"יוקר המחיה? המדינה שלנו מונופוליסטית וכוחנית, לאזרחים אין הרבה ברירות"

בתקופה האחרונה לא יורד שוק המזון מהכותרות, ומציב בחזיתו נושאים בוערים. כך, למשל, ניצבים במוקד יוקר המחיה והמאבקים שבין הרשתות לספקים על רקע בקשת הספקים להעלות מחירים; וזאת לצד הצפי להשתנות השוק, על רקע כניסת המותג הבינלאומי "קרפור" שיגיע לארץ על ידי קבוצת יינות ביתן הכוללת גם את מגה, ויחליף בהדרגה את סניפי הקבוצה.

על רקע עליות המחירים בענף המזון והשינויים הצפויים בקרוב, שאלנו את בכירי רשתות המזון הגדולות בישראל מי אשם ביוקר המחיה, האם גם להם יש חלק במחירים הגבוהים שאנחנו משלמים על מזון, מה הסיכוי שקרפור אמנם תבצע מהפיכה בשוק, וגם - האם הם חושבים שבעתיד הקרוב לא יהיו קופאים וקופאיות בסניפים.

כאמור, על רקע היחסים העדינים שבין הספקים לרשתות יש לא מעט רשתות שמאשימות את הספקים ביוקר המחיה; ואילו מנגד - ישנם גורמים שמאשימים גם את הרשתות ב"חגיגה", שבסוף מסתכמת בחור בכיסם של הצרכנים.

אז כיצד מתמודדות הרשתות עם יוקר המחיה בישראל? לדברי ניר מטוסביץ, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל סחר ושיווק בשופרסל, הרשת הגדולה בישראל, "אל מול יוקר המחיה, אנחנו מחזקים את המותג הפרטי שלנו, שהמוצרים שלו זולים מהקטגוריה, וכמובן מדובר במוצר אשר נבדק איכותית. בלמעלה מ־90% מהמקרים המותג הפרטי זול יותר. יכול להיות שנקודתית מותג כזה או אחר יערוך מבצע. ברוב המכריע, בטח במחירון, הוא יותר זול מהותית ומדובר במותג באיכות גבוהה.

"העמקנו את מחלקת האיכות והוספנו לה תקנים, נוסיף השנה עוד חדשנות רבה לצד העגלות החכמות והקופות העצמאיות, וניכנס לקטגוריות חדשות. בשופרסל אונליין יש לנו מחירים טובים והמון מבצעים. מדובר בהנגשה של מחירי שופרסל דיל וזמינות גבוהה בכל הארץ.

באשר להטבות אומר מטוסביץ: "במועדון הלקוחות החדש שלנו אנחנו מציעים צבירת מטבעות. עצם הצבירה של מטבעות סופרים נותנת ערך שלא בא לידי ביטוי בהשוואות סלים, היות שחברי המועדון שלנו ממירים את זה לכסף. מדובר בסכומי עתק שאנחנו משקיעים בזה. חברי המועדון שלנו, שמהווים מעל 80% מהקונים ברשת שופרסל, יכולים לממש את המטבעות בשופרסל וב־150 נקודות ורשתות שונות, כמו גם באמצעות תו הזהב ופייבוקס. כלומר, הצרכן קנה וצובר מטבעות ויכול להמיר אותם לכסף בתוך שופרסל ומחוץ לשופרסל. בנוסף, אנחנו מציעים קופונים במועדון שמותאמים אישית לאנשים, לפי מה שהם אוהבים לקנות".

מי יוריד את המסים?

רמי לוי אומר שהרשת שלו עוזרת להילחם ביוקר המחיה. לדבריו, "אם הרשת שלי לא היתה, יוקר המחיה היה הרבה יותר גבוה. רואים שאנחנו מוכרים הכי זול בארץ. זה מאפשר לקנות גם לאותם צרכנים שקשה להם. את כל זה אנחנו עושים בלי לפגוע באיכות ובשירות. בנוסף, כשנכנסים לסניף, רואים שלצרכן יש כוח בידיים. יש לו גיוון רחב והוא לא חייב לקנות בכל מחיר. יש מבצעים שונים, ואם הצרכן יעשה קנייה חכמה הוא יוכל לחסוך עשרות אחוזים".

אם אתם באים לקראת הצרכן, מי אחראי ליוקר המחיה?
"המדינה שלנו היא הבעיה שבגללה נוצר יוקר המחיה, והמדינה שלנו היא האחראית, נטו, ליוקר המחיה. מדובר במדינה ריכוזית, מונופוליסטית וכוחנית. לאזרחים אין הרבה אפשרויות. ברגע שמעלים את מחירי הארנונה, החשמל והדלק, האזרחים חייבים לשלם. כשהמדינה גובה מכסים ומסים חייבים לשלם אותם, וכשהמדינה מייצרת רגולציה מיותרת, חייבים ללכת בדרך שלה. כשהמדינה גובה מעל 100% מסים על רכבים חדשים - חייבים לשלם, את מס הבלו על הדלק חייבים לשלם.

"בנוסף, המדינה מוכרת קרקעות שמעלות את מחיר הדירה. היא משחקת משחק כפול - מצד אחד היא אומרת שהיא רוצה להוריד את המחירים ומצד שני היא מוכרת למרבה במחיר. היא מוכרת את הקרקעות במחירים מופקעים, ומצד שני היא אומרת שהמחירים עלו.

"אם הם היו רוצים לטפל ביוקר המחיה, היו צריכים להוריד מסים, מכסים ורגולציה. בסוף, המדינה צריכה לגבות מסים, אבל היא צריכה לעשות זאת מצמיחה ולא על מוצרים שאין להם גידולים בארץ, כדי לשמור על החקלאי. מי ששומר על החקלאי זה הצרכן. אם יהיה לאנשים כסף, הם יקנו יותר והמדינה לא תצטרך לגבות מסים מדברים שהיא לא צריכה לגבות כמו דגים, שמן זית, דבש וגבינה צהובה. מצד אחד טוענים שהמחירים יקרים, אבל הם גובים מכסים. בנוסף, שיפחיתו את הרגולציה".

פירות וירקות במחירי הפסד

ברשת יוחננוף מתנגדים לעליות המחירים מצד הספקים. לדברי המשנה למנכ"ל אלעד חרזי, "אם נתייחס לעניין הספקים ועליות המחירים, מובן שהספקים שולחים ניירות ורוצים להעלות מחירים. אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו במשא ומתן איתם כל הזמן, כדי לא להעלות מחירים. מצד שני, אנחנו מציעים יתרונות על המדף. אנחנו מאיצים את פתרונות המותג הפרטי שנותן תמורה ראויה לכסף. בסופו של דבר, הכדור בידיים של הצרכן. הוא בוחר אם להרים מהמדף מותג יקר או זול. ברגע שהוא יבחר נכון, הוא יכול להשפיע על דרישות הספקים. במותג הפרטי שלנו אנחנו כבר שוקדים על מוצרי מזון. יש לנו כבר פופקורן למיקרו, שמן זית ואורז בסמטי. אנחנו שוקדים על עוד עשרות פריטים בתחום השוקולד, ממרחים, רסקים, ופלים וממתקים".

חי משיח, מנהל השיווק של רשת "סטופמרקט", אומר כי "מעבר לחשיפת שיניים באגף הסחר, אין יותר מדי מה לעשות, חוץ מלדרוש את מחירי הקנייה הטובים ביותר שאנחנו יכולים לקבל, כדי לגלגל אותם לצרכן. עניין יוקר המחיה הוא בעיה עולמית. יש עליות משמעותיות במחירי המוצרים אשר מגיעים ביבוא באמצעות שילוח בים ובאוויר, וזה כמובן מעלה את המחירים לצרכן.

"מדברים הרבה על מחירי הפירות והירקות. עוד לפני הקורונה הצענו ימים קבועים כימי שוק לפירות ולירקות, שאותם אנחנו מוכרים במחירי הפסד. מדובר במגוון ענק במחלקה. למרות עליות המחירים, החלטנו להמשיך עם שוק הפירות והירקות, תוך שאנחנו משתדלים לתת מבצעים על הפירות והירקות שנצרכים באופן קבוע. במהלך כל השנה אנחנו מוכרים עגבנייה בימי השוק שלנו ב־3 שקלים, גם אם באותה תקופה מוכרים עגבנייה ב־16 שקלים. כנ"ל לגבי מלפפונים ועוד הרבה דברים אחרים".

