לקראת מסיבת העיתונאים של הנגיד מחר, מחלוקת בין הכלכלנים

ביום שני יפרסם בנק ישראל את גובה הריבית לחודש הקרוב וקונצנזוס התחזיות מדבר על כך שהריבית תיוותר ללא שינוי, כלומר ברמה של 4.5%. מיד לאחר פרסום הריבית יכנס נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, מסיבת עיתונאים ושם יסקור את הנתונים הכלכליים, ינתח את ביצועי הכלכלה המקומית ומכאן הוא אמור לייסד תחזיות להמשך הדרך.

לדברים שיגיד ירון יש חשיבות גדולה משום שאלה יהיו הדברים הפומביים הראשונים שהוא יגיד ויכללו את התגובה של בנק ישראל לתקציב על השינויים שהיו בו, להתפתחויות בהתאם להמלצות ועדת נגל וכן הלאה.

כרגע רב הנסתר על הגלוי. מחד בינואר נכנסו לתוקף שורה של העלאות מחירים ובאופן עקרוני זה כבר מגולם בשווקים, אבל מעבר לכך יש את החזית הצפונית שמאיימת להתפתח שוב, חוסר היציבות הפוליטי ועוד כהנה וכהנה אבל קו אחד עובר בין כל הנתונים והוא – חוסר ודאות על גבול הקיצוני.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון אומר כי "רבים מדגישים את "גל ההתייקרויות" בעקבות העלאת המע"מ וגזרות אחרות אשר צפויות לתרום 0.7% לאינפלציה בתחילת השנה. אך חשוב להדגיש גם את מגמת הייסוף החד בשקל ברבעון הרביעי אשר צפויה למתן את האינפלציה גם ב-2025 (בממוצע של חודש דצמבר השקל מול סל המטבעות התחזק ב- 6% לעומת ממוצע של חודש ספטמבר).

"בהנחה שרק כמחצית מהייסוף תשפיע על האינפלציה שנה קדימה (3%) ושיעור התמסורת של שע"ח על האינפלציה עומד על כ-15% אזי מדובר בהשפעה ממתנת על האינפלציה של כ-0.45% "

כץ מוסיף "לדוגמה, לא סביר שמחירי הרהיטים או ההלבשה (המיובאים) יעלו בעקבות העלאת המע"מ. גם התייקרות המכוניות בעקבות העלאת המס צפויה להיות מתונה יחסית. כלומר, ההשפעה נטו של ההתייקרויות היזומות, פחות השפעת הייסוף, צפויה להיות כ-0.25% בלבד".

יוני פנינג, אסטרטג השווקים בחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות אומר "אם נשפוט לפי הודעת הריבית הקודמת, בשלהי נובמבר, אז אפשר להגיד שאותם השיקולים של השנה האחרונה עדיין נותרים עמנו, וביתר שאת. בפרט, אותה הודעה פתחה בתיאור אי הוודאות הגיאופוליטית "מוסיפה להקשות על הפעילות הכלכלית." ומשם המשיכה לתאר את סיכוני האינפלציה הגבוהים: "צפויה לעלות בחודשים הקרובים".  אז בעניין הגיאופוליטי, המלחמה עדיין נמשכת.

"ולמרות זאת, עם הרגיעה בחזית הצפונית. וכעת, לאחר פרסום ההמלצות הצפויות של ועדת נגל לתקציב הביטחון, התמונה הגיאופוליטית הנוכחית, והשלכות המלחמה על הכלכלה, נראות ברורה יותר. האינפלציה, מאידך, היא בעיה מהותית יותר לתפיסתנו כרגע לעומת, לדוג', כמה שהייתה בזמן קבלת ההחלטה הקודמת.

"העלאת המע"מ, מחירי הארנונה, החשמל והמים, התממשו כולם בצד הגבוה של הציפיות, או בסמוך לו. אל מול זה, כנראה שנזכה כבר בנתוני האינפלציה של דצמבר, ואולי עוד קצת בינואר למחירי ירקות ופירות נמוכים קצת. וגם מחירי הטיסות לחו"ל התמתנו כבר במדד נוב' וצפויים להתמתן עוד בהודעות הקרובות.

"אבל עם התגבשות אותם גורמים אינפלציוניים, וכמובן ההשפעות השניוניות שאלה עלולים לגרור, אי הוודאות מהכיוון הזה נותרת גבוהה. וזו הסיבה העיקרית, להערכתנו, להתגבשות הציפיות הנוכחית לאי שינוי במדיניות, גם לא בהחלטה מחר וגם לא בזו שאחריה, איי שם בשלהי פברואר. וגם לכך שההסתברות להורדה באפריל נותרת נמוכה.

"מצד שני, כמו שראינו שציפיות לשינוי לא בהכרח התממשו, נעריך שגם ציפיות להיעדר שינוי בהמשך הדרך, עשויות בהחלט להתברר כשגויות, בדיעבד".

לסיכום אם אנחנו מסתכלים על הגישה של יונתן כץ הרי שעליות המחירים מקוזזות לפחות בחלקן על ידי התחזקות השקל וזה אומר שבנק ישראל יוכל להתחיל לחשוב על הורדת ריבית כבר ברבעון השני של השנה. אם מסתכלים על הגישה של פנינג הרי שעליית המחירים הרוחבית התממשה בחלק העליון של התחזיות וזה בצירוף חוסר הוודאות סביב המלחמה, מרחיקים הורדת ריבית.