שחיקה, חרדות וירידה במחוברות הרגשית: המחיר הנפשי של העובדים מפרוץ המלחמה

עוד מחיר עגום: סקר חדש שערכו לאחרונה עמותת "משאבי אנוש ישראל" והמרכז האקדמי פרס, חושף ממצאים מטרידים בעניין מידת המחוברות של העובדים כיום. זו נמצאה נמוכה משמעותית ממידת המחוברות בתחילת המלחמה.

לפי הסקר, כ־60% מהעובדים חשים כיום שחיקה, עובדה המצריכה חשיבה מערכתית מחודשת בארגונים, ומעלה שאלות לגבי ההתמודדות הממושכת עם האתגרים התעסוקתיים שמציבה המלחמה.

לעומת זאת, בקרב אנשי משאבי אנוש רק 26% מהמשיבים דיווחו על מצב של שחיקה. ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"לית עמותת "משאבי אנוש ישראל", מסבירה: "במצבי משבר העשייה המאתגרת והמתמשכת מניעה את ההתמודדות, גם כשאין אפשרות לקחת פסק זמן או להישבר".

לדברי ד"ר הילה פרץ, מרצה בכירה במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל וחוקרת מטעם העמותה, "נשות משאבי האנוש מתמודדות עם אתגרים משמעותיים כמו שחיקת עובדים ועבודה בתנאי אי־ודאות, אך הן שומרות על רמת אופטימיות גבוהה יחסית, המאפשרת להן להתמודד בצורה מיטבית עם המצב".

הסקר העלה כי שני הגורמים המרכזיים אשר מסייעים לנשות משאבי האנוש להתמודד עם האתגרים הם תקשורת תדירה עם ההנהלה והתייעצות עם קולגות.

ד"ר ליעד ברקת־בוימל, ראש התוכנית לתואר שני בייעוץ ובפיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, מסבירה: "תקשורת שקופה ותמיכה חברתית מהותיות בתקופה של אי־ודאות. אלו שני מקורות חשובים מאוד להתמודדות בזמן משבר".

שלל אתגרים

בהסתכלות לעתיד, הסקר חשף כי שיעורים גבוהים של עובדי משאבי אנוש חושבים כי ביום שאחרי המלחמה תהיה העסקה גבוהה יותר של עובדים עם מוגבלות, וכי הנושא המרכזי שמטריד את אנשי משאבי האנוש הוא הירידה במחוברות הרגשית של העובדים.

ד"ר קמינקא מזהירה: "אם אחרי הקורונה ראינו את תופעת ההתפטרות הגדולה, כעת אנו עלולים לעמוד בפני אתגר הרבה יותר חריף, שבו נצטרך לחפש פרקטיקות חדשות ליצירת משמעות בעבודה".

הממצאים מהסקר מצביעים כי אף שנשות משאבי האנוש מצליחות להתמודד עם האתגרים חרף המלחמה המתמשכת, האתגר האמיתי עודנו לפניהן - כיצד לשמור על המחוברות הרגשית של העובדים ולהתמודד עם השפעות המלחמה ביום שאחרי.

"נוסף על כך, הסקר הראה כי כאשר משווים ארגונים מקומיים לארגונים גלובליים שפועלים בישראל, נמצא כי בקרב ארגונים מקומיים שיעורים גבוהים יותר מציינים חרדות של עובדים כקושי עיקרי", מציינת ד"ר קמינקא.

לסיכום, היא מדגישה, "המלחמה נותנת את אותותיה בכל העוצמה, והטיפול בחרדות מעסיק מאוד את נשות משאבי האנוש".