אפקט הסכמי אברהם: זינוק מטאורי בבקשות לרישום סימני מסחר מחברות בעולם הערבי

לפי נתוני משרד המשפטים שהגיעו ל"ישראל היום", בפחות משנה שחלפה מאז נחתמו הסכמי אברהם חל זינוק של מאות אחוזים בבקשות שהגישו חברות שמקום מושבן איחוד האמירויות ומרוקו לרישום סימני מסחר.

נרמול היחסים עם מדינות ערב במסגרת הסכמי אברהם נותן את אותותיו גם בתחום סימני המסחר. מאז ספטמבר 2020, אז חתמו במדשאות הבית הלבן ישראל, איחוד האמירויות ובחריין על הסכמי כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, זינק במאות אחוזים מספר הבקשות לרישום סימני מסחר שהגישו מבקשים מהמדינות האמורות וכן ממרוקו, שאינה כלולה רשמית בהסכמי אברהם אך עימה נחתם הסכם דומה לחידוש היחסים בשלהי 2020.

לדברי עו"ד אריאל דובינסקי, המתמחה בדיני קניין רוחני, "סימן מסחר הוא סמל מילולי או גרפי המהווה קניין רוחני ייחודי של חברה מסחרית או אדם פרטי. הוא נועד לייצר בידול לסחורה או לשירותים ולבנות מוניטין לעסק. מרבית סימני המסחר הם שמות של חברות ומוצרים, איורים וסמלילים (לוגואים). על פי החוק, מי שרושם את סימן המסחר שלו כדין זכאי לאסור על כל אדם או גוף אחר לעשות שימוש בסימן המסחר".

מנתוני משרד המשפטים עולה כי תאגידים ויחידים, תושבי המדינות הערביות שהכריזו על נרמול היחסים עם ישראל, ניצלו את ההזדמנות על מנת לעשות שימוש ב"אמנת מדריד", המאפשרת לרשום סימני מסחר בישראל באופן שיהיו תקפים במספר רב של מדינות במרוכז למשך חמש שנים.

כך, למשל, בעוד בשנתיים שקדמו לחתימת הסכמי אברהם הוגשו בישראל 26 בקשות לרישום סימן מסחר על ידי מבקשים תושבי איחוד האמירויות, בתקופת הזמן שחלפה מאז נחתמו הסכמי אברהם, פחות משנה, כבר הוגשו בישראל 108 בקשות שמקורן באיחוד האמירויות - זינוק של יותר מ־400%. עלייה משמעותית נוספת נרשמה גם בגזרת מרוקו.

עו"ד דובינסקי צופה המשך גידול במספר הבקשות. "הנתונים מלמדים על רצינות כוונותיהן של חברות מהעולם הערבי להכניס גם את השוק הישראלי לטווח הראייה והעסקים שלהן".