החל מראשית 2025, אלפי חייבים בישראל צפויים לראות הקלה משמעותית בנטל החובות שלהם, עם כניסתה לתוקף של רפורמה מקיפה בחוק פסיקת ריבית והצמדה ובחוק ההוצאה לפועל.
רפורמה, שגובשה במאמץ משותף על ידי משרד המשפטים בראשות השר יריב לוין ומשרד האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף המשנה ליועצת המשפטית לממשלה מאיר לוין והחשב הכללי יהלי רוטנברג, צפויה להקל משמעותית על חייבים שיעמדו בהסדרי התשלומים באמצעות הפחתה של עד 80 אחוזים בדמי הפיגורים.
במרכז הרפורמה עומד שינוי מהותי במנגנון חישוב החובות, כאשר לראשונה תתבצע הפרדה ברורה בין ריבית הבסיס לבין דמי הפיגורים. ריבית הבסיס נועדה לפצות את הנושה על חלוף הזמן ואובדן ההזדמנויות, בעוד דמי הפיגורים נועדו לתמרץ את החייבים לשלם.
השילוב של שני הרכיבים עד היום יצר עיוות משמעותי במערכת. על כן, הרפורמה מהווה איזון בין הצורך להבטיח תשלום חובות לבין ההכרה בכך שמערכת ריביות נוקשה מדי עלולה למנוע מחייבים את היכולת להיחלץ ממצבם.
משמעות השינוי מתבטאת בדוגמה פשוטה: חוב התחלתי של 10 אלף שקלים שלא משולם במשך תשע שנים מגיע כיום לכ-24,400 שקלים. תחת המנגנון החדש, אותו חוב יגיע לכ-17,500 שקלים בלבד. יתרה מכך, אם החייב יתמיד בתשלומים לפי ההסדר שנקבע לו, החוב יגדל רק לכ-13,500 שקלים.
הרפורמה מגיעה בעיתוי קריטי עבור המשק הישראלי. המשבר הכלכלי שהחל בתקופת הקורונה, המשיך עם עליית הריבית בשנים האחרונות, והתעצם עם פרוץ המלחמה, הפך את הצורך בשינוי להכרחי. על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, הרפורמה צפויה להשפיע על כ-1.8 מיליון תיקים בהוצאה לפועל, בהם בעלי חובות משיקים שחזרו, שוכרים בעלי חובות לבעלי דירות, חייבים בגין חוזים צרכניים ובעלי חובות למדינה.
במסגרת השינויים המרכזיים, תבוטל שיטת ריבית דריבית על דמי הפיגורים, יתבצע מעבר מחישוב יומי לחישוב רבעוני, ותופסק באופן אוטומטי צבירת דמי הפיגורים לחייבים שעומדים בתשלומים.
בנוסף, רשמי ההוצאה לפועל יקבלו סמכות להפחית דמי פיגורים במקרים מיוחדים.
התיקון לחוק אימץ את המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה, בנק ישראל והסיוע המשפטי .
רשות האכיפה והגבייה כבר נערכת להטמעת השינויים במערכותיה לקראת כניסת החוק לתוקף בתחילת 2025.
שר המשפטים, יריב לוין: "הרפורמה בריביות על חובות בישראל היא בשורה חברתית חשובה, שמקבלת משמעות יתירה בימים אלה, נוכח השפעות המלחמה על הכלכלה. התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל הוא תיקון של עיוות היסטורי מתמשך. הוא יוביל למידתיות בגביית החובות בישראל, יהפוך את דמי פיגורים לכלי מתמרץ ולא מייאש, ובכך יפעל לטובת החייבים והנושים גם יחד. אני מודה למאיר לוין שהוביל יחד עם צוותו את הפרויקט, בשיתוף עם משרד האוצר".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אחת המשימות המשמעותיות ביותר של הממשלה, במיוחד בימים אלו, היא להקל על האזרחים ולאפשר לכל אזרח להתקיים בכבוד. כניסת החוק לתוקף היא צעד נוסף לצורך השגת מטרה זו. התיקון לחוק מבטל עיוות המתבטא בתפיחת חובותיהם של חייבים בעקבות דמי הפיגורים וזאת באמצעות שינוי מנגנון הפיגורים, ביטול מנגנון ריבית דריבית, הפחתת דמי והתאמתם לסביבת הריבית הנהוגה במשק".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), מאיר לוין: "אחרי 20 שנה שבהן הסדר הריביות על חובות בישראל לא עודכן, התיקון לחוק נכנס לתוקף בעיתוי הכרחי ונדרש יותר מתמיד".
"הרפורמה בריביות תבלום את כדור השלג של תפיחת חובות החייבים בהוצאה לפועל, ותחתוך את תוספות הפיגורים עבור חייבים המשלמים בתשלומים בשיעור של 70% ויותר. מדובר במהלך חקיקתי מורכב מאוד, שהוא פרי יוזמה של ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, אשר יהפוך את גביית החובות בישראל להוגנת יותר ולאפקטיבית יותר."
יהלי רוטנברג, החשב הכללי: "התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה הוא תוצר של עבודת מטה מקצועית ומעמיקה שהוביל אגף החשב הכללי ביחד עם השותפים ממשרד המשפטים, בנק ישראל, רשות האכיפה והגבייה, הלשכה המשפטית באוצר וועדות החוקה והכספים".
לדבריו, "מדובר בחוק מאוזן שיבטיח כי בעלי החוב יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות. מהלך משלים לתיקון בוצע בהתאמת שיעורי הריביות במסגרת החוק לסביבת הריבית במשק. התאמה זו באה לידי ביטוי בתיקון תקנות פסיקת ריבית והצמדה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו