מה יישאר וכמה ייצא? משרד האוצר מציג את עיקרי תקציב המדינה החדש

התוכנית הכלכלית של מדינת ישראל לשנת 2025 פורסמה היום (יום רביעי), זאת לקראת הדיון בתקציב 2025. 

ד"ר גלי אינגבר מהמכללה למינהל מסבירה על ההליך מאחורי הקלעים. "כרגע, שר האוצר סמוטריץ' מנהל משא ומתן עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד והשניים מנסים להגיע להבנות - לכן לא כל מה שנמצא בהצעה המקורית צפוי לעבור", מסבירה ד"ר גלי אינגבר, ראש המחלקה למימון ושוק ההון בפקולטה למנהל עסקים במכללה למינהל. "כך, למשל, הקפאת מדרגות מס ונקודות זיכוי הם סעיפים שצפויים להישאר בתקציב, אך ייתכן שלא יעברו את ועדת הכספים".

אינגבר מוסיפה כי "יש לקחת בחשבון שמה שכתוב בנוסח של התקציב, צריך עוד לעבור מחר את ועדת הכספים ויש הרבה דברים שלא יעברו. "בוועדת הכנסת יושבים משה גפני וחברי כנסת אחרים, יחד עם לוביסטים וכל אחד מייצג אוכלוסיה אחרת כמו חרדים, אוכלוסיות חלשות ונזקקים. לכן, הנושא של הקפאת שכר המינימום כנראה לא יישאר בתקציב, כי להבנתי ראש הממשלה לא מעוניין בזה".

ויתור על ימי הבראה נוספים

לדבריה, "סוכם עם ההסתדרות שכל עובד במדינה יוותר על שני ימי הבראה. בתמורה לזה, ההסתדרות הגיעה להסכם לפיו המס על הקרנות השתלמות החל מהשנה השביעית ידחה. כל דבר שנדחה, יש סיכוי שזה יעבור לתקציב של 2026-27", מציינת אינגבר. "גם אם הצליחו להשיג את הדחייה של הטבות המס על הפנסיה, ההטבה הזו תידחה רק בשנה. שר האוצר רצה לדחות את זה בשלוש שנים, אבל יו"ר ההסתדרות השיג את זה שהטבת המס על הפנסיה תידחה בשנה אחת ולא בשלוש שנים. הויתור על שני ימי ההבראה הוא גם בתמורה לזה".

בנוסף, במגזר הציבורי הייתה אמורה להיות העלאת שכר של 1.5% ב-2025 ושל 1.5% ב-2026, אולם האוצר וההסתדרות סיכמו שזה יידחה בשנה, בהתאמה, כלומר ל-2026 ול-2027.

אינגבר מוסיפה כי הכוונה היא לקצץ חמישה משרדים ממשלתיים: "בנוסף, ההקפאה של השכר במגזר הציבורי, גם היא לא תישאר כנראה בתקציב של 2025 ויש כמובן את הנושא של הרווחים הכלואים. שר האוצר מאוד רוצה להעביר את זה, אבל גם כאן הוא יתקל בהתגדות של לוביסטים. הרעיון של מיסוי רווחים כלואים מתמקד בשכבות החזקות יותר. הוא בא להראות שיש מס על השכבות החזקות. אם זה יקרה, מדובר בהרבה כסף של שנה - כ-5 מיליארד שקל - וזה לא יהיה לו קל. סביר להניח שזה יתקל בהתנגדות של לוביסטים, שיילחמו בזה ככל שיוכלו".