תמ"א 38 נכשל ואין חלופות ראויות

במשך 14 שנים הוגשו 7,675 בקשות לתוכנית, מחציתן נענו, אך בפועל בוצעו רק 1.6 אחוז מהן • נוסף על כך, עיקר היישום היה בתל אביב, חיפה והמרכז, לא באזורי סיכון לרעידת אדמה • הממשלות לא הציעו פתרון והוועדות המקומיות נדרשות להענקת חלופה שתוביל להתחדשות עירונית

פרויקט תמ"א 38, ארכיון , צילום: מישל דוט קום

תוכנית תמ"א 38 נפתחה בשנת 2005, כמה שנים לאחר מכן הרגולטורים הגיעו להכרה שמדובר בכישלון חרוץ.

התוכנית המקורית ביקשה לתת מענה ללא פחות מ-80,000 מבנים בישראל, בהם אין חדרי ביטחון ולא לקחה בחשבון עמידות בפני רעידות אדמה ומפגעים אפשריים נוספים. מדובר בסיכון של מיליוני בני אדם החיים במאות אלפי יחידות דיור.

לפי סיכום הנתונים שהציגה שרת הפנים איילת שקד, במשך 14 שנים הוגשו 7,675 בקשות במסגרת תמ"א 38 – 4,331 בקשות לחיזוק ועיבוי מבנים, בהם 101 יחידות דיור. נוסף על כך, 3,344 בקשות להריסה ובנייה מחדש של מבנים, בהם 73 אלף יחידות דיור. כמעט מחצית מהבקשות נענו בהיתר, אך עד כה, מתוך 80,000 מבנים, בוצעו בפועל רק 1,300, כ-1.6 אחוז מהבקשות.

אם לא די בכך, עיקר היישום היה בתל אביב, חיפה והמרכז, לא באזורי הסיכון הגבוה יותר לרעידות אדמה.

הכוח בידי הוועדות המקומיות

עד כה הממשלות לא הציעו חלופות ראויות לתמ"א 38, על אף שכאמור היה ידוע שמדובר בכישלון. יתרה מכך, לפי הנחות היסוד התכנוניות של ישראל, ב-2050 אוכלוסיית ישראל תמנה יותר מ-15 מיליון ו-15 שנים מאוחר יותר היא תגדל ליותר מ-20 מיליון תושבים. אין שום אפשרות להתאים את מספר יחידות הדיור לצפי הגידול באוכלוסייה ללא התחדשות עירונית.

כפי שפורסם ב"ישראל היום", עיריית רמת גן עשתה כל דבר אפשרי כדי לדחות את יישום התוכנית בתחומה, כולל שימוש בהליכים משפטיים לצרכים טקטיים, של קניית זמן. במילים אחרות, בהיעדר מתן פתרונות מהשלטון המקומי ראשי העיר לקחו את החוק לידיים ועשו כהבנתם.

כך ששרת הפנים איילת שקד לא יכלה עוד להמתין ללא תשובות, אפילו לפסיקת ביהמ"ש העליון בעניין ערעורה של עיריית רמת גן, שנדחה, לפיה לא ניתן לדחות את התכנית שיועדה להציל חיים מבלי להציע חלופה. השאלה היא אם יש בתכנית הזו כדי להציע חלופה של ממש – שתביא סוף סוף להתחדשות עירונית בפועל.

רבים מדי מבין הפעילים בשוק מטילים בכך ספק. כך למשל, עו"ד משה רז-כהן, ממשרד רז-כהן, פרשקר ושות', המתמחה בהתחדשות עירונית, מעריך כי החלופה תאפשר לשלטון המקומי להמשיך לעכב הליכי התחדשות: "בבסיס יוזמת שקד עומד הרעיון של שילוב הליך רישוי ותכנון יחדיו. אולם בעצם הענקת סמכות תכנון לוועדות המקומיות נותר מלוא שיקול הדעת בידי הוועדות המקומיות. לפיכך, היוזמה כמעט לא תשנה דבר במציאות. ראוי לשנות את הגישה, ואת העקרונות לתוספת הבנייה לעגן בחקיקה ובתקנות, ולהותיר לוועדות המקומיות לפעול בתחום הרישוי בלבד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר