחות כ־48 אלף מצויים בסכסוך - כלומר, יכולים מהיום למחר להשבית את פעילותם בשל טענותיהם לפגיעה בתנאי העסקתם. באוצר מציינים כי גם מקרב השליש הנותר, אלו שאינם מצויים בסכסוכי עבודה, דוגמת עובדים בעלי חוזה אישי - מצטרפים למסוכסכים מיוצגים, כמו גם סכסוכים קטנים יותר ברמה המחלקתית שאמנם לא מופיעים בסטטיסטיקות אך הם בעלי פוטנציאל נזק למשק.
הסכסוכים אינם מסתיימים במהרה, ועל פי הנתונים, כמחציתם נשארים פתוחים יותר משנתיים ו־16% יותר משלוש שנים. "יכולת זו של ארגוני העובדים להכריז במפתיע על שביתת בזק מתוקף סכסוך שנותר פתוח במשך שנים מונעת מהמעסיק במקרים רבים את האפשרות להיערך לשביתה ולהידברות בין הצדדים ומשמשת כלי מרכזי להפעלת לחץ על הממשלה", נכתב בדו"ח של האוצר.
שיאני הסכסוכים הם עובדי רשות המסים, שנכון לשנת 2019 (השנה שאליה מתייחס הדו"ח), כמעט כולם (95%) מצויים בסכסוך. מקרב עובדי משרד הבריאות רק 8% אינם מסוכסכים, וגם רשות האכיפה, משרד החוץ ומשרד החקלאות מככבים. משרד התקשורת הוא בעל היקף הסכסוכים הנמוך ביותר (43%), אך כפי שמצוין בדו"ח, גם צעדים ארגוניים של חלק קטן מהעובדים יכולים במקרים רבים להשבית פעילויות חיוניות של המשרד - בשל תלות הדדית בין התפקידים.
למרבה הפלא, העובדים המסוכסכים אינם מהשכבות החלשות של המגזר הציבורי. נהפוך הוא, "שכרם הממוצע של העובדים בסכסוך גבוה מהשכר הממוצע במשק" - בשיעור של כ־20%, קובעים באוצר. שכר זה עומד על כ־16 אלף שקלים בחודש - עלייה של 2.2% בהשוואה ל־2018. עליית השכר רלוונטית גם לאלו המצויים ב"סכסוך דירוגי": סכסוך של כל העוסקים במקצוע עם המעסיק הציבורי. מנתוני האוצר עולה כי הפרקליטים בשירות המדינה מוליכים את רשימת השכר מבין עובדי הממשלה המצויים בסכסוך דירוגי, עם שכר ממוצע של יותר מ־24 אלף שקלים לחודש. קטגוריית "המשפטנים", המצויים בהסכם קיבוצי, תופסת את המקום השלישי עם יותר מ־22 אלף שקלים לחודש. ביניהם ניצבים אנשי שירות החוץ (23.1 אלף) ובמקומות 4-5 עובדי האקדמיה והמנהלה.
הממשלה מתגמלת
חייהם של עובדי משרדי הממשלה מפנקים במיוחד, והם זוכים בתנאי עבודה טובים בהרבה ממה שנדרש על פי חוק: פחות שעות עבודה, יותר ימי חופשה ומחלה, זכאות לצבירת ימי חופשה, שעות חופשה להורים בחודשי הקיץ, וכמובן ימי השתלמות, גיבוש והכשרה: "הטבות אלה הופכות את העבודה בשירות המדינה למתגמלת במיוחד", מודים באוצר.
בד בבד, מתברר שכמעט רבע מהשעות המדווחות מקרב עובדי משרדי הממשלה אינן בגין עבודה בפועל, אלא בגין חופשה, מחלה, גיבוש והדרכות, מילואים או הטבות של שירות המדינה.