לגבי היבוא המקביל, אומר גורם בענף כי "צריך להבין שרמת הזמינות של היבוא המקביל היא נמוכה ולא רציפה, ולכן לא ניתן לסמוך עליה. עבודה עם יבוא מקביל מביאה למחסור במוצרים על המדפים, מה שמייצר חוסר שביעות רצון אצל הצרכנים. אי אפשר להסתמך על זה לאורך זמן, כי לא תהיה סחורה על המדפים. אם במשך שבועיים לא יהיה לי מותג פופולרי, ההפסד במכירות יהיה גדול מהחיסכון.

"בנוסף, המדינה יכולה להיות הרבה יותר מעורבת מבחינת יוקר המחיה וגורם משפיע בכך שסל המוצרים יהיה זול יותר. למדינה יש עודפי מסים. המדינה לקחה מהכיס של הצרכנים בשנה האחרונה כמעט 2 מיליארד שקלים מגביית מס על משקאות ממותקים ועל כלים חד־פעמיים. מצופה שהמדינה תחזיר חלק מהכסף הזה לצרכנים על ידי סבסוד מוצרים בסיסים כמו ביצים, חלב, לחם ומוצרים נוספים".

יוסי שליו, סמנכ"ל הסחר והשיווק של "טיב טעם", אומר באשר ליוקר המחיה: "אנחנו בוחנים כניסה לעולם היבוא המקביל של מותגים גם בתחום המזון וגם בתחום שאינו מזון. בעולם היבוא אנחנו כבר נמצאים ומנסים כעת למצוא פתרונות לעליות המחירים.

"אנחנו מתמודדים עם יוקר המחיה באמצעות לחץ שאנחנו מפעילים על הספקים כדי למנוע עליות מחירים. אנחנו בוחנים בזהירות רבה כל בקשה, וברוב המקרים לא נענים לה, נכון לעכשיו, עד אחרי החגים.

"ככלל, כדי להוריד מחירים בשוק צריך לעשות מע"מ דיפרנציאלי על מזון, להוריד מכסים, לתת יותר מכסות ולהפחית רגולציה באופן משמעותי. חלק נכבד נגזר ממחיר האנרגיה (דלק, מסים - הי"ה) הוא בשליטת הממשלה. גם הציבור צריך קצת לשנות את הרגליו ופחות ללכת למותגים אלא ללכת לתחליפים שלא פחות טובים באיכותם".

"המחיר גבוה? אל תקנו"

אבל בשעה שרשתות המזון מסנגרות על עצמן ומאשימות את המדינה באחריות ליוקר המחיה, הדו"חות שלהן דווקא מראים על רווחים יפים ועל חלוקת דיבידנדים.

אז היכן האחריות של הרשתות עצמן? לדברי ניר מטוסביץ משופרסל, "יש לנו אחריות והפעלנו את מלוא האחריות שלנו מול דיפלומט. מנענו מהם להעלות מחירים. כשספק כמו דיפלומט לא מספק לי מוצרים, זה פוגע בלקוחות שלי - והלקוחות שלי הם הכי חשובים".

מטוסביץ מתייחס למאבק שהתגלע לאחרונה בין שופרסל לדיפלומט, על רקע דרישת האחרונה להעלות את מחירי מוצריה, מאבק שגרר קריאות לחרם מגורמים כמו יו"ר ההסתדרות ומצד שופרסל ורשתות אחרות, אשר הודיעו כי לא יאשרו את עליות המחירים בתקופה זו.

לאחר קריאות אלה דיפלומט התקפלה באופן חלקי והחליטה לדחות את העלאות המחירים לאחר החגים. לדברי מטוסביץ, "ברור לגמרי שלדיפלומט יש איפה לספוג, כמו שאנחנו ספגנו מול היצרנים הקטנים ועזרנו להם. לנו אין אינטרס להעלות מחירים, כי אז יקנו אצלנו פחות. אנחנו לא הרשת הכי זולה אלא הכי טובה ואיכותית. אנחנו פרוסים בכל מדינת ישראל. עם זאת, אנחנו לא מוכנים להיות הכי יקרים. ברגע שדיפלומט מעלה מחירים, זה פוגע בלקוחות שלנו שיכולים לקנות פחות".

הרווחים שלכם גבוהים, אולי גבוהים מדי?
"אנחנו חברה ציבורית ואפשר לראות את הרווחים שלנו. אנחנו מרוויחים מאוד סביר, ואגב - מאוד נמוך ביחס לענף בעולם. אפשר להשוות מול וולמארט, למשל, ולראות שאנחנו לא מרוויחים יותר, אלא אפילו פחות. אין רווח עודף לקמעונאים".

אבל יש לכם את המותג הפרטי שיכול להיות זול ביחס לקטגוריות השונות, אך כמו כל המזון בארץ הוא לא זול. אבל מעבר לכך, העליתם גם אתם את מחירי המותג הפרטי.
"יש לנו גם עלויות יבוא ושינוע. אנחנו מדינת אי ומדובר בעלויות כבדות. בישראל גם משלמים מע"מ על מזון, ובחו"ל יש מע"מ דיפרנציאלי. הסיבות ליוקר המחיה בישראל נכונות גם למותג הפרטי כאן. אני לא יכול לקנות בחו"ל במחיר מאוד נמוך כמו שקונה סניף בגרמניה ובהולנד.

"אנחנו סופגים במותג הפרטי המון מהעלויות, וזאת בזמן שמחו"ל יש עלויות מטורפות של שינוע, כאמור, וחומרי גלם. לספקי המותג הפרטי העלינו את מחיר הקנייה, ספגנו את הקיטון ברווח ולא העלינו את מחיר המכירה, או העלינו רק במעט. מדובר בספקים ישראליים קטנים ובינוניים שהיו על סף קריסה והתמוטטות. אנחנו עובדים איתם הרבה שנים ואנחנו לא מסתכלים על הטווח הקצר. מדובר ביבואנים קטנים ובינוניים שהיו במצוקה. אי אפשר להשאיר משפחה בבאר שבע או ברמת הגולן עם עסק שמתמוטט. אם היינו עושים זאת לא היה מי שייצר לנו. ואני מזכיר שלגדולים אנחנו לא מוותרים, ודיפלומט היא עדות לכך".

גם אלעד חרזי לא סבור, באופן לא מפתיע, שלרשתות יש תרומה ליוקר המחיה. לדבריו, "יש את כוחות השוק בסופו של דבר. אם השוק מעלה, אני לא יכול להמשיך לספוג או להיות במצב שאני לא מרוויח. איפה שאנחנו מסוגלים אנחנו לא מעלים. את מחירי המותג הפרטי לא העלינו. אבל אם מייקרים לספק את המותג בחו"ל והתשומות עלו, בסוף המחיר יעלה. במקביל, אנחנו נותנים פתרונות כנו מותגים זולים ומותג פרטי".

כמי שמייצג את הרשתות הקטנות, חי משיח דווקא חושב שלרשתות יש אחריות. לרשת "סטופ מרקט" 10 סניפים, כאשר הרשת עתידה לפתוח את הסניף ה־11 ביקנעם. לדברי משיח, "לרשתות ולצרכן יש אחריות ליוקר המחיה באותה מידה. האחריות היא של כולם - של הספקים, של הרשתות וגם של הצרכן. הצרכן צריך לבחור מה הוא קונה ואיך הוא קונה. כשיש מוצרים במחיר גבוה, שלא יקנה.

"הרשתות, מצידן, צריכות להילחם ולא לאפשר עליות מחירים קטנות כגדולות. אם את שואלת אותי, הרשתות הגדולות הן השחקן המרכזי בשאלת האם המחירים יעלו או לא יעלו".

הרשת שלך קטנה, פתוחה מסביב לשעון, כולל בשבת. עד כמה זה משפיע על המחירים?

"תנאי המסחר שלי פחות טובים, ובשבת המשכורות הן כפולות. אני יכול לתמחר כביכול איך שאני רוצה, אבל אז לא יגיעו לקוחות. התמחור אצלנו לא גבוה. אי אפשר בשוק שלנו להיות מנותקים. יש תחרות בשוק, אחד אוכל את השני וזה לגמרי בסדר".

מה צפוי לנו אחרי החגים?
יוסי שליו: "אני לא יודע להגיד. זה תלוי למשל אם המטבע ימשיך להיחלש או אם מחירי הסחורות ימשיכו לרדת. יש חברות שיש איתן קושי כי מחיר הגלם עליו הן נסמכות עלה, ויש משא ומתן עיקש. לכן יכולים להיות מצבים שחלק ממוצרי חברות לא יהיו על המדפים באופן מלא, בגלל המחלוקות בין הספקים לקמעונאים".

"אנשים לא רוצים לעבוד"

נקודה נוספת שרלוונטית ליוקר המחיה היא הפריון של העובד. לדברי רמי לוי, "המדינה צריכה להשקיע הון כדי לשפר את הפריון של העובד באמצעות הכשרות ומודעות לנושא הזה. זה אחד הדברים החשובים על מנת להילחם ביוקר המחיה. לדוגמה, אם במחלקת ירקות יש לי תקציב של 100,000 שקלים והיו עובדים לפי פריון רגיל, אז הייתי מביא שבעה עובדים במקום עשרה, והייתי מחלק את ה־100,000 לשבעה ולא לעשרה. ברגע שהפריון יותר טוב, עלויות התפעול בתעשייה יירדו וניתן יהיה להוריד מחירים. הרווח הגולמי נקבע מעלויות התפעול. אם הן היו יורדות, באופן אוטומטי המחירים היו יורדים".

מה לגבי טכנולוגיה? היא גם יכולה לסייע.
"כשמכניסים לרשת קופות ללא קופאים, זה לא בגלל רצון לחסוך את עלות הקופאים. הייתי מעדיף קופה עם קופאים, אפילו שזה יעלה לי יותר - כי השירות יותר טוב. הבעיה היא שיש מחסור בעובדים".

מטוסביץ: "יש לנו את 'שופיק', עגלה חכמה עם מערכת טכנולוגית חכמה שמזהה את המוצרים, ללא תור בקופות. זה כמובן לטובת הלקוחות, מקצר תורים ומאוד חדשני. נתרחב ל־10 סניפים עד סוף השנה. בנוסף, יש לנו מעל 1,400 קופות עצמאיות שמקילות על המצב".

חרזי: "שני האתגרים המרכזיים שלנו הם מחסור בכוח אדם ויוקר המחיה. אנחנו מתקשים להשיג עובדים וקופאים, ונאלצים לתת פתרונות טכנולוגיים. כיום אנחנו בפריסה כמעט מלאה של קופות עצמאיות בסניפים. אנשים לא רוצים לעבוד. את הדור הצעיר זה לא מעניין, וכנראה שלדור המבוגר העבודה הפכה קשה. כיום היחס שלנו בין עובדים לקופות עצמאיות עומד על 50-50. העתיד הוא ללא קופאים וקופאיות. ידיים עובדות יהיו קשות להשגה. מבחינת עגלות חכמות - הן פרוסות כבר ב־10 סניפים, ואני מאמין שבשבועות הקרובים נרשת את כל הסניפים. זה פותר את בעיית כוח האדם ונותן חוויה ללקוח".

בסטופמרקט מספרים כי השינויים הטכנולוגיים טרם חלחלו לסניפים. "אצלנו זו נקודה רגישה", אומר חי משיח, "אין לנו עדיין קופות עצמאיות מאחר שגם הן עדיין לא עצמאיות ממש. ביום שתהיה עגלה, היא תהיה אצלנו. לאור הפתרונות הטכנולוגיים שקיימים היום, אני חושב שהלקוח עובד יותר. אז לנו יש קופאים שנותנים שירות טוב יותר. אצלנו פחות מדובר בעניין כלכלי, אלא בשמירה על נוחות הלקוח".

"התחרות מבורכת, לא מודאגים"

לצד השינויים הטכנולוגיים והטיפול ביוקר המחיה, הרשתות מתחילות להיערך להגעתה של ענקית הקמעונאות "קרפור", שצפויה להגיע לישראל ולהשפיע גם היא על יוקר המחיה. שאלנו את בכירי קמעונאי המזון עד כמה צפויה קרפור לשנות את חוקי המשחק ולהוזיל את המחירים בענף, וכיצד הם נערכים לרשת החדשה.

לדברי מטוסביץ, "תחרות היא דבר מבורך, והופכת אותנו למצוינים. אנחנו לא מודאגים. הם יבואו וההוכחה עליהם".

