ועדת הכלכלה דנה ב"חרם המפרסמים" על ערוץ 14: "נתניהו לא מחרים ערוצים אחרים?"

ועדת הכלכלה דנה היום (רביעי) בנושא החלטת מפרסמים להימנע מלפרסם בערוץ 14. מדובר בדיון המשך של הדיון שהיה בשנה שעברה בעניין הפרסום בערוץ. יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ביקש לקיים המשך לאותה ישיבה, על רקע הטענות לחרם של בנק לאומי שחזרו לאחרונה. בדיון השתתפו מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי, נציגי משרדי ממשלה, נציגי רשות התחרות ומשרד התקשורת.

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן התכנסה כאמור בנושא החלטת מפרסמים להימנע מלפרסם בערוץ 14 בחודש ספטמבר האחרון. זאת לאחר שבעקבות התבטאויות בערוץ החליטו החברות שטראוס, אבן קיסר ודלק רכב להקפיא את הפירסום.

ח"כ דוד ביטן אמר בפתח הדיון: "אני לא אומר שחובה לפרסם, אבל ברגע שהגופים והחברות הגדולות במשק עשו התאגדות מיוחדת לפגוע בערוץ, אני סבור שזו פגיעה בחופש הביטוי, כי הם מנעו מהערוץ להתקיים בגלל שיקולים פוליטיים. ביקשתי חוות דעת ממשרד המשפטים ומרשות התחרות. הם דיברו בוואטספ על העניין. לא יהיה דבר כזה שגופים עסקיים יעשו התארגנות יחד נגד גוף תקשורת".

ביטן התייחס למקרה של בנק לאומי: "זה לא בנק פרטי, אין לו בעל שליטה עצמאי. הוא גוף ציבורי לכל דבר ועניין מבחינתי בנק לאומי לא יכול להחרים משיקולים פוליטיים ערכיים. זה גוף שהציבור מחזיק את המניות שלו ולכן צריכים לחול עליו כללים. היה לי ויכוח עם לפיד במליאה. אני לא אומר שחייבים לפרסם אבל יש מניעה מלעשות חרם".

חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן ממפלגת "יש עתיד" תקפה: "אתה אומר חרם אבל ראש הממשלה עושה חרם?, כשזה הערוץ היחיד הוא מתראיין אליו". ביטן השיב לב: "ולפיד לא עושה חרם?".

"בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה", אמרה פרידמן. "אני התראיינתי לערוץ 14. ראש הממשלה מחרים ערוצים אחרים. מעבר לכך המסר שעובר מהדיון הוא שמשתלם להיות ערוץ שלא מבקר את השלטון והוא סוג של שופר של השילטון. יש פה איום של הטבות לערוצים שיישרו איתו קו".

חבר הכנסת שלום דנינו הוסיף: "כשאני ודוד ביטן ביקרנו במפעל של שטראוס, עניין אותנו מה דעתה של עופרה שטראוס על ציר פידלפי? באנו לעזור לה ואנחנו רוצים שהעסקים יהיו איתנים וחזקים. בסוף זה משפיע על כלכלת ישראל בהרבה מאד מישורים".

אריאל אדרי, מנכ"ל ערוץ 14, אמר: "רואים את הפער בין הנתח של הצופים, להיבט המסחרי. מעל רבע מיליון בתי אב כל ערב צופים בערוץ ו-62% מהצופים לא רואים ערוצים אחרים, שזה מה שחשוב למפרסמים. אלה נתונים של ועדת המידרוג. אנחנו רואים שכל מה שהתחיל עם ההחלטה לא לפרסם, התחיל מפורום העסקים, שזה משהו מאורגן, שהמטרה שלו זה לפגוע בחופש הביטוי ולגרום לסגירה של ערוץ 14".

היועץ המשפטי של הערוץ הוסיף "הנימוק המרכזי של רשות התחרות בדחייה היא שהתשתית העובדתית לא היתה מספקת כדי להראות התארגנות. לרשות התחרות יש את הכלים לדעת אם יש התארגנות והיא היחידה שמסוגלת לבדוק. לצערנו היא לא הרימה את הכפפה.

"עוד רגולטור שפנינו אליו זו הרשות השנייה. התפקיד שלה זה ליצור פלורליזם תרבותי. למי שאומר שהחברות הציבוריות רשאיות לא לפרסם בגלל התוכן, נאמר שהרגולטור זה הרשות השנייה שהיא מפקחת עליו יום יום".

בדיון נאמר בתגובה כי עובדה שיש סנקציות כלפי ערוץ 14 ואילו היועץ המשפטי השיב שהרגולציה עובדת. הוא הוסיף כי "לגבי החברות הציבוריות, התלונה שלנו היא לא נגד גופים פרטיים. גוף פרטי יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל בנק שהבעלים שלה זה הציבור כולו, מי שמקבל את ההחלטה לא לפרסם זה המנכל או נושאי משרה בבנק. בנק לאומי לא מפרסם אפס ולו שקל אחד, זה לא שיקול עיסקי".

"הרקע והמניעים מצויים בתחום הפוליטי-אידיאולוגי"

יש לציין כי בחוות דעת של רשות התחרות מיולי 2024 נכתב כי ״הנושא הנדון הובא בפני הממונה ביום 3.8.2023 במכתב שנשלח מאת בא כוחה של ערוץ 14, אליו צורפו קטעי תכתובות מתוך קבוצת ווטסאפ בה חברים בכירים בחברות גדולות במשק הישראלי המכונה 'פורום העסקים'. בעקבות מכתב זה ערכה הממונה פגישה עם נציגי ערוץ 14 ביום 17.8.2023 שלאחריה העביר ערוץ 14 לממונה מידע ונתונים שהתבקשו. לאחר בחינה של הראיות והנתונים שהועברו הודיעה הממונה לערוץ 14 במכתב מנומק כי המקרה אינו מצדיק את התערבותה”.

עוד נכתב כי מתוך קטעי התכתובות בקבוצת הווטסאפ שהועברו לבחינת הממונה עולה שההתבטאויות הקוראות לחרם נכתבו על ידי חברות שבפועל לא הפסיקו את הפרסום בערוץ 14, או לחילופין לא פרסמו שם מראש (קבוצת BIG, חברת מלאנוקס וחברת MORE), ואילו נציגי החברות שלטענת ערוץ 14 הפסיקו את הפרסום בערוץ, לא התבטאו בנושא.

עוד נכתב כי "רשות התחרות אמונה על קידום התחרות ועל מניעת פגיעה בתחרות בין עסקים, ומשכך מוקד העיסוק שלה הוא בפן העסקי-מסחרי שבהתנהגות בעלי עסקים. אלא  שמהאינדיקציות שהתקבלו ברשות ניכר כי הרקע והמניעים להפסקת הפרסום מצויים בתחום הפוליטי-אידיאולוגי ולא בתחום העסקי-מסחרי. ברי כי ייתכן עירוב בין התחומים או אף שימוש במסווה של מניעים פוליטיים או אידיאולוגיים למען קידום אינטרסים מסחריים. הממונה ערה לכך, אולם מהראיות שהובאו ניכר כי המקרה שבפנינו אינו כזה״.