הדו"ח מתייחס למגזרים ציבוריים נוספים: במערכת הבריאות הממשלתית עמד השכר הממוצע על 18,990 שקלים - הגבוה ביותר בסקטור הממשלתי. לצד ביטחון תעסוקתי, העבודה במערכת הבריאות הממשלתית מאופיינת גם בשכר גבוה ביחס למגזר הפרטי - 81% מהעובדים מקבלים מעל השכר הממוצע במשק. למרות זאת כאמור, רובם המוחלט מצוי בסכסוך.
הרופאים מובילים את טבלת השכר בפער ניכר מתפקידים אחרים, עם שכר ממוצע של כ־37 אלף שקלים בחודש. הרופאים הוותיקים מרוויחים פי חמישה מאלו הצעירים - הפער הגדול ביותר במגזר הציבורי. שכרם הממוצע של רופאים מתמידים שהחלו לעבוד בשנת 2010 עלה ב־123.6% במשך העשור מיום כניסתם לתפקיד. הרפורמות למשיכת רופאים לפריפריה, שעלותן מוערכת בכ־2 מיליארד שקלים, נחלו כישלון. "תוצאות אלו מעלות סימן שאלה בנוגע לכדאיות ביחס לעלות", מציינים באוצר ומציעים פתרונות אלטרטיביים למשיכת רופאים לפריפריה.
במערכת החינוך הממשלתית הגיע השכר הממוצע ל־13,688 שקלים. מספר המשרות במערכת גדל ב־23% ומספר העובדים גדל ב־25% - בעוד מספר התלמידים גדל ב־18% בלבד. מספר התלמידים למורה הוא מהנמוכים במדינות ה־OECD. הרפורמות במערכת החינוך הגדילו את תקציב שכר עובדי ההוראה במערכת החינוך כולה בעשרות אחוזים ובשנת 2019 הוא עמד על כ־38.6 מיליארד שקלים. עם זאת, מציינים באוצר, לא חל שיפור במיומנויות עובדי ההוראה והם בין הנמוכים
פורשים מיליונרים
במערכת הביטחון, סכום תשלומי הפנסיה לפורש מצה"ל (בממוצע) עומד על 7.72 מיליון שקלים (לא מהוון), סכום גבוה יותר מהמשולם בשאר הגופים. כמו כן יצוין כי פורשים מצה"ל מקבלים הגדלה בקצבתם ("הגדלות רמטכ"ל"). בחינת תקינות תשלום זה נמצאת כיום בדיון בבג"ץ.
מהמחקר עולה כי שיעורי המוביליות בקרב עובדי המגזר הציבורי נמוכים משיעורם במגזר הפרטי. הוותק הממוצע במקום העבודה הנוכחי של העובדים במגזר הציבורי גבוה מזה של העובדים במגזר הפרטי בכל גיל. ההסתברות שעובד מהמגזר הציבורי יחליף עבודה היא כ־50% מהסבירות שעובד מהמגזר הפרטי בעל אותם מאפיינים יחליף עבודה. פיטורים נפוצים פי שלושה במגזר הפרטי מאשר בציבורי. "העלייה האוטומטית בשכר, ללא תלות בביצועי העובד, מייצרת תחושת התקדמות גם בלי התקדמות בפריון העבודה או בביצועים", נכתב בדו"ח. ציון הפסיכומטרי של עובדים שמתחילים לעבוד במגזר הציבורי נמוך מציון הפסיכומטרי הממוצע של עובדים שעוזבים את המגזר הציבורי.
הממונה על השכר, קובי בר־נתן, מסר: "מהדו"ח עולה, כי במגזר הציבורי קיימת גמישות העסקה מוגבלת, המתבטאת במוביליות נמוכה של עובדים ביחס למגזר הפרטי. משבר הקורונה והצורך בצמצום הגעת העובדים למקום העבודה במהלכו, תוך מתן דגש על שירותים מסוימים על חשבון אחרים, הדגישו את החשיבות הרבה במתן גמישויות העסקה רבות יותר להנהלות. המשבר יצר הזדמנות חשובה לקידום שינויים מבניים ארוכי טווח שישפרו את פריון העבודה וייעלו את המערכות הציבוריות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו