מחיר החזית הכלכלית: זו העלות של יום מלחמה למשלם המסים

משלמים מחיר כבד גם בפן הכלכלי: כשאנחנו מדברים על מלחמה בסדר גודל של המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר אנחנו צריכים לדבר גם על העלות הכספית העצומה שלה. כאן בעצם אנחנו מדברים על סוגים שונים של עלויות. יש את העלויות הישירות של משרד הביטחון והצבא: תשלום על ימי מילואים, תשלום על חימושים, מילוי המלאים בחימושים, דלקים וכן הלאה. יש גם את העלות הכלכלית של המלחמה, וזה אומר שצריך להכניס לחשבון את אובדן התוצר, עלויות שיבוש השגרה ועוד ועוד.

איך שלא מסתכלים על הדברים, הרי שאנחנו נחשפים לעלות כלכלית לא מבוטלת. לפני שניכנס למספרים, כדאי שנזכור שהכלכלה הישראלית נכנסה למלחמה כשהיא במצב טוב. זה אומר שלממשלת נתניהו היו מקורות למשוך מהם כסף בלי לקבל סיוע חיצוני במונחים של דולרים. מה זה אומר? בראש ובראשונה, יחס החוב של ישראל הוא נמוך כך שניתן ללוות כסף, גם אם במחירים גבוהים.

בנק ישראל שומר על יתרות מט"ח גבוהות שנעות סביב ה־215 מיליארד דולר, וזה מאפשר לישראל נזילות מט"חית. המשמעות? כשצריך דולרים לרכוש חימושים בחו"ל, יש אותם. כשהמשקיעים הזרים נבהלים מהמלחמה ורוצים למשוך את כספם - הוא קיים, וזה נתון חשוב מאוד לשמירה על שגרת מלחמה שאינה גוררת את הכלכלה לתהומות.

שלל תרחישים ודאגות

באופן עקרוני, את המחקר המקיף והאמין ביותר על העלות של המלחמה ערך בנק ישראל - והכוונה היא לחטיבת המחקר של הבנק שבראשה עומד עדי ברנדר, כלכלן בעל שיעור קומה. יש לא מעט תרחישים למלחמה, וכל תרחיש צריך לקבל ביטוי כלכלי. אולם בנק ישראל תכלל את האירוע, פרט אותו לשקלים והגיע למספר של 255 מיליארד שקלים. כלומר, כל יום שעובר בלי שהסתיימה המלחמה עולה למשלם המיסים הישראלי 315 מיליון שקלים.

כן, זו עלות המלחמה נכון להיום ועד לסוף שנת 2025, אבל יש כאן "אבל" גדול. העלות הזו אינה לוקחת בחשבון תרחיש מלחמה כולל עם איראן. כאן מעריכים גורמים כלכליים המעורים בפרטים, שלא תהיה עלות כלכלית גבוהה מדי למלחמה כזו, שכן לאור הניסיון שנצבר במערכת הביטחון משתי תקיפות איראניות על ישראל ותקיפת נגד ישראלית, הרי שאנחנו מדברים על מערכה שאמורה להיות קצרה יחסית.

תרחיש נוסף אינו לוקח בחשבון התלקחות נוספת עם חיזבאללה. אולם גם כאן, הצבא גרע מארגון הטרור שיושב על גבולנו הצפוני לא מעט יכולות שאמורות להוזיל עד מאוד את התרחיש הזה.

עוד תרחיש שכרגע לא נלקח בחשבון הכלכלי הוא התלקחות של החזית הדרומית. גם כאן, הצבא גרע לא מעט יכולות מארגוני הטרור בעזה. לכן מלחמה בעצימות גבוהה לא תהיה כמו שראינו בתחילת המלחמה ומכאן גם התקצוב לא יהיה דומה. גם תרחיש שכל הגזרות מתלקחות במקביל לא נלקח בחשבון במונחים כלכליים.

מה שכן נלקח בחשבון הוא המשך המלחמה בחזית הדרומית והצפונית בעצימות משתנה - כלומר התלקחות, רגיעה, והתלקחות מחודשת. זה אומר שלא יגויס כל כוח המילואים שגויס בתחילת המלחמה, ומכאן שהצבא יעשה שימוש מצומצם יותר בחימושים, וכן הלאה.

התרחיש הזה לוקח בחשבון כוננויות של יחידות מילואים גדולות, אבל לא מקסימליות. הוא לוקח בחשבון שיבוש חלקי מאוד של החיים בעורף, ומכאן שאובדן התוצר יהיה מוגבל, ומכאן גם אובדן הכנסות המדינה ממיסים וכן הלאה.

העורף הישראלי חזק

עכשיו צריך להבין את הסיטואציה. ישראל נמצאת ברמת חוסר ודאות גבוהה, וכל תרחיש שלא חשבנו עליו יכול להפתיע, אבל גם עכשיו, הכלכלה הישראלית חזקה. העורף הישראלי חזק, וישראל מורגלת במעברים המהירים משגרה לחירום וחזרה לשגרה. לכן צריך לסייג הכל.

כל הגורמים הכלכליים חיים בשלום עם התרחישים של בנק ישראל שלקחו בחשבון את כל צורכי הצבא כפי שהוצגו, ועם שולי ביטחון סבירים.