"ועידת האקלים לשום מקום" – כך מתאר מאמר המערכת של "וול־סטריט ג'ורנל" את ועידת האקלים שתיפתח רשמית היום בגלזגו, סקוטלנד. "מנהיגי העולם מתכנסים לפסגת אקלים, ולא צוחקים", כותבים בג'ורנל, "זו אולי הפסגה בתזמון הגרוע ביותר בהיסטוריה, אבל הנציגים עדיין יכולים לגרום נזק משמעותי לכלכלה העולמית, אם כי שום דבר מזה לא ישפיע על האקלים".
רק כדי לסבר את האוזן: לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות, עמידה ב"יעדי פריס" שנקבעו ב־2015 תעלה לתושבי כדור הארץ לא פחות מ־131 טריליון דולר - סכום אסטרונומי שגבוה ביותר מ־50% מהתוצר של כלל מדינות העולם ב־2020, שעמד על כ־85 טריליון דולר. ספק רב אם הסכום הזה אכן יצליח לפתור את התחממות כדור הארץ – לפחות כל עוד לא נמצאה הדרך לאגור אנרגיה.
הכישלון המוקדם של הוועידה נובע מהודעתן מראש של שתיים מהמדינות המזהמות בעולם, סין והודו, כי הן דוחות את היעד שהוצב בוועידה, של "אפס פליטות" עד 2050. סין, המזהמת יותר מכל המדינות המתועשות יחדיו, לא שולחת נציגים לגלאזגו וגם הנשיא שי ג'ינפינג לא ישתתף, בניגוד למרבית מדינות המערב שראשיהן הגיעו לוועידה. למרבה האירוניה, נשיא ארה"ב ביידן הציף את גלאזגו עם פמליה של 85 כלי רכב מזהמים.
ממשיכים לזהם, אין ברירה
לדברי ג'ינפינג, מדינתו תהיה "מאוזנת" מבחינת פליטות פחמן עד 2060. כלומר, הסינים מבקשים ארכה של עשור לפני שיפסיקו לזהם, אלא שנכון לעכשיו המגמה בסין הפוכה: הסינים סובלים ממשבר אנרגיה חריף, והורו לרכוש גז טבעי "בכל מחיר". אם לא די בכך, השלטון הסיני הורה להפעיל במלוא המרץ את כריית הפחם. כך, ב־2020 הסינים הגדילו את שריפת הפחם לייצור חשמל פי שלוש משריפת הפחם בכל העולם.
הסינים הזהירו את עמיתיהם במערב כי אם ימשיכו לבקר אותם על זיהום סביבתי, הכשלים החריפים הקיימים בשרשראות האספקה רק יחריפו. וכידוע, חלק נכבד מהמוצרים המשווקים בעולם המערבי מיוצרים ומשונעים מסין. כבר עתה מרכולים בארה"ב סובלים ממחסור במוצרים רבים, וחשבונות החשמל במדינה צפויים לעלות ביותר מ־50%. כמובן שדווקא החלשים בארה"ב ישלמו את המחיר על חלום האנרגיה הירוקה.
בינתיים מחירי האנרגיה הם גם הסיבה לזינוק באינפלציה לשיא של 30 שנה, במקביל לירידה בשכר שם. בתוך כך, שיעורי התמיכה בנשיא ביידן שוברים שיאי שפל חדשים. היועצת הבכירה של הנשיא לענייני אקלים, ג'ינה מקארת'י, הבהירה כי יש כוונה להכביד עוד את המיסוי על הדלקים – מה שיביא להתייקרויות נוספות של מוצרי היסוד.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, אמנם הגיע לגלאזגו אך הודיע כי צורכי האנרגיה של מדינתו - המזהמת השלישית בגודלה בעולם, אחרי סין וארה"ב - לא יוכלו להלום את היעדים שהציבו במערב. הכלכלה ההודית עוברת תהליך של תיעוש, והגידול באוכלוסייתה מצריכים המשך שימוש מוגבר בדלקים הנחשבים מזהמים.
נזכיר, שישראל שלחה לוועידה לא פחות מ־140 נציגים – המשלחת הגדולה בעולם אחרי ארה"ב. "הצלחנו!", בישרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בחשבון הטוויטר שלה. אך עם כל הכבוד לנו, ה"ספקנות" נותרה בעינה שכן התחייבות הפליטות של ישראל אינה רלוונטית כל עוד העולם לא מצא דרך לאגור אנרגיות ירוקות. עד אז, הדרך הטובה ביותר לאזן בין צורכי האנרגיה של ישראל (והגדלת כוחה הבינלאומי באמצעות ייצוא גז) לבין שמירה על אוויר נקי, היא הגדלת ההסתמכות על גז טבעי. שכן, גם אם ישראל תפסיק לחלוטין להשתמש בדלקים מזהמים – תרחיש שיבטיח שיתוק כולל של הכלכלה – העולם כלל לא יושפע מכך, שכן ישראל היא חסרת משמעות ביחס לפליטות בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו