המלחמה בהון השחור עולה שלב: קנסות בסך אלפי שקלים

שר המשפטים גדעון סער מקדם: קנסות מנהליים בגובה של עד עשרות אלפי שקלים יוטלו החל מהשנה הבאה על מי שיעשה שימוש במזומן, מעבר לתקרת סכום שנקבע בחוק הצמצום במזומן.

החלטת סער מהווה המשך לכניסתו לתוקף בינואר 2019 של חוק צמצום השימוש במזומן, שמטרתו להילחם בהון השחור על ידי הגבלת סכום העסקאות שניתן לבצע במזומן.

כיום קובע החוק מגבלה על השימוש במזומן או בצ'ק בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקלים לעוסק ועל 50 אלף שקלים לאנשים פרטיים; אך בחוק ההסדרים, שעתיד להיות מאושר במושב הכנסת הקרוב, מבקש משרד האוצר כי החל מאוגוסט 2022 תוחמר עוד יותר ההגבלה על שימוש במזומן, כך שתחל כבר מסכום של 6,000 שקלים בעסקה מול עוסק, ו־15 אלף שקלים בעסקה בין אנשים פרטיים.

כעת מצטרף גם משרד המשפטים למאבק המתמשך של רשות המסים בהון השחור, ומפיץ את טיוטת התקנות, שקובעות את גובה הקנס המנהלי שיוטל על מי שייתפס מפר את חוק צמצום השימוש במזומן.

לפי התקנות, אם התשלום במזומן או בצ'ק הוא עד 25 אלף שקלים - יוטל על המפר קנס מנהלי בשיעור של 15% מהתשלום שבוצע (עד 3,750 שקלים); אם התשלום הוא בין 25 ל-50 אלף שקלים - יעמוד שיעור הקנס המנהלי על 20% מהסכום ששולם (עד 10,000 שקלים); ואם התשלום הוא יותר מ־50 אלף שקלים, יעמוד סכום הקנס המנהלי על 30% מהסכום ששולם בניגוד להוראות החוק. לצד זאת, קובעת טיוטת התקנות כי מי שמקבל תשלום במזומן כשכר עבודה בסכום שבין 6,000 ל־8,500 ש"ח, ישלם קנס מופחת בשיעור של 5%.

לפי עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המתמחה בדיני מסים, אישור התקנות צפוי לעורר קשיים רבים. "בנסיבות אלה, לא ברור מדוע כל כך דחוף למשרד המשפטים לקדם את הקנסות המנהליים דווקא עכשיו - בשעה שעשרות אלפי בעלי עסקים עדיין נאנקים מנטל הקורונה הכלכלית", אומר גולדמן.

לדבריו, מי שהולכים להיפגע הכי הרבה מהתקנות האלה הם בעלי חשבונות מוגבלים בבנק, אוכלוסיות שלא עושות שימוש בטכנולוגיה וכן בעלי עסקים שנאלצים לעשות שימוש בשירותי ניכיון צ'קים. "לא כך ראוי להילחם בהון השחור, בשעה שהמדינה נמנעת מלקדם אמצעי תשלום חלופיים כמו כרטיסי חיוב, וכאשר רשות המסים לא מוכיחה שהחוק אכן מצליח לצמצם את תופעת ההון השחור", מדגיש גולדמן.