נגיד בנק ישראל ל"ישראל היום": "אם הבנקים לא ישתפרו - נמצא דרך לטפל בהם"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון נמצא בנקודת מפתח בקדנציה שכללה הכל מהכל. ירון ראה את משבר הקורונה, את היציאה מהקורונה, את נקודת השבר של ה-7 באוקטובר ואת ההתאוששות. בין אלה לאלה הוא היה צריך לוודא שני דברים: שהכלכלה הישראלית תישאר יציבה, ובמקביל לספק נזילות לכלכלה כך שהביטחון והאמון של הציבור במערכת הכלכלית יוותר ברמתו הגבוהה וזה אתגר משמעותי.

לזכותו ייאמר כי עמידת בנק ישראל באתגרים אלו היא פרי היצירתיות שגילה פרופ' ירון גילה, כזו שאינה מובנת מאליה ולא פחות חשוב מכך, כזו שנתמכת במחשבה כלכלית מתקדמת. 

אתמול (שני), החליט בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ולשמר אותה על רמה של 4.5%. מעבר להחלטה על גובה הריבית פרסמה מחלקת המחקר של הבנק את התחזית המעודכנת שלה לכלכלה הישראלית. בשורה התחתונה נקבע בהערכה של מחלקת המחקר כי בשנת 2025 צפויות להיות שתי הורדות ריבית כך שהריבית בסוף השנה תעמוד על 4% (לעומת 4.5%). התהליך הזה יתחיל, להערכת חטיבת המחקר, לקראת סוף השנה במה שיהווה דחייה בהשוואה להערכה הקודמת שצפתה כי התהליך הזה היה אמור להתחיל כבר בחודש יוני האחרון.

הכוכביות

לחטיבת המחקר ולאחר מכן גם לנגיד בנק ישראל, היו כמה הסתייגויות מהערכות אלו. ההסתייגות הראשונה כוללת הנחת עבודה שההליך העצים במלחמה יסתיים בחודש מרץ הקרוב ומנקודת הזמן הזו נכנס לשגרת עבודת ביטחון שוטפת בעצימות משתנה אבל זו לא תהיה העצימות של המלחמה שהכרנו בשנת 2024.

הסתייגות שניה דיברה על דוח ועדת נגל שקורא להגדיל את תקציב הביטחון בסדר גודל של 20 מיליארד שקל בשנה וזאת במשך 10 שנים. הנגיד אמר במסיבת העיתונאים שנלוותה להודעה כי דרך המלך היא למצוא מקור תקציבי לעלייה הצפוייה בתקציב הביטחון וזאת מתוך התקציב - מה שאומר שהנגיד אומר או להעלות מסים או לקצץ בהוצאות. ביחד, כל זה יביא את החוב הלאומי לרמות גבוהות מידי.

ייתכן שיש יותר מידי מזומנים לאנשים בישראל וצריך לעשות משהו כדי לספוג אותם בדרכים שהם לא העלאת ריבית?

"זו לא החשיבה שלנו בעידן הזה. בעבר הספרות הכלכלית באמת דיברה על סיטואציות כאלה אבל אנחנו חושבים שכרגע ריבית שמשקפת שיווי משקל כלכלי נמצאת ב-4.5% ולכן לספוג עודפי נזילות, ככל שיש כאלה, באמצעות הנפקות מק"מ עלולה להוציא את הריבית מאזור שיווי המשקל ולהביא לעלייה שלה. לכן אין לנו תוכניות כאלה".

נדבר רגע על הבנקים. סוכם על מס חד פעמי ייחודי בשנים 2024 ו-2025 אבל בכל זאת הוקמה ועדה שצריכה לבחון את נושא מיסוי הבנקים. יש כאן בעיה של אמינות של המערכת הפוליטית.

"הריווחיות של הבנקים הייתה גבוהה בשנים האחרונות וב-2024 ו-2025 התוכנית היא שהם ישלמו 2.5 מיליארד שקל כתוספת מס. באופן כללי, ככל שיהיה מיסוי, אנחנו נהיה בעד מס על סקטור הפיננסים כמס על מגזר רחב יותר".

"אם צריכים לבחור באופציה נוספת אז צריך ללכת לכיוון של מס על רווחים עודפים. זה נושא מורכב כי בכל זאת זה צריך להיות על ידי גורם מוסכם שיקבע מהם באמת רווחים עודפים. מעבר לזה אמרתי בעבר ואני חוזר על דבריי - אנחנו מעבירים את המערכת הבנקאית תהליך שהשורה התחתונה שלו היא דרך המלך וזה אומר - הגברת תחרות".

"צריך להבין שיש סייקל של ריבית גבוהה והרווחים של הבנקים עולים בהתאם וזה קורה בכל העולם כשבישראל זה עולה יותר מאשר בעולם. שני מקומות שאנחנו רואים בהם בעיה כרגע, זה באשראי לעסקים קטנים וזעירים ושם אנחנו בוחנים את הנושא לעומק. בכל מקרה, העדיפות שלנו היא לא להתערב במנגנוני השוק. אבל הבנקים חייבים להבין שאם הם לא ישתפרו - אנחנו נמצא את הדרך לטפל בהם".

יש חקיקה בכנסת שתחייב את המערכת הבנקאית לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבונות העו"ש. זו חקיקה מזיקה לתהליך הזה.

"זה בדיוק מה שאני מתכוון אליו. יש לנו עדיפות לא להתערב במנגנוני השוק ובאף מדינה לא נהוג לשלם ריבית על יתרות זכות בעו"ש, זה פשוט לא נהוג. אבל במקביל אנחנו רוצים לראות תמסורת גדולה יותר בין ההלוואות לפקדונות ושההוגנות במערכת היחסים של הבנקים מול הלקוחות תהיה טובה יותר. וצריך שגם הבנקים יבינו את זה כי זה יחזק אותם לאורך זמן. בכל מקרה, אנחנו בוחנים כלים שונים לפתור את הבעיות האלה ולאזן את זה עם מינימום התערבות במנגנוני השוק".

עוד הצעת חוק מוזרה מדבר על אפשרות להעברה של פקדונות מבנק לבנק. זה יעשה נזק כי בנקים מחתמים לקוחות בין היתר לפי יתרות המזומנים שלהם בפקדון. זה עלול לשבש את השוק.

"אנחנו כמובן הכנסנו את רפורמת הבנקאות הפתוחה לשוק ואנחנו רוצים להוריד חסמים במעבר מבנק לבנק. הצד השני הוא התערבות במנגנוני השוק, וזו הצעת החוק שאתה מדבר עליה, שהולכת לעולם הזה. היא כופה כל מיני תמחירים עם המעבר הזה ולזה אנחנו מתנגדים. אנחנו מקווים שבטווח הבינוני והארוך ייכנסו בנקים חדשים וכרטיסי האשראי יהפכו לבנקים כך שלא כל הרגולציה תושט עליהם, ויהיה מנגנון שיגביר את התחרות. התהליך הזה לוקח זמן ואנחנו כבר רואים תוצאות. אבל רוצים לבוא עם דברים מעשיים לאחר בחינה של מספר נושאים שיקדם תמסורת בתחום הזה ובכל מקרה להימנע מהתערבות במנגנוני השוק".