הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק ביטחון האנרגטי, בראשות מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, החלה את פעילותה בפברואר, שנת 2024.

הוועדה נדרשה להחליט על נושאים רבים הקשורים לביטחון האנרגטי של ישראל. מההחלטות האלה למעשה, נגזר יצוא הגז הטבעי מישראל, יצוא ששווה מיליארדים רבים של דולרים.

מנתונים שהגיעו ל"ישראל היום" עולה התמונה הבאה: הוועדה החליטה להרחיב את המלצותיה מעבר לתחומים שהוגדרו לה מראש, והיא לקחה בחשבון שיקולים שונים בבחינת היציבות האנרגטית של ישראל. כלומר, הוועדה בחנה גם דרכים להעברת גז מישראל ואליה (במקרה הצורך), שמירה על תשתיות הובלה וכן הלאה.

שיקולי תחרות

הוועדה לקחה בחשבון גם שיקולי תחרות, כדי שמחירי הגז לא יעלו ולא יווצר מצב שיש בישראל רק שחקן אחד או שניים שמפיקים גז טבעי. כאן הוועדה הגיעה להחלטה כזו: לא יחוקקו חוקים שמגבילים שחקנים כמו חברת "שברון" מלפעול בישראל - כשהחוזה הבסיסי בין המדינה לחברות הגז יישמר. החלטה זאת מביאה לחברות ודאות רגולטורית שהכרחית להן כדי להציג היגיון לבעלי המניות שלהן.

נזכיר כי שברון היא חברת ענק שמשקיעה סכומי כסף גדולים מאוד בפיתוח מאגרי הגז והיא צריכה וודאות רגולטורית, כי אם אין לה כזו היא פשוט לא תשקיע בישראל. בהקשר זה צריך לזכור שברון צריכה לקבל החלטת השקעה של 1.5 מיליארד דולר בפיתוח מאגר לוויתן, והיא לא יכולה לקבל החלטה כזו כל עוד הרגולציה הישראלית עלולה להשתנות כל כמה שנים.

יצוא הגז הטבעי מישראל

זה יפגע לה ברווחים (כן, רווחים הן לא מילה גסה) וזה יפגע לה במערכת היחסים עם בעלי המניות שלה. לכן הוועדה ממליצה על צעדים אחרים שיגדילו את התחרות במאגרי הגז הטבעי באמצעות הכנסת שחקנים נוספים (במקום הוצאת שחקנים קיימים).

אבל ההמלצה החשובה ביותר של הוועדה נוגעת ליצוא הגז הטבעי מישראל. כאן צריך לזכור - מאגרי הגז הטבעי חייבים לשמור גז לשוק הישראלי. הגז שנמכר לשוק הישראלי נמכר במחירים נמוכים מאוד, לכן השותפות במאגרי הגז מפצות את עצמן על המחירים הנמוכים באמצעות יצוא גז למדינות כמו מצרים וירדן במחירי שוק שמניבים להן רווחים גדולים יותר.

הוויכוח הגדול היה על היתרות שהמאגרים צריכים לשמור לשוק הישראלי וכאן היה מקובל שהמאגרים שומרים על יתרות גז שמספיקות ל־25 שנים בישראל. בגלל שורה של חישובים שחלקם שנויים במחלוקת, היתרות ל־25 שנים מחייבות את המאגרים להגדיל את הרכיב המשוריין לישראל מה שיביא להקטנת החלק שמיועד ליצוא.

הוועדה ממליצה לאפשר למאגרים לשמור על יתרות משוריינות לישראל כפי שיש בידן כיום וזה אומר שהיתרות יספיקו, על פי החישוב המקובל, ל־23 שנים (במקום 25 שנה).

לכסות את הפער

בוועדה עלו ויכוחים איך ישראל תדביק את הפער שיפתח לה לעוד שנתיים, כאן החליטה הוועדה להגביר את קצב כניסת האנרגיה הסולארית לישראל (כבר היום יש אבל צריך להגביר את קצב החדירה של חשמל סולארי), לעודד חיפושי גז נוספים במים הטריטוריאליים של ישראל ופיתוח טכנולוגיות נוספות שיבואו במהלך השנים.

בוועדה עלתה נקודה נוספת בנושא סגירת הפערים ובהקשר זה ציון הסכם שנחתם לאחורנה למכירת גז טבעי ממאגר כריש שמשאיר בישראל יותר גז, כך שיכול להיווצר מצב שייחתמו הסכמים מסחריים רגילים בין תחנות כוח למאגרי הגז שיהיו פחות מהכמות ששומרים לשוק המקומי. כל אלה אמורים לגשר על הפער.

השורה התחתונה היא: הוועדה ממליצה שלא להגדיל את היתרות שמשוריינות לשוק הישראלי ולאפשר למאגרי הגז מול חופי ישראל להמשיך לייצא כרגיל, ואלה חדשות טובות מאוד לשותפות במאגרי הגז.