ארה״ב התעוררה הבוקר (רביעי) ליום חדש שבו דונלד טראמפ נבחר לנשיא ה-47 ברוב קולות מוחץ לאחר שקמלה האריס, שנתפסה כממשיכת דרכם של ביידן ואובמה, כשלה לצבור תאוצה ואהדה בקרב בוחרים ברחבי ארה״ב.
הנשיא הנבחר טראמפ הוא חבר אמת של מדינת ישראל. וחברות אמת, כפי שראינו פעם אחר פעם בשנים האחרונות, לא נמדדת מהשפה ולחוץ אלא במעשים.
הנשיא טראמפ פעל רבות בזמן כהונתו הראשונה כנשיא ה-45 של ארה״ב לקידומו של שלום במזרח התיכון תוך שמירה קנאית שכמותה לא ראינו (ובטח ובטח שלא תחת ממשל אובמה/ביידן), על זכויותיה של ישראל.
הסכמי אברהם היו יריית הפתיחה להסכם שלום אזורי של ממשל טראמפ
משנת 2017 הוגבר הלחץ האמריקני על איראן, וארה״ב פרשה מהסכם הגרעין עימה והטילה עליה סנקציות כבדות, חיזבאללה הוכר ע״י ארה״ב כארגון טרור, אמריקה העתיקה את השגרירות שלה לירושלים בירתה הנצחית של ישראל, הכירה בריבונות הישראלית על רמת הגולן, ושימשה כשושבינה וארכיטקטית, לצידו של נתניהו, בהסכמי נורמליזציה שנחתמו בין ישראל לבין בחריין, איחוד האמירויות, סודן ומרוקו.
הסכמים אלו זכו לשם ״הסכמי אברהם״ והיוו את יריית הפתיחה למה שאמור היה להמשיך להסכמי שלום אזוריים רחבים שיכללו גם את סעודיה ומדינות מפרציות נוספות. הדבר לא הסתייע עת הפסיד טראמפ את הבחירות ב-2020, ולמעשה האזור כולו יצא מאיזון תחת ממשל ביידן שלמרות מאמצים רבים כשל, בדומה לברק אובמה, בניהול מדיניות חוץ ברורה כמו גם בהבנת המזרח התיכון ובניהול מאזן האימה בשכונה הקשוחה שלנו.
עם זכייתו של הנשיא טראמפ ועם כניסתו לבית הלבן - תיפתח מחדש הדרך עבור ישראל, סעודיה ואולי אף מדינות מפרציות נוספות להיכנס תחת כנפי השושבינה האמריקנית בהסכם נורמליזציה רחב שייצר בעבור שתי המדינות, והאזור כולו, הזדמנות כלכלית אדירה.
אז מה הנדוניה שמביאות ישראל וסעודיה לחתונה הזו, ומה מקומה של השושבינה האמריקנית בשנים הקרובות?
סעודיה מביאה עימה כלכלה משגשגת. אוכלוסייה צעירה למדי של 37 מיליון תושבים הצמאה לחדשנות, כאשר הגיל הממוצע בה הוא 30 והתמ״ג הוא 28 אלף דולר לנפש.
"חזון 2030" האמביציוזי של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שאותו השיק ב-2016, הוא הכוח המניע מאחורי הפיכתה של סעודיה מכלכלה תלויית נפט לכלכלה מבוזרת ומתקדמת. הצלחתו של חזון 2030 חיונית גם לשימור כוחו של בן סלמאן בסעודיה, בעיקר בהתחשב באתגרים שעומדים לפניו מבית ומחוץ.
כלכלת ישראל משגשגת למרות השנתיים האחרונות שהיו מאתגרות ובהן הצמיחה בישראל האטה. בישראל קרוב ל-10 מיליון תושבים, הגיל הממוצע אף הוא 30, והתל״ג לנפש הוא 66 אלף דולר, יותר מפי שניים מזה של סעודיה. מובן שחלק ניכר מהתל״ג בישראל מגיע מסקטור ההייטק שמהווה 50% מכלל היצוא של ישראל, וכמעט 20% מהתל״ג. ישראל היא גם בית ל-7% מכלל חדי-הקרן בעולם ויש בה את כוח האדם הטכנולוגי האיכותי בעולם, כאשר יותר מ-15% מכוח העבודה בישראל עובד בהייטק. מעבר לכך, פועלים בישראל מרכזי מו״פ של יותר מ-400 חברות ענק גלובליות כמו אנבידיה ומיקרוסופט.
ישראל היא מרכז ההייטק השלישי בחשיבותו בעולם, וככזו - מביאה לחתונה האזורית שלפתחנו ידע טכנולוגי שאין שני לו, כמו גם ניסיון אופרטיבי בבניית חברות מגדירות קטגוריה בתחומים כמו סייבר הגנתי, דיפנס-טק, אפליקציות בינה מלאכותית בתחום הבריאות, החינוך, הבנקאות, ועוד.