"קרפור יכולה להוריד את יוקר המחיה?", מתרעם רמי לוי, "זו עוד כותרת. מצד אחד, המדינה מתרברבת שהיא מביאה את קרפור. מצד שני, מי שמביא את קרפור זו אותה רשת כושלת שמפטרת עובדים ומוכרת הכי יקר בארץ. אז במה המדינה מתגאה? ראש הממשלה ושרת הכלכלה מתגאים בקרפור וטוענים שזה ייצור תחרות? שיטפלו במכסים ובמסים, שיורידו את המע"מ על מוצרים בסיסיים ושיטפלו בדבר האמיתי".

חי משיח: "אני לא רואה איך להחליף את השלט של יינות ביתן בקרפור, יעשה משהו להורדת המחירים, אבל הלוואי שזה יקרה".

יוסי שליו מטיב טעם הוסיף כי "רב הנסתר על הגלוי בעניין קרפור. תהליך הרגולציה הוא ארוך, מתיש ויקר. האם הם יפתחו 150 סניפים בשלוש שנים? אני חושב שזה יהיה איטי יותר. בנוסף, במוצרים טריים אין להם שום ערך מוסף. לא מביאים מוצרים טריים ומצוננים מחו"ל. בהקשר של המחיר - רוב המחיר נגזר מרגולציה, מחומרי גלם, ממכסים ועוד עלויות שתלויות במרכיבים שלא תמיד תלויים בספק ובמוצר".

גורם נוסף בענף טוען כי "אין להם שום סיכוי לחולל פה מהפכות. התקשורת שמספרת שבעקבות הגעת קרפור הרשתות ירעדו - כנראה לא מבינה את הענף. ההרגלים של הצרכן הישראלי יציבים וקבועים. בכל הרשתות יש עלית, מילקה וטעמן, למשל. אז בקרפור יהיה שוקולד מפולין. כולם יבואו לקנות אותו? ימים יגידו. זה תהליך של שנים. אז אני לא חושב שתהיה מהפיכה, אלא אם יש להם תוכנית מגירה, ויעשו כאן משהו אחר לגמרי".

"שמן זית ב־11.5 שקלים"

גורם בכיר מטעם קרפור ישראל אמר: "אנו נמצאים בעיצומו של פרויקט בניית קרפור ישראל. עד סוף השנה נפתח כ־25 חנויות בפריסה ארצית שתוכננו על ידי קרפור, לפי הסטנדרטים הבינלאומיים של הרשת. בשלב ראשוני החנויות לא ייפתחו תחת שם המותג, היות שאנו בתהליכי יבוא של מאות מוצרים, בעיקר בתחום המזון והפארם. מדובר על פרויקט ענק, ונתחיל לראות את המוצרים על המדפים בשבועות ובחודשים הקרובים. נמיר את המותג שלנו למותג קרפור ברגע שיהיו מספיק מוצרי קרפור על המדפים.

"המהפכה שנביא לישראל תתבטא במחירים, באיכות ובשירות. כוח הקנייה של קרפור הוא פי חמישה מכל שוק המזון הישראלי. ניתן לראות זאת כבר בזכייתנו - הרשת היחידה מבין רשתות המזון החילוניות - במכרז של שמן הזית. משרד הכלכלה בחר בנו כי ההצעה שלנו היתה הנמוכה ביותר. אנו נמכור בקרוב, טרם החגים, שמן זית של מותג קרפור במחיר של 11.5 שקלים לבקבוק. באשר לאונליין, רכשנו 51% מ'קוויק', והיא תהיה אחראית על עולם האונליין".

בנושא עליות המחירים בשוק אומר הגורם כי "על פי הדו"חות האחרונים, רשתות וקמעונאיות המזון המונפקות ספגו ירידה ברווח הגולמי והתפעולי של 2.5%-2%, והמשמעות היא ששוק המזון ספג סדר גודל של חצי מההתייקרויות. לספקים מאוד קשה להעלות מחירים כיום, הם נתקלים בחומה בצורה בכל בקשה להעלאת מחירים".

באשר לטענות המתחרים אומר הגורם: "אנחנו מבינים את הלחץ בשוק, וגם השוק מבין שהולך להיות כאן שינוי גדול".