נתונים חשובים שמספרסם היום (שלישי) משרד האוצר מגלים כי יחס החוב תוצר של ישראל זינק בשנת 2024 לרמה של 69% רמה שכמותה ראינו בפעם האחרונה בשיאו של משבר הקורונה. למעשה מהנתונים עולה כי בשנתיים האחרונות זינק יחס החוב של ישראל ב-9% כשרוב החוב הזה מיוחס לשנת 2024, שיאה של המלחמה.
מנתוני האוצר עולה עוד כי החוב הממשלתי הסתכם בסוף שנת 2024 ב-1.3 טריליון שקל לעומת 1.1 טריליון שקל ב-2023. החשב הכללי מסביר כי העליה בחוב הממשלתי נבעה מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד שקל, והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-30 מיליארד שקל.
עכשיו כדאי לשים לב לנתון הזה: הגירעון בתקציב 2024 הסתכם ב-6.9% תוצר שהם 136.2 מיליארד שקל כשהוצאות הממשלה הסתכמו ב-621 מיליארד שקל. באוצר מייחסים 100 מיליארד שקל להוצאות הנובעות מהמלחמה הן במישור הצבאי והן במישור האזרחי כך שלמעשה סדר גודל של 36.2 מיליארד שקל התפוגגו להם ללא קשר למלחמה.
בשנת 2024 גייסה הממשלה 278 מיליארד שקל כשמרבית החוב הזה גוייס מקרנות הפנסיה וקופות הגמל. החוב המקומי הסחיר (79% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (2% מהגיוס) והחוב החיצוני (19% מהגיוס). מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' החשב הכללי גייס חוב שהסתכם לכ-360 מיליארד שקל, מתוכם כ-272 מיליארד שקל באפיק המקומי הסחיר, כ-5 מיליארד שקל באפיק המקומי הלא סחיר וכ-83 מיליארד שקל באפיק החיצוני.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%. מה שהעניק לנו גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לנו לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה.
"יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה, בפן הבטחוני ובפן האזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם.
"יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבינלאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב ובתנאים המיטביים האפשריים".
עכשיו בואו נכניס את הדברים להקשר הנכון שלהם. באופן עקרוני הוצאות המלחמה הסתכמו ב-100 מיליארד שקל. ישראל נכנסה למלחמה במצב כלכלי משביע רצון לאחר שממשלת השינוי הוצירה עודף בקופה. אבל אז הגיעה ממשלה אחרת ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הכריז מעל לכל במה שיש כסף לכולם. ואז למרות המלחמה הבין השר יצחק גולדקנופף את המסר והסביר לכולנו שיש קערה שצריך פשוט להושיט יד ולקחת ממנה כסף כמה שצריך. ודרעי חוקק את חוק רבני השכונות ולא נגיד מילה על אורית סטרוק והתקציב התופח של המשרד שלה ולא אמרנו עוד כלום על המשרדים המיותרים וכן הלאה.
אז אם אנחנו שואלים את עצמנו כמה כל התענוג הזה עלה לנו בכסף בריבית? 30 מיליארד שקל רק בשנת 2024, זה המספר שכדאי שכולנו נשים אליו לב כי אנחנו ניאלץ לשלם אותו בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