סעודיה מביאה עימה לחתונה תיאבון אדיר לטכנולוגיות צבאיות ואזרחיות ותקציב אינסופי כמעט, כמו גם פרויקטי ענק במדינה, כחלק מחזון 2030 של בן סלמאן, שבהם ניתן יהיה ליישם את הטכנולוגיות הנרכשות על ידה.
ישראל מביאה, בנוסף ליכולות הטכנולוגיות המוכחות שלה, גם תכונה נוספת, שכרגע לפחות אינה קיימת במפרציות - מוניטין כשותפה שנמצאת בקונצנזוס אמריקני. מה שמאפשר לסעודים, או למדינות מפרציות אחרות, לקבל בנדוניה הישראלית לא רק שת״פ שבו ישראל מייצאת ידע טכנולוגי אלא גם לזכות בתמיכה של השושבינה האמריקנית בדמות גושפנקא לפעילות משותפת - דבר שיאפשר להן לקבל גישה למערכות מידע ומחשוב שעד כה האמריקנים לא אפשרו להן לרכוש.
בשנים האחרונות מתנהלים יחסים כלכליים בין חברות ישראליות ללקוחות במדינות המפרציות. גם עם מדינות שאיתן אין לנו עדיין הסכמי שלום רשמיים.
ישראל כמרכז מידע של מדינות המפרץ: "בינה מלאכותית ישראלית בסעודיה"
כבר כיום ישנן חברות בינה מלאכותית ישראליות, כמו דרים סקיוריטי וכמו ברידגוויז, שמוכרות פתרונות טכנולוגיים לחלק ממדינות המפרץ בחוזים של עשרות מיליוני דולרים בשנה. ישנן גם חברות ישראליות שגייסו כסף מגופים פיננסיים במדינות מפרציות. עסקאות אלו לא מוכרזות בקול, ומערכות היחסים הללו נשמרות בשקט, בטח ובטח בתקופה מתוחה זו. ומאידך - עצם זה שיש עסקאות, ובנפח מהותי, כבר בשלב זה, לבטח מעיד על התיאבון הגדול הקיים אצל שני הצדדים.
תחת ממשל טראמפ, ועם חתימה על הסכמים נוספים עם מדינות נוספות כמו סעודיה, תוכלנה חברות בינה מלאכותית ישראליות לשמש כפלטפורמות מלאות שדרכן תפעלנה תעשיות החינוך, הבנקאות, הרפואה והסייבר של מרבית המדינות המפרציות.
כבר כיום מדינות המפרץ מצויות במרוץ חימוש טכנולוגי ורוכשות שבבים, וכן בונות חוות שרתים בעשרות מיליארדי דולרים. הן מכינות את הארכיטקטורה הנדרשת כדי להתמודד באופן תחרותי עם העולם החדש שלפתחנו.
ואולם, הן לא תוכלנה לעמוד באתגר הזה לבדן.
ארכיטקטורה טכנולוגית ללא ידע וכוח אדם איכותי שיבנה יישומים על גביה, בין אם יישומים בדמות חברות מסחריות חדשות שתוקמנה או יישומים טכנולוגיים שיהפכו את הממשלה המקומית ליעילה ותחרותית יותר , דומה לבניין יוקרתי נטול דיירים.
ישראל יכולה לייצא למפרציות את הידע הטכנולוגי שלנו, למכור למפרציות את יישומי הסייבר וה-AI שלנו. סעודיה, מצידה, יכולה למשל לסייע לישראל להתקדם מהר יותר בכל מה שקשור בבניית התשתית הפיזית למחשב-על, לחוות שרתים, וכו', ולהשקיע לצידה של ארה״ב בפרויקטים לאומיים ישראליים.
חוסר היציבות במזרח התיכון, מהפכת הבינה המלאכותית, וכעת גם הנסיבות הפוליטיות בארה״ב אינן מנותקות זו מזו.
הן שזורות זו בזו.
לפני חודשיים פגשתי את טראמפ בוושינגטון DC ושוחחנו על מהפכת הבינה המלאכותית ואיך הממשל שלו, במידה שייבחר, יכול לסייע לישראל לשמר את העליונות הטכנולוגית האזורית שלה. סיכמנו שכשהוא יזכה בנשיאות נדון בנושא שוב בפגישה עתידית. וכך נעשה.
היום, עת עולה בוקר מעל שמי וושינגטון DC, זה ברור כשמש - הדרך למזרח תיכון טכנולוגי חדש עוברת בין ריאד, ירושלים והבית הלבן.
