שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בשבוע שעבר כי שנת 2021 הייתה "בוודאות השנה הכי טובה במאה ה-21 מבחינה כלכלית". ואכן, בשנה שעברה נשברו כמה שיאים מרשימים - בתחום היצוא, הוצאות האשראי, רווחי הרשתות הקמעונאיות, הבנקים ועוד.
ואולם, בכל הנוגע לעסקים הקטנים והבינוניים מצטיירת תמונת מצב שונה לחלוטין. כך לפחות עולה מהערכות ראשוניות של לשכת העצמאים בישראל, שלפיהן בשנת 2021 נסגרו 70 אלף עסקים - לעומת 35 אלף עסקים בלבד שנפתחו.
ליברמן עונה לבעלי העסקים: "המשק בתנופה, מי שזכאי לסיוע - יקבל אותו" // צילום: ערוץ הכנסת
מדובר בנתון הגבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים הקודמות. לשם ההשוואה, בשנת 2020 נסגרו כ-38 אלף עסקים, וב-2019 - 44 אלף. חשוב לסייג ולומר כי המספר הנמוך של העסקים שנסגרו ב-2020 קשור לסיוע הכלכלי אשר קיבלו העסקים בשנה זו מהמדינה, ושהיה "חבל הצלה" עבור רבים מהם - סיוע שהסתיים ברובו בשנת 2021 וגרם לסגירת חלק מהעסקים.
כמו כן, צריך להביא בחשבון שחלק (קטן) מהעסקים "דוממו" את פעילותם הכלכלית במהלך משבר הקורונה, אך לא סגרו את תיקיהם ברשות המסים במטרה לקבל את כספי הסיוע מהמדינה, וברגע שזה נגמר - העסקים נסגרו. חרף ההסתייגויות, עדיין מדובר במספר מטריד של עסקים שנסגרו, והוא נובע בעיקר מחוסר הוודאות הכלכלית במשק.
יתרה מזאת, סגירת עסקים ובכלל יכולת ההישרדות המועטה שלהם, מרתיעות את היזמים מפתיחת עסק, ובכך ניתן להסביר את המספר הנמוך יחסית של העסקים שנפתחו בשנה שעברה, למרות "הבום הכלכלי" שאותו תיאר שר האוצר רק לפני ימים ספורים.
עוד עולה מהמחקר שביצע ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב, ש-86.4% מהעסקים שרדו את שנתם הראשונה, כמחצית שרדו את השנה החמישית ופחות משליש שרדו יותר מ-13 שנים. העסקים בענפי המשק השונים נבדלים מאוד גם בסיכויי ההישרדות. לדוגמה, בענף שירותי הבריאות, שירותי הרווחה והסעד, יותר ממחצית מהעסקים שורדים גם מעבר ל-11 שנים, בעוד בענף שירותי האירוח והאוכל כבר בשנה החמישית שורדים פחות משליש מהעסקים.
לדברי רו"ח אורי בארי, יו"ר קבוצת אליוט גלובל שמייעץ לעסקים קטנים, "הנתונים שעולים מהמחקר הם נתונים קשים שצריכים להדאיג את מקבלי ההחלטות. העסקים הקטנים והבינוניים הם המנוע שמניע את המשק, וככאלה הם צריכים לקבל תשומת לב מיוחדת ותמיכה כלכלית מהותית כדי להתגבר על הקשיים המיוחדים לתקופה זו ולאפשר את ההישרדות שלהם לאורך זמן ואת הצמיחה של המשק במקביל. נתון עגום כזה של סגירת עסקים מראה כי לא נעשה די כדי לסייע להם. הקורונה היא זרז קשוח מאוד לסגירתם, ולכן יש להאיץ את בחינת הכלים שניתן לסייע באמצעותם בהיבטי מיסוי, מימון, גיוס והוזלת כוח אדם וחמצון העלויות המוניציפליות".
"חוזרים על טעויות העבר"
לעסקים שנסגרו כבר לא יעזור מתווה פיצויים, ומה בנוגע לעסקים שמדווחים על ירידות דרמטיות במחזור? לנוכח התנודתיות הגבוהה של התקופה האחרונה, באוצר החליטו להמתין לסוף הרבעון הראשון כדי להחליט אם נדרש לתת סיוע, באיזה היקף ולמי.
הדבר לא מספק ארגוני מעסיקים שונים, שממשיכים להפעיל לחץ על האוצר במטרה לגבש מתווה פיצויים ולספק ודאות לעסקים. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף אתמול את התנהלות האוצר בנושא הפיצויים לעסקים. לדבריו, "משרד האוצר שוב חוזר על טעויות העבר. כל אימת שמתחיל מצב חירום בישראל, עמדתו הבסיסית - אין אנו יודעים כמה זמן זה יימשך".
לין הדגיש כי "יש לבחון כבר מסוף ינואר בשנה זו מה היתה רמת הירידה בפדיון בכל אחד מהעסקים בישראל, בלי כל התחשבות באיזה ענף כלכלי מדובר, כפי שנעשה במלחמת לבנון השנייה. התחזית של הגידול במספר המבודדים ובמאומתים לאומיקרון ברורה ביותר ומדגישה את הצורך במתן פיצוי מיידי".
לתפיסתו של לין, פיצוי הולם ייחשב כ"פיצוי לכל עסק שמחזור העסקים שלו ירד ב-30% ויותר לעומת התקופה המקבילה אשתקד". הוא אף דורש לאפשר הוצאת עובדים לחל"ת לתקופת ביניים עד להתייצבות המשק.
נושא הפגיעה בעסקים הגיע אתמול לכנסת. בדיון משותף של ועדת הכלכלה וועדת העבודה והרווחה הזהיר נשיא התאחדות המלונות, אבי ניסנקורן: "אם לא יהיה סיוע, אנחנו בפני גל פיטורים".
יו"ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, סיכם: "אנחנו דורשים מהאוצר תוכנית פעולה להתמודדות עם נזקי האומיקרון למשק בתוך עשרה ימים". יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן מרום: "צריך לפצות את מי שנפגע ולא להשאיר אף אחד מאחור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו