6,000 דירות נגרעו מהדיור הציבורי תוך 5 שנים. בעוד שמשרד הבינוי והשיכון מכר 3,500 דירות, הוא רכש במקומן 460 בלבד. כך עולה מדוח מבקר המדינה בנושא ביקורת מעקב בנושא רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי. בשורה התחתונה קבע המבקר - בפועל, המדינה כמעט לא עשתה שימוש לטובת זכאי הדיור הציבורי בכלי המרכזי שלה לטיפול במשבר הדיור.
משרד השיכון: מוכר יותר דיור ציבורי, קונה פחות דירות
בכל אחת מהשנים 2014 - 2022 מספר הדירות שמכר משרד הבינוי והשיכון מכוח חוק הדיור הציבורי היה גדול ממספר הדירות שרכש. במצטבר הוא מכר כ-12,900 דירות בשווי של 3.55 מיליארד שקלים, לעומת רכש של כ-3,100 דירות בשווי של כ-3.93 מיליארד שקלים.
בשנים 2016 - 2019 העלות הכוללת של רכש דירות הייתה גבוהה מהתמורה הכוללת ממכר דירות: כ-2,300 דירות שנרכשו ב-2.93 מיליארד שקלים, לעומת כ-5,700 דירות שנמכרו תמורת 1.53 מיליארד שקלים.
לעומת זאת, בשלוש השנים 2020 - 2022 הייתה התמורה הכוללת ממכר דירות גבוהה מהעלות הכוללת של רכש דירות. מדובר ב-460 דירות שנרכשו ב-676 מיליון שקל לעומת כ-3,500 דירות שנמכרו תמורת 1.13 מיליארד שקלים. עקב זאת גדל בקרן הדיור הציבורי הסכום המיועד לרכש דירות מכ-453 מיליון שקלים בשנת 2020 לכ-1.254 מיליארד שקלים בתחילת 2023. גידול של כמעט פי שלושה.
יש לציין כי בספטמבר 2023 יועדו כמיליארד שקלים מיתרה זו לתשלום עבור קניית הדירות שכבר נחתמו הסכמים לרכישתן, כך שבפועל הייתה בקרן יתרה זמינה של כ-250 מיליון שקלים לרכש דירות. בנוסף, תוקף החוק פג בפברואר 2023 ובדצמבר 2023 הליך חקיקה להארכת תוקפו שהחל בכנסת בתמיכת הממשלה טרם הושלם.
עוד נמצא כי חלה ירידה בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות במדינה. בשנת 2022 שיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל היה כ-1.7%, נמוך משיעורן בשנת 2018, אשר עמד על 2%.
צניחה במספר הדירות הציבוריות
מספר הדירות הציבוריות בשנים 2018 - 2022 קטן מכ-54,000 לכ-48,000, כ-10% ירידה. זאת עקב מכירת דירות לזכאים ונוכח עליית מספר כלל הדירות במדינה מכ-2.65 מיליון לכ-2.85 מיליון, עלייה של כ-8%. מדוח המבקר עולה עוד כי בעשורים האחרונים הלך וקטן מספר הדירות הציבוריות. בשנת 1999 היו בישראל כ-90,000 דירות ציבוריות ובמאי 2023, כאמור כ-48,000 דירות.
בביקורת הקודמת עלה כי צוות בין-משרדי שהקימה הממשלה לא הגיש המלצות לממשלה בנוגע לתוכנית פעולה רב-שנתית להגדלת מלאי הדירות הציבוריות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה בלבד.
בפברואר 2022 הוקמה ועדה ציבורית לבחינת אמות המידה לזכאות לדיור ציבורי. בסוף שנת 2023 עסקה הוועדה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה, אך אלו טרם הוגשו.
עוד עלה בביקורת הקודמת כי כעניין שבמדיניות, לא רכש משרד הבינוי והשיכון דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות ובכלל זה ערים באשכול חברתי-כלכלי נמוך, שרובן ערים שבהן האוכלוסייה היא של בני מיעוטים או של חרדים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה.
אמנם משרד הבינוי והשיכון שינה את מדיניותו והחליט, בשלב ראשון, על רכישת דירות ביישובים שבהם לא היו דירות ציבוריות, קרי עשר דירות בשלושה יישובי מיעוטים - אום אל פחם (ערבי), רהט (בדואי) ושפרעם (ערבי-דרוזי) ו-11 דירות ביישוב חרדי (מודיעין עילית), אולם פעולות משרד הבינוי והשיכון ועמידר לרכש הדירות ביישובים אלה היו חלקיות ולא מוצו ערוצים פוטנציאליים, שיכלו להניב רכש דירות ביישובי המיעוטים. בפועל, עד סוף 2023 לא נרכשו דירות באותם יישובי מיעוטים, ובמודיעין עילית נרכשו שש דירות.
הליקויים ברמ"י לא תוקנו
עוד עלה כי עד אוגוסט 2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מכרזים רק לחלק מהפרויקטים, ובהם נכללה בנייתן של 203 דירות ציבוריות במסגרת פרויקטים שונים של "מחיר למשתכן" בשישה יישובים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן.
עד סוף שנת 2020 שיווקה רמ"י קרקעות במסגרת מכרזי "דירה בהנחה", שבהם נכללו רק 232 דירות ציבוריות כולל 203 הדירות שנכללו בנתוני הביקורת הקודמת. בנוסף, בשנים 2021 - 2023 לא שיווקה רמ"י קרקעות שבהן נכללו דירות ציבוריות וזאת בין היתר עקב שינוי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל בנושא.
בפועל, המדינה כמעט לא עשתה שימוש לטובת זכאי הדיור הציבורי בכלי המרכזי שלה לטיפול במשבר הדיור. במסגרת משבר זה בשנים 2020 - 2022 היא חתמה על עסקאות לבניית כ-33,000 יחידות דיור במסלולי מחיר מטרה ומחיר מופחת, תוך מתן הנחות בערך הקרקעות, שהסתכמו בכ-8.6 מיליארד ש"ח לכל הפחות, לפי נתוני אגף החשכ"ל.
עוד עלה בביקורת הקודמת כי בכ-2,100 דירות ציבוריות לא הייתה הלימה בין גודלן לבין גודל המשפחה שהתגוררה בהן, כדוגמת דירות של ארבעה חדרים ויותר שבהן התגוררו דייר יחיד או שני דיירים בלבד. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. מלבד הגדרת ״עודף דיור״ כמצב שבו דיירים מחזיקים ביותר מדירה אחת, לא התייחס משרד הבינוי והשיכון להגדרה "דיור בשטח עודף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו