"הבנתי שיש בישראל צורך והזדמנות גדולה ודחופה בתחום הבנייה"

אפשר לבנות עליו: המלחמה פגעה אנושות בענף ויצרה ביקוש חיוני לפועלים מהודו • "הממשלה שלנו עודדה אותנו לחקור את השוק הישראלי", מספר סמיר קושלה, יו"ר חברת Dynamic, החברה הגדולה בהודו לעובדים זרים

סמיר קושלה במרכזצילום: . צילום: מורג ביטן

הקושי בענף הנדל"ן: על רקע המלחמה המתמשכת הגיעו לישראל לא מעט עובדים זרים, אשר נאלצו להתחיל לעבוד בתקופה הקשה ביותר במדינה.

עם העובדים הזרים נמנים אלפי עובדים הודים בתחום הבנייה, שחלקם מגיעים לעבודה בישראל על ידי חברת Dynamic, החברה הגדולה בהודו לעובדים זרים. החברה נוסדה לפני כ־50 שנה ובמהלך השנים סיפקה יותר מחצי מיליון עובדים לכ־30 מדינות ברחבי העולם בתחומים שונים, דוגמת ענף הבנייה, תעשיית המלונאות, בתי החולים, שירותי סיעוד, ועוד.

בראיון מיוחד עם סמיר קושלה, יו"ר חברת Dynamic, הוא מספר ל"ישראל היום" על החשש של העובדים להגיע לישראל בזמן המלחמה, על הביורוקרטיה ועל השאיפות של החברה בישראל.

"לאחר 7 באוקטובר, מכיוון שאנחנו אחד השחקנים הגדולים באזור, הממשלה שלנו עודדה אותנו ואמרה לנו שכדאי לנו לחקור את השוק הישראלי", מספר קושלה. "חשבתי לנסוע שנה לאחר מכן כי תכננתי חופשה ואמרתי לעצמי שבינואר אסע לישראל. הם מצידם אמרו לנו לנסוע באותה עת, והגעתי לישראל בפעם הראשונה ב־15 בנובמבר. אף שעשינו כאן עסקים, מעולם לא באתי לכאן, והממשלה שלנו אמרה שחשוב מאוד ששחקנים מקצוענים יתמודדו עם ישראל.

"זו מערכת יחסים מאוד חשובה למדינה, ובגלל זה הגעתי לכאן. לא היו לי ציפיות גדולות במיוחד כי ישראל היא מדינה קטנה. יש פחות מ־15 אלף עובדים הודים בישראל, אז חשבתי שזה שוק קטן מאוד. ביום הראשון היו הרבה רקטות וקצת היה מפחיד לראות את זה. באשר לעובדים, אחד העקרונות שהיו לאבי, שהקים את החברה, היה שאף פעם לא נשלח אנשים לשום מדינה שאליה לא ניסע קודם בעצמנו. לאנשים האלה שאנחנו שולחים יש משפחות, ילדים ואחריות. אנחנו לא יכולים לשלוח אותם בצורה עיוורת. אז באתי לכאן והבנתי שיש בישראל הזדמנות גדולה, וגם שיש כאן דחיפות גדולה".

פועלי בניין בישראל (למצולמים אין קשר לנאמר), צילום: יהושע יוסף

על החשש בקרב העובדים הוא מספר: "זה היה קשה בהתחלה. עם זאת, עם כל האנשים שאנחנו שולחים יש לנו מערכת יחסים קודמת. אנחנו שולחים בכל שנה 16 אלף אנשים לעבוד, ולרובם יש חוזה לשנתיים. בדובאי ובאבו דאבי החוזה המקסימלי הוא לשנתיים. הם מסיימים את החוזה ומחפשים עבודה, ואנחנו מוצאים להם עבודה אחרת. כך שאנחנו מכירים הרבה מהאנשים, וכשהתחלנו לדבר איתם הם היו מודאגים. צריך להבין שבהודו זו החלטה משפחתית לצאת החוצה כי זו מדינה ענייה, וכמו הישראלים יש לנו משפחות גדולות ואנחנו מאוד קרובים".

למרות המצב הביטחוני, קושלה מעיד על קבלת הפנים החמה בישראל. לדבריו, "בכל פעם שאני מגיע לכאן, אני עם חיוך על הפנים. הגעתי לכאן לפני שנה. יש לנו 60 לקוחות, ובעקבות זאת אני מכיר אולי 300 ישראלים, משום שאני מכיר את המשפחות של חלקם. יש לכם תרבות מאוד פתוחה".

בישראל, כאמור, החלה החברה את פעילותה לפני כשנה וסיפקה עד כה כ־3,500 עובדים זרים לענף הבנייה. התחזית היא שבמהלך החודשיים הקרובים תביא לארץ עוד כ־10,000 עובדים זרים לענף. בעולם יש לחברה 300 אלף עובדים ומשרדים בעשר מדינות.

"אנשים מנוסים ומיומנים"

על ההיערכות בישראל מספר קושלה: "לחברה שלנו יש תשתית משלה לבדיקה ולהכשרה של העובדים. אנו מתמקדים באנשים מנוסים ומיומנים. יש בערך 15 אלף הודים שהגיעו לישראל לתעשיית הבנייה - מתוכם 3,500 של דינאמיק, לכולם ניסיון של לפחות עשור בענף הבנייה ולפחות ארבע שנות ניסיון מחוץ להודו. אנחנו מספקים רק אנשים שביצעו אותה עבודה בעבר. הגיל הממוצע שלהם הוא מעל 30".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